‪...‬טוען
 

TaxiBot

מנועי המטוסים המסחריים יעילים מאד בטיסה בגובה רב, אולם לא כאשר הם מסיעים על הקרקע. במהלך ההסעה הם שורפים כמויות גדולות של דלק, פולטים כמות גדולה של דו-תחמוצת הפחמן, הם מועדים לנזקים של אובייקטים חיצוניים, ויוצרים רעש רב בנמלי האוויר ובסביבה שלהם.

מערכת TaxiBot החדשנית של התעשייה האווירית, מציגה תפיסת הפעלה חדשה בתחום מערכות ההסעה למטוסים מסחריים. ה-TaxiBot הוא מערכת חצי רובוטית המבוקרת על ידי הטייס, שנועדה להסיע מטוסים משרוול נמל התעופה למסלול ההמראה ללא שימוש במנועי המטוס. תפיסת התכנון של ה-TaxiBot, וקונספט ההפעלה זכו בציון לשבח לחדשנות בתצוגת InterAirport שנערכה במינכן באוקטובר 2011.

ה-TaxiBot מספק פתרון כלכלי ויעיל לשיטות ההסעה הקיימות, על ידי שימוש במנועים היברידיים, דיזל וחשמל, כדי להסיע את המטוס על הקרקע, במקום להפעיל את מנועיו ולשרוף דלק סילוני.
כילוי הדלק של מטוס בואינג 747 אופייני ל-17 דקות של הסעה לפני ההמראה, מגיעה ל-1 טון דלק (1250 ליטר), בעוד שה-TaxiBot צורך רק 25 - 30 ליטר דלק. מנועי המטוס פולטים 3.2 טון של דו-תחמוצת הפחמן, בעוד ה-TaxiBot פולט פחות מ-60 ק"ג. יתרונות ה-TaxiBot הם חיסכון ניכר בתצרוכת הדלק, פליטת דו-תחמוצת הפחמן ותשלום מסים,הפחתת נזקי אובייקטים קרקעיים כך ששימוש במערכת יאפשר חסכון של מיליוני דולר לשנה למפעילי קווי התעופה השונים, ומיליארדי דולרים לשנה לתעשיית התעופה המסחרית.

אז מה זה בעצם?

ה-TaxiBot הוא טרקטור דחיפה (Push Out) הנשלט על-ידי טייס, שנועד לגרור מטוסים (צרי-גוף ורחבי-גוף) עד למסלולי ההמראה וחזרה מבלי שמטוסים יפעילו את מנועיהם לשם הנעתם על הקרקע.

עלויות התפעול של חברת התעופה נובעות מעלויות צריכת הדלק הדרוש להסעה (Taxi Fuel), נזקי שאיפת גופים זרים (FOD) אל המנועים ברחבה ובמהלך ההסעה ובלאי מואץ על אזור כן הנסע הקדמי (גלגל החרטום) במטוס בשל ריכוז כל עומסי הגרירה ובלימה בכן הנסע.

בנוסף צפויות חברות התעופה לשאת בקנסות בשל זיהומי אוויר ורעש - תקנות שיחולו על החברות בקרוב.

יתרונות נוספים של מערכת ה-TaxiBot:

  • מנועי הדיזל והחשמל של הכלי מאפשרים יעילות תפעולית רבה יותר, הם מונעים זליגת נוזלים הידראוליים על מסלולי ההסעה, הם "ירוקים", קלים יותר לתחזוקה ואורך חייהם רב יותר.
  • התאמת המטוסים לשימוש במערכת ה-TaxiBot דורשת שינויים קלים בלבד (לא משמעותיים) ולעתים אין צורך כלל ביצוע התאמות במטוס.
  • ההתאמות במטוס אינן מוסיפות לו משקל.
  • סימולציות ומחקרים שנערכו הראו כי אין צורך בשינויים בנמלי האוויר, או נדרשים בהם שינויים קלים בלבד.
  • סימולציות מקיפות אשר נערכו בתפעול בנמלי אוויר אופייניים, הראו כי אין השפעה על המטוס, התפוקה שלו או זמן ההסעה, כאשר מסיעים בעזרת מערכת TaxiBot או בלעדי המערכת.
  • טייסים אשר בחנו את מערכת ה-TaxiBot סיפקו משוב חיובי ביותר על ההפעלה החלקה והאינטואיטיבית של המערכת, וציינו כי תחושת ההסעה זהה כמעט להסעת המטוס בעזרת מנועי המטוס.


