‪...‬טוען
 

Curtiss-Wright C-46 Commando

על המטוס


מטוס התובלה "קומנדו" בדומה למטוסי תובלה אחרים ממלחמת העולם השנייה, פותח כדגם צבאי של מטוס תובלה ונוסעים אזרחי.

חברת קרטיס החליטה בשנת 1935 ליצר מטוס שיהיה עדיף בביצועיו על מטוסים כגון Boeing 247 ו-דגלס DC-2 מאותה תקופה. תכנון דגם CW-20 החל בחברת Curtiss-Wright בשנת 1937 כשהמהנדס הראשי של החברה, ג'ורג' א. פייג', נדרש לתכנן מטוס תובלה אזרחי ל-24-34 נוסעים וצוות של ארבעה, במשקל כולל של עד 36,000 ליברות ומונע במנועי Pratt & Whitney R-2800 Double Wasp בעלי 1600 כ"ס. לפי המפרט, תא הנוסעים היה צריך להיות מדוחס כדי שהמטוס יוכל לפעול בגבהים שמעל למזג אויר גרוע, והיה צריך לכלול 20 מושבים יסיבים למיטות שינה. אלו, כשתוכננו להיות מורכבים לרוחב המטוס, הכתיבו תא רחב. כדי להתגבר על הגרר שהיה מכתיב גוף בעל חתך עגול בקוטר הנדרש במקרה כזה, תוכנן הגוף משני מקטעים שחוברו פנימית למיתר משותף שיצר את קו רצפת התא (וכונה DOUBLE-BOUBLE) כתוצאה מכך התא היה מרווח במיוחד, הנפח במקטע העליון מעל לרצפה היה 65.13 מ"ק, ומתחת לרצפה 12.88 מ"ק.

אב הטיפוס של המטוס שכונה CW-20T נבנה במפעל החברה בסנט-לואיס, מיזורי, והוטס לראשונה ע"י טייס הניסוי אדי אלן ב-26 במרס 1940. אב הטיפוס היה מצוייד במנועי רייט סייקלון 586-C14-BA-2 שסיפקו 1600 כ"ס, חיפויים להחלקת הזרימה במקום חיבור מקטעי הגוף,וזנב בעל שני מיצבי כיוון (שהוחלף מאוחר יותר ע"י מיצב כיוון בודד כדי להתגבר על בעיות שהתגלו בטיסה א-סימטרית במהירויות נמוכות). הדגם כונה CW-20A.

כשנכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הוזמנו אלפי מטוסים מסוגים שונים על-ידי זרועות האויר השונות של הצבא והצי. בין היתר הוזמנו 200 מטוסים מהדגם הצבאי של ה-CW-20 שכונו C-46. עשרים וחמישה המטוסים הראשונים נבנו במפעל החברה בעיר בופאלו שבמדינת ניו יורק והיו שונים בפרטים מהדגם האזרחי כמו מספר חלונות תא קטן יותר, וביטול לוחות החיפוי של מקום חיבור מקטעי הגוף שיעילותם האווירודינמית הייתה קטנה והוסיפו למשקל 125 ק"ג. הגוף לא היה מדוחס והמנועים הוחלפו לדגם R-2800-43 תוצרת Pratt & Whitney בעלי 2000 כ"ס. המטוס הראשון יצא מפס היצור במאי וסופק ב-12 ביולי 1942.

לאחר מכן נכנס לפס היצור דגם C-46A שבו הורכבו דלתות מטען כפולות, רצפה מחוזקת, מנוף העמסת מטען הידראולי, 40 כיסאות מתקפלים ומנועי R-2800-51. למטוסים הראשונים מדגם זה היו מדחפי המילטון סטנדרט בעלי 3 להבים שהוחלפו על-ידי מדחפי קרטיס מופעלים חשמלית בעלי 4 להבים. לאחר שיוצרו 1041 מטוסים מדגם זה, הועבר היצור למפעל ממשלתי בלואיסוויל, קנטקי, ושם יוצרו עוד 439 מטוסים לפני שהיצור הועבר שוב לסנט לואיס. הזמנה של 500 מטוסים שהועברה לחב' היגינס אינדוסטריז מניו אורלינס בוטלה לאחר שהחברה השלימה 2 מטוסים בלבד.

