‪...‬טוען
 

40 שנה למטוסי הבז

מלחמת יום הכיפורים ולקחיה, בצד אספקת מטוסים ואמל"ח מתקדם למדינות העימות גרמו לצורך מבצעי בהצטיידות במטוס קרב מתקדם.
באפריל 1974 פנה אל"מ אמנון ארד ראש צוות 'חדיש' (שיעודו הגדרת ואיתור מטוס הקרב העתידי של ישראל בייצור עצמי או ברכש), אל רל"א תת-אלוף דוד עברי במסמך "שמירת עליונות אוירית בשנים 1976-1980 - ניתוח האיום", שם פורט הצורך במטוס קרב חדש כדי לשמור על חופש הפעולה של חיל-האויר מול האיומים החדשים שהתווספו לזירה באזורנו: מטוסי MiG-21 משופרים, Mirage V, Mirage IIIE, MiG-23 ו-F-5E.
הצטיידות מדינות ערב במטוסים החדישים כללה גם חימוש מודרני כולל טילי אויר-אויר. כן נקלטו במדינות המזרח התיכון סוללות טילי קרקע-אויר חדישות שנועדו לפגוע בעליונות האוירית של ישראל ובחופש פעולתו של חיל-האויר.

המקור היחיד לרכש מטוסי קרב מתקדמים באותן שנים, היתה ארה"ב. חברת "מקדונל-דאגלס" פיתחה תשובה למטוס הקרב הרוסי מיג-25 שנחשב אז לטוב מסוגו בעולם, המטוס האמריקני 15-F של חברת מקדונל-דאגלס וה-14-F מתוצרת "גרומן" היו מטוסי קרב מתקדמים שנכנסו לשירות בארה"ב ונתנו מענה לצורך המבצעי.

ישראל פנתה לארה"ב וביקשה לרכוש אחד המטוסים, לאחר שנתקבל אישור בדרגים המדיניים והושלמו ההליכים במפקדת חיל האויר, נמשכה פעילות המטה בהכנות ליציאת משלחת לארה"ב לצורך בחינה והמלצה איזה משני המטוסים (אם בכלל) מתאים לצרכי חיל האויר ועונה על הצורך המבצעי.

צוות של טייסים ומהנדסים בראשותו של אל"מ אמנון ארד ביקר בארה"ב בחודשי אוגוסט-אוקטובר 1974 ,במשלחת השתתפו סגן-אלוף אריה טל, מהנדס אוירונוטי; סגן-אלוף בן ברק, מהנדס משהב"ט; משה קרת, מהנדס תע"א; אסף בן-נון, טייס ניסוי תע"א; רב-סרן ישראל בהרב; רב-סרן עומרי אפק; רב-סרן יצחק גבע; סרן אהרון כץ; רב-סרן צבי נתיב, מהנדס אויוניקה; צ'רלי אטלי מהנדס.

הטייסים שבמשלחת טסו ב-18-20 בספטמבר 1974 מספר טיסות במטוסי 15-F ו-14-F דו מושביים. חברי המשלחת בחנו את שני המטוסים ואת מידת התאמתם לצרכיה המבצעיים של ישראל. המידע שנאסף עובד, ובאוקטובר 1974 חזרו ארצה אנשי המשלחת והמליצו פה אחד על רכישת מטוסי 15-F .המלצתם התבססה על התאמתו של המטוס ועל כושרו להכריע את היריב בקרבות אויר במתכונת שהייתה מקובלת אז. יתרונו של המטוס בתמרון, תכונות הטיסה שלו בצירוף מערכות הנשק שהותקנו בו איפשרו לטייס להכתיב את מהלך הקרב ולהגיע להכרעה כנגד כל אחד מסוגי המטוסים שהיו בחילות האויר של מדינות העימות. המשלחת המליצה להצטייד בסד"כ של 25 מטוסים.

ה-15-F היה מטוס בעל כושר תמרון טוב משל כל מטוס אחר, מצוייד בשני מנועים רבי עוצמה, עם יכולת לטוס לטווח רחוק, תכונה שנוצלה אכן בהצלחה במהלך שירותו המבצעי. המטוס תוכנן אמנם כמטוס לעליונות אוירית, אולם הצטיין גם ביכולת לתקוף מטרות קרקע, הוא צוייד במכ"מ רב-משימתי יעיל בטווחים רחוקים וביכולת לשאת אמל"ח מתקדם ומגוון למטרות אויר-אויר ואויר-קרקע. מפקד חיל-האויר, אלוף בני פלד, קיבל את המלצת הצוות, וכבר בסוף 1974 החלה עבודת מטה קדחתנית לקליטת המטוס בחיל.
ב-4 בנובמבר 1974 פרסם אלוף-משנה משה ברטוב, רמ"ח תוא"ר, הוראת קדם תכנון לקליטת המטוס, מסמך תאום לעבודת המטה והוראת תכנון על כלל נספחיה. בדצמבר הוחלט כי המטוס החדש יקרא בעברית 'בז'.

בינואר 1975 פרסם רל"א תת-אלוף רפי הרלב הוראת תכנון לקליטת ה'בז' בטייסת שתמוקם בבסיס תל-נוף.

בעקבות דרישת ישראל להקדים את אספקת המטוסים, הוחלט כי ארבעת מטוסי קדם-סדרה שייצורם הושלם זה לא כבר, יסופקו לישראל לפני תום 1976. יתר המטוסים, מייצור סדרתי, תוכננו להיקלט בשנת 1977 .עסקת ההצטיידות, שנחתמה במחצית פברואר 1976, כללה גם טילי אויר-אויר מתבייתי חום מסוג AIM-9J - Sidewinder, טילי אויר-אויר מונחי מכ"ם AIM-7F - 'שלהבת' ופריטי חימוש נוספים.