על-פי אומדנן של חברות התעשייה אווירית לישראל ו-Airbus Industries - ישקיעו חברות התעופה בשנת 2012, 7 ביליון דולאר על צריכת הדלק במהלך ההסעה ועוד כ-350 מיליון דולאר על נזקי גופים זרים FOD, זאת בעוד שפליטת הפחמן הדו-חמצני, במהלך ההסעה בלבד, צפוייה להגיע לכדי 18 מיליון טונות...

עלות גרירת מטוסי נוסעים כוללת בעולם בשנת 2020 מוערכת ב-8.5 מיליארד דולר לשנה; למערכת טאקסיבוט פוטנציאל להקטנת עלויות אלה לכדי פחות מ-3 מיליארד דולר לשנה.

שילוב המערכת בשדות תעופה ידרוש התאמה מסויימת - כדוגמת הקמת רחבות הנעה, התנתקות ופתרון תקלות בסמוך למסלולי ההמראה (בעולם ניתן לנצל לשם כך למשל רחבות הפשרת שלגים - De-Icing). כמו כן יעלה הצורך בסלילת נתיב שיאפשר את תנועתו של ה-Taxibot חזרה אל הטרמינל, כמו גם הקמת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בגוררים.

לאחר השלמת הפיתוח הראשוני, נחתם בסלון האווירי בפריז, בשנת 2009, מזכר בנוגע להמשך פיתוח המערכת בין התעשייה אווירית לישראל, חברת Airbus Industries וחברת TLD, יצרנית הגורר.

Image
הרכב במהלך הסבתו (צילום: תע"א)

כיצד זה עובד?

על-פי הצעת התעשייה אווירית לישראל - יידחף המטוס מן העמדה בנוהל דחיפה רגיל (Push Back) על-ידי ה-TaxiBot, ולאחר מכן, באמצעות שילוב של אוטומציה ומערכות חיישנים - יעבור רכב הגרירה למצב הנשלט על-ידי צוות המטוס ויחל בהסעת המטוס אל עבר מסלול ההמראה כאשר מנועיו כבויים.

מדגים רכב ה-TaxiBot מבוסס על רכב גרירת המטוסים מתוצרת Krauss Maffei PTS-1 שנמסר לתעשייה אווירית לישראל על-ידי חברת Lufthansa LEOS. הסבת הרכב בוצעה על-ידי חברת Ricardo הבריטית בהתאם לתכן התעשייה אווירית לישראל המבוסס על שישה פטנטים עולמיים. במסגרת ההסבה הותקנו צריח, מערכת ספיגת אנרגיה ומערכת בקרה ושליטה. כמו כן הוארך מרכב הרכב על מנת לאפשר את שילוב המערכת החדשה והותקנו בו שני גלגלים נוספים. מדגים רכב ה-Taxibot, מונע באמצעות שני מנועי דיזל, המפיקים 500 כ"ס כל אחד ומניעים באמצעות מערכות הידראולית את גלגלי הרכב השוקל 52 טונות. מהירות הרכב מבוקרת על ידי מערכת בקרה אלקטרונית ומערכת ניווט המשולבת ברכב.

Image
הדמיית המערכת (באדיבות: Ricardo)


כאשר הגורר מתחבר אל כן הנסע הקדמי של המטוס, מונף כן הנסע על גבי הצריח ומוחזק באמצעות צבתות הלוחצות על הצמיגים על מנת להבטיח אחיזה בטוחה המטוס במהלך הגרירה והדחיפה. בניגוד לגוררים רגילים - מותקן ב-TaxiBot צריח המאפשר תנועה חופשית של כן הנסע לצדדים ומבלי שיופעלו עליו עומסים מזיקים. התקנת הצריח על גבי מערכת סופגת אנרגיה מאפשרת הפחתת העומסים ובמנוסף - "לחוש" גם במאמצי בלימה של המטוס, ובכך לבקר את מהירות הנסיעה של הגורר, כאשר בפועל - בלימת המטוס מבוצעת על-ידי המטוס.

היתרון במנגנון זה נובע מכן שהתנע ומאמצי הבלימה מופעלים על כני הסע הראשיים של המטוס ומפחיתים את עומסי הבלימה המופעלים כיום על כן הנסע הקדמי, ובכך מפחיתים משמעותית את הנזקים ועומסי המבנה (NGF - Nose Gear Fatigue).