המטוסים מדגם A סבלו מ-3 בעיות כרוניות:

  • למדחף תוצרת קרטיס היה הרגל לעבור למצב פסיעה עדינה בגלל שיתוך, תקלת מצב VAPOR LOCK שקרה בזמן טיסה בגבה רב.
  • כשהטייס העביר את בורר מכלי הדלק ממיכל אחד לשני, הלחץ האטמוספרי הנמוך והיניקה של משאבת הדלק של המנוע גרמו לדלק בצינורות להתאדות ולמנוע לינוק את האדים ולהיעצר... אפשר היה להניע מחדש רק כשהמטוס ירד לגובה נמוך, "אך לך ותרד לגבה כזה כשאתה מעל להימליה..." לבסוף נמצא פתרון והוא הוספת משאבת העברת דלק חשמלית בכל מכל.
  • המערכת ההידראולית הייתה מסובכת ביותר ודרשה אחזקה מרובה.

תקלות אלו והניסיונות להתגבר עליהן גרמו לכך שבנובמבר 1943 היו צריכים לבצע בכל מטוס 721 שינויים, ולא נמסרו מטוסים חדשים עד שהחברה התארגנה לביצוע השינויים.

לאחר העברת פס היצור לסנט לואיס, נבנה דגם XC-46B שהיו לו מנועי R-2800-34W בעלי הזרקת מים וחרטום מדורג. באותו הזמן החלה קרטיס להרכיב בבופאלו 1410 מטוסים מדגם C-46D שדמו לדגם A אך עם חרטום משופר ודלתות להצנחה. המטוס צוייד לנשיאת 50 איש. כמו כן יוצרו בבופאלו 234 מטוסים מדגם F שצוידו במנועי R-2800-75 וקצוות כנפיים קהים, ועוד מטוס יחיד מדגם G עם מנועי R-2800-34W. מטוס זה כונה מאוחר יותר XC-113 ושימש כמטוס ניסוי למנועי הטורבו-פרופ TG-100 של קרטיס. סה"כ נבנו 17 מטוסים מדגם G מתוך חוזה של 550 שבוטל עם סיום המלחמה.

דגם ה-CW-20 הופעל בכמויות שוליות כמטוס תובלה אזרחי, למרות שבהשוואה למטוס הדקוטה, היה לו נפח תא כפול, כמות דלק גדולה ב-25% ומשקל המראה גדול ב-45% .יתרונות אלו לא עמדו מול החסרונות שהיו תצרוכת דלק גדולה ב-50%, והעובדה שבמשקל מלא של 18,144 ק"ג, אפשר היה למלא את תא המטען רק אם צפיפות המטען היתה פחות מ-16.02 ק"ג/מ"ק. למרות זאת, בשירות צבאי המטוס הופעל במשקל יתר של 22,986 ק"ג, שאפשר נשיאת עוד 3 טון מטען, ונפח התא נהיה לנכס.

בזרוע האווירית של הצבא האמריקאי הופעל המטוס (שכונה "קומנדו" ו-"אולד דמבו") בתחילה בכנף הקאריבית של פיקוד התובלה שהטיסה אותו בטיסות בתוך ארה"ב ומפברואר 1943 לנאטל בברזיל. כשנדרשו יותר טיסות תובלה לצפון אפריקה, הוצבו המטוסים בקו ההעברה הדרום אטלנטי וטסו מנאטל לאקרה שבחוף הזהב דרך האי אסונסיון עד שמספר מספיק של מטוסי C-54 ארוכי טווח היה זמין בשנת 1944.

כמו כן הופעלו המטוסים בגזרת הודו-סין וטסו מעל ל-"דבשת" (הרי ההימלאיה) בתנאים מפרכים שכללו המראות משדות פרימיטיביים, טיפוס מכשירים ליד הבסיס לגבה 6100 מ' בתוך מערבולות אויר ותנאי הקרחה, טיסה מעבר להרים שלאורך מסלול הטיסה וכל זאת כשהם נושאים מטען מסוכן של דלק ותחמושת ובסכנת הפלה ע"י מטוסים יפניים. בסך הכל הופעלו שם כ-332 מטוסים שהטיסו בשיא המבצע סך של 71,041 טון. כיום דרושות כדי להטיס מטען בסדר גודל כזה 536 גיחות של מטוסי גלאקסי!