בהוראת התכנון נקבע כי ביוני 1976 ייצאו לארה"ב מפקד הטייסת המיועד רב-סרן איתן בן-אליהו וארבעה טייסים ללימוד המטוס, כדי להיכנס לכשירות מבצעית אויר-אויר מיד עם קליטת המטוסים הקדם-סדרתיים. ריכוז העבודה במח' אמל"ח הוטל על רב-סרן ישראל בהרב שמונה כקצין פרויקט למשימה זו.

באוקטובר 1975 יצאה לארה"ב משלחת בראשותו של תת-אלוף רפי הרלב, ובה: רלצ"ד תת-אלוף יוסף מעיין, אל"מ משה ברטוב, אל"מ מיכה רמתי, אל"מ מיכה כהן, אל"מ רן רונן מפקד בח"א 8, רב-סרן בהרב ואנשי לצ"ד נוספים. אנשי המשלחת סיירו בבסיס חא"א רייט-פטרסון ואספו מידע בנושאי תפישת אחזקה, הצטיידות, לוגיסטיקה, שינויים במטוס, הדרכת צוות קרקע ועוד. נערכו ביקורים במפעל מקדונל-דאגלס בסנט-לואיס, בבסיס חא"א לוק, בפנטגון ובנספחות בוושינגטון. סכום העיסקה היה כ-653 מיליון דולר.

טייסת בז ראשונה

ב-1 באפריל 1976 הוקמה רשמית טייסת 133 - טייסת 'אבירי הזנב הכפול' כטייסת ה'בז' הראשונה (פקודת ארגון מס' 008/133).

הקמתה במועד מוקדם יחסית נועדה לאפשר איוש חלקי של הטייסת לשם הדרכה והכשרה. מפקד הטייסת, שעמד בראש צוות ההקמה היה סגן-אלוף איתן בן-אליהו. חברי הצוות כללו את סמ"ט א' בני צינקר; סמ"ט ב' משה מלניק, קצין מערכות נשק יואל פלדשו ואת שאול סיימון.
המערך הטכני כלל: מפקד גף אחזקה רב-סרן שלמה כהנא; הקצין הטכני סרן דרור נקדימון; קצין חמ"מ סרן זילברמן אליהו; קצין חימוש סרן אסף אורן; קצין ניהול רס"ר אהרון שבתאי ואתם 25 חיילים.

בטייסת מוסדה לראשונה שיטת מיגון חדשה של דיר דו-מטוסי (דד"מ) שהכיל זוג מטוסים בדד"מ לעומת שישה שהיו בדת"ק. המיגון החדש חייב לערוך שינויים בשיטת האחזקה.

ביום ששי, 10 בדצמבר 1976 הגיעו לבסיס תל-נוף שלושת מטוסי ה'בז' הראשונים מוטסים בידי טייסים אמריקאיים ומלווים במטוס קורנס מטייסת 119. שני 'בזים' נחתו והמטוס השלישי ביצע סדרת תרגילים אוירובטיים עוצרי נשימה מעל הבסיס. בקהל נכחו ראש הממשלה יצחק רבין וחלק משרי הממשלה, נספחים זרים, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר, קציני צה"ל בכירים ואורחים רבים. במטוס ה'בז' הרביעי שהיה אמור להגיע אתם התגלתה תקלת גנרטור בעת נחיתת הביניים באיים האזוריים, המטוס תוקן והגיע לטייסת ימים ספורים לאחר מכן.

המטוסים נקלטו בדת"ק 11, והצוות הטכני החל בעבודה מאומצת כדי להטיס את המטוסים כבר לאחר השבת.

הקצין הטכני שלמה כהנא ששהה בארה"ב למעלה מחצי שנה והגיע לבסיס תל-נוף כ-10 ימים לפני בוא המטוסים סיפר:
"מחסן חלקי החילוף היה כמעט ריק, למטוס הזה יש כ-250,000 חלקי חילוף ודי בחוסר של אחדים כדי לקרקע אותו. המטוס הראשון היה כשיר לטיסה ביום ראשון בבוקר ומפקד הטייסת איתן בן-אליהו המריא ל'מפגן נוכחות' עתיר ביצועים בשמי הבסיס. קלטנו את המטוסים והפכנו לטייסת המובילה בחיל בתחזוקה ובמבחנים מקצועיים".


בשנה הראשונה תפקדה הטייסת עם ארבעת מטוסי הקדם-סדרה בלבד. שנה לאחר קליטתם החלו להיקלט המטוסים מן הייצור הסדרתי. בחודש מאי 1977 יצאה קבוצה נוספת של טייסים ללימוד המטוס בארה"ב: אבנר נווה, יורם פלד, גיא גולן, רם קולר ואלכס גן.

ב-15 בדצמבר 1977 הגיעו ראשוני המטוסים הסדרתיים, נוספים החלו להגיע בחודשים הבאים.

מפקד הבסיס בעת הגעת המטוסים, תת-אלוף רן רונן:
"בבסיס היו אז שבע טייסות מבצעיות )מסוקים, תובלה, עיט וקורנס( היה לנו חשוב לקבל את טייסת ה'בז' לבסיס; שיא הטכנולוגיה, אנשים טובים, הרבה ידע. ה'בז' היה מהפכה של עוצמה באויר, טכנולוגיה מתקדמת, תחומים חדשים של לוחמה באויר, שיגור נשק מונחה