למעשה ניתן לסכם זאת בכך שהשליטה בגורר, במהלך ההסעה, מבוקרת על ידי מערכת היגוי הקרקע של המטוס (Tiller) והדוושות שבתא הטייס (לפעולות בלימה) במישרין ומבלי שיידרשו שינויים במטוס ואף ייתרו את הצורך במערכות הגנה מקובלות (למשל הכנסת פין מעקף (Bypass Pin) לניטרול מערכת ההיגוי ההידראולית) לפני תחילת הגרירה.

Image
מערכת הצריח (באדיבות: Ricardo)

הפרוייקט

במסגרת פרוייקט ההסבה, בנתה חברת Ricardo הבריטית גם נגרר, במשקל 100 טונות, המשלב גלגל חרטום ומערכת דינמומטר הידראולית המדמה את תהליך ועומסי הגרירה. על הנגרר מותקן גם תא טייס של מטוס Boeing 747 ממנו ניתן לשלוט על הפעלת גלגל החרטום ולבלום את הנגרר כבמטוס רגיל.

Image
הגורר והנגרר שבנתה חברה Ricardo (צילום: Ricardo)


ב-18 בפברואר 2010 בוצעו ניסויי הגרירה הראשוניים במתקני חברת Ricardo בשדה התעופה Dunsfold בבריטניה.

 Plugin disabled

Plugin flash cannot be executed.
סרט מנסיעת המבחן


במרץ 2010 הוחל בביצוע ניסויי גרירה במפעלי חברת Airbus בשדה התעופה Toulouse, צרפת, - ניסויים שהושלמו ב-16 ביוני 2010 ובמהלכם גרר ה-Taxibot בהצלחה מטוס Airbus A340-600 השוקל כ-350 טונות.

Image
Image
הרכב המהלך בחינתו בטולוז (צילום: תע"א)


בשנת 2011 החל שלב הוכחת תפיסת ההפעלה של המערכת במהלכו נערכו ניסויי הדגמה מוצלחים בנמל התעופה של טולוז, על מטוס Airbus A340-600 ובשדה התעופה בפרנקפורט על מטוס Boeing 747-400.

Image
מטוס Boeing 747-400 נגרר על ידי מערכת TaxiBot (צילום: Ricardo)

חברת TLD בצרפת, הנחשבת למובילה בייצור ציוד עזר קרקעי, נבחרה כשותפה לפיתוח וייצור הגורר, יחד עם חברת Siemens המהווה ספק משנה בפיתוח וייצור מערכות ההינע של הגורר. חברת TLD כבר החלה בייצור סדרתי של מערכת TaxiBot המיועדת למטוסים צרי-גוף (Narrow Body) כשהקבוצה הראשונה של מערכות ה-TaxiBot למטוסים צרי-גוף תשמש לעריכת ניסויים בקנה מידה מלא.

Image
מטוס A320 נגרר על ידי מערכת TaxiBot למטוסים צרי גוף (צילום: תע"א)

מערכת TaxiBot רחב-גוף (Wide Body), הנמצאת גם היא בפיתוח, מתוכננת לצאת אל השוק כשנה לאחר כניסת מערכת TaxiBot צרת-הגוף.

התע"א נמצאת בעת בשלב האחרון של מו"מ על תכולת ניסויי-ביתא בפרנקפורט על ידי חברת Lufthansa LEOS, חברת השינוע הקרקעית של Lufthansa.
על-פי התכנון ייערכו הניסויים של ה-TaxiBot למטוסים צרי-הגוף על מטוס Boeing 737 של חברת Lufthansa, לשם ביצוע תהליך הרישוי ולשם ביצוע מעקב תוך הפעלת שלוש מערכות חדשות של TaxiBot צר-גוף, בתנאי תפעול מעשיים, יומיומיים של צי מטוסי הבואינג 737 של חברת Lufthansa בפרנקפורט, החל מאמצע שנת 2013.

ב-17 ביולי 2012 נחתם מכתב כוונות עם התעשייה האווירית בדבר רכישת מערכות TaxiBot לגרירת מטוסים.

בעתיד עשוייה התעשייה אווירית לישראל לבחון את החלפת מנועי הדיזל בגורר במערכת הנעה היברידית ובכך לצמצם אף יותר את פליטת הגזים המזיקים במהלך תהליך דחיפת המטוס.

 Plugin disabled

Plugin flash cannot be executed.
סרט תדמית (תע"א)

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...