בזמן הפעלת המטוסים בנתיב זה, אירעו 31 מקרים של התפוצצויות במטוסים ואלו יוחסו בתחילה למטען (חביות דלק, תא לא מדוחס, טיסה בגובה רב) אך אחרי המלחמה התברר שהבעיה הייתה במבנה הכנפיים הבלתי מאוורר של המטוס. לנזילות דלק בכנף לא היה היכן להתנקז, וברק או מטען סטאטי הביאו להתפוצצות. לאחר המלחמה בוצעו שינויים שפתרו את הבעייה.

חיל האוויר האמריקאי המשיך להפעיל את המטוסים גם במלחמת קוריאה ועד לשלבים המוקדמים של מלחמת ויאטנם. הצי והמרינס של ארה"ב הפעילו במלחמה 160 מטוסים מדגם R5C-1. המטוסים הופעלו גם ע"י סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA) בחברות תעופה פיקטיביות ופעלו במשימות ביון ומשימות אחרות בקובה, טאיוון ובוויאטנם.

בסך הכל נבנו 3182 מטוסי קומנדו.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמכרו מטוסים כאלו לחילות האוויר של ברזיל, דומיניקנה, הונדורס, יפן, פרו, דרום קוריאה, טאיוון אורוגואי וזאיר.

מאות מטוסים נפלטו לשוק האזרחי, שופצו והוסבו למטוסי נוסעים ומטען. כמה מהסבות אלו היו יסודיות ביותר וכללו דלתות לנוסעים עם מדרגות והחזרת כל החלונות בתא המטען. מטוסי המטען לא היו שונים בהרבה מהדגמים הצבאיים, ובתחילת שנות השישים יותר מ-90 חברות כללו את המטוס בצי המטוסים שלהן. חברת רידל איירלינס ממיאמי, פלורידה, ביצעה הסבה משלה ל-32 מטוסים שכונו C-46R .

אורך חיי המבנה של המטוס חושב ל-50,000 שעות טיסה אך מטוסים רבים לא הגיעו למספר זה עקב בעיות שיתוך, בייחוד בזנב. בנוסף לכך, שיפוץ המנועים והמדחפים היה צריך להתבצע כל 1,450 ש"ט (בהשוואה ל-8,000 שעות במנוע סילוני) נמשך זמן רב והיה יקר למדי. גם המחסור בחלקי חילוף, ובמיוחד במדחפי ההמילטון בעלי 3 הלהבים שהחליפו את מדחפי הקרטיס הבעייתיים, גרם לחברות רבות שהפעילו את המטוסים להשביתם עקב חוסר כדאיות כלכלית.

כיום טסים בעולם מטוסי C-46 ספורים. מטוסים רבים מצאו דרכם למוזיאונים תעופתיים ברחבי העולם, מיעוטם נמצא במצב טיסה ורובם שופצו ושוחזרו ונמצאים בתצוגה.

מפרט המטוס

הגדרה: המטוס תובלה חד-כנפי ודו-מנועי.

מנועים: מנועי בוכנה כוכביים 18 צילינדרים 2 שורות מקוררי אויר תוצרת Pratt & Whitney

  • דגם R-2800-43
  • דגם R-2800-51
  • דגם R-2800-75


מדחפים:

  • 2 מדחפי Hamilton Standard Hydrometric - שלושה להבים דגם טבור 23E50 דגם להבים 6491-0 או 6801-0 בקוטר 5.52 מ' או
  • 2 מדחפי Curtiss Electric - ארבעה להבים דגם טבור C543S ודגם להבים 814-3C3-18 תוצרת Curtiss או
  • C3821306 תוצרת American Blades


דלק:

  • בנזין 100/130 אוקטן


מכלי דלק (שישה מיכלים בכנפיים):

  • 3 מיכלים בכל כנף
  • 2 קדמיים 236 גלון כ"א
  • 2 במרכז 292 גלון
  • אפשרות להתקנת מיכלים בתא המטען בקיבולת כוללת של 6,057 ליטר

נתונים (מתייחסים למטוס מדגם C-46A):


מידות:

  • אורך: 23.26 מ'
  • מוטת כנפיים: 32.93 מ'
  • גובה: 6.62 מ'
  • שטח כנפיים: 126.34 מ"ר


משקלים:

  • ריק: 13,608
  • מלא: 20,412 ק"ג
  • מטען: 6804 ק"ג או 50 נוסעים או 33 אלונקות


ביצועים:

  • מהירות מירבית: 448 קמ"ש
  • מהירות לתמרון: 261.8 קמ"ש
  • מהירות שיוט: 385.44 קמ"ש
  • מהירות נחיתה (מדפים מורדים): 224 קמ"ש
  • תקרת טיסה: 8410 מ'
  • טווח: 5,040 ק"מ במהירות 278.4 קמ"ש
  • רדיוס קרבי: 3154 ק"מ (במהירות 194.7 קמ"ש בגובה 457.2 מ')


צוות:
4 - קברניט, טייס משנה, נווט ואלחוטן.

דגמי המטוס

הדגם הערות
(C-46 (CW-20 הדגם הצבאי הראשון. פותח מהדגם האזרחי CW-20
(C-46A (CW-20B שיפור של הדגם הבסיסי. מנועי רייט R-2800-51. דלת העמסה יחידה בצד שמאל של הגוף. רצפת תא מטען מחוזקת למשקל מטען של 6804 ק"ג ומושבים מתקפלים ל-50 חיילים
TC-46A לפחות 3 מטוסים מדגם A שהוסבו למטרת אימון צוותים
EC-46A כינוי שניתן למטוסי C-46A של ח"א היפני שהוסבו למשימות כיול עזרי ניווט אזרחיים
XC-46A מטוס מדגם C-46A ששימש זמנית למטרות פיתוח וניסויים. הוסב חזרה לדגם המקורי לאחר השלמתם
(XC-46B (CW-20B-1 מטוס ניסוי מדגם C-46A שחרטומו הוסב לחרטום "מדורג" ומנועיו הוחלפו לדגם R-2800-34W
XC-46C 2 מטוסים מדגם A שהוצמדו להם בקבוקי JATO לניסויים בהמראות קצרות
(C-46D (CW-20B-2 דגם להצנחה. דלת צד משופרת.
TC-46D כינוי ל-15 מטוסים מדגם D שהוסבו לאימון צוותים
(C-46E (CW-20B-3 כינוי ל-17 מטוסים מדגם D שהוסבו עם דלת העמסה בודדת, חרטום מדורג מנועי R-2700-75 ומדחפים בעלי 3 להבים
(C-46F (CW-20B-4 דומה לדגם D בעל מנועי R-2800-75. קצות כנפיים מרובעות ודלתות העמסה משני צידי הגוף
(C-46G (CW-20B-5 דומה לדגם F אך עם דלת העמסה בודדת ומנועי R-2800-34. נבנה מטוס אחד בקונפיגורציה זו שהוסב אח"כ לדגם XC-113-מטוס ניסוי למנועי טורבו-פרופ
C-46H דגם חזק יותר מדגם F עם גלגל זנב כפול. הזמנה ל-300 מטוסים בוטלה עם סיום המלחמה. מטוס אחד מדגם A הוסב לקונפיגורציה זו לאחר המלחמה
C-46J כינוי שניתן לגרסה מעודכנת של דגם E. לא נבנה
XC-46K פרוייקט להסבת מטוסים מדגם F למנועי R-3350-BD
XC-46L 3 מטוסים מדגם A שהוסבו למנועי R-3350-BD ושימשו כמטוסי ניסוי
ZC-46 כינוי חדש שניתן לדגם E
C-55 אב טיפוס בודד שנבנה בסנט לואיס
R5C-1 כינוי שניתן ל-160 מטוסים שהוזמנו ע"י חיל הנחתים האמריקאי
R5C-1T מטוס מדגם R5C-1 שהופעל לאימון צוותים בבסיס הצי ממפיס, טנסי
R5C-1Z מטוס מדגם R5C-1 שהוסב להטסת אח"מ בשנת 1946
CW-20E דגם אזרחי שהוזמן ע"י חב' איסטרן איירלינס לאחר המלחמה. ההזמנה בוטלה
C-46 SUPER C מטוסים מדגמים שונים שמנועיהם הוחלפו לדגם האזרחי R-2800C/CA
C-46R 32 מטוסים שהוסבו ע"י חברת רידל ממיאמי, פלורידה

כמויות המטוסים שיוצרו-מטוסים צבאיים

מפעל היצור דגם סה"כ מטוסים שנבנו
קרטיס בופאלו C-46 25
C-46A 1041
C-46D 1410
C-46F 234
C-46G 1
קרטיס סנט. לואיס C-55 1
C-46A 10
C-46B 1
C-46E 17
קרטיס לואיסוויל C-46A 439
היגינס ניו-אורלינס C-46A 2
סה"כ: 3181


צי מטוסי הקומנדו בחיל האוויר הישראלי

דגמים

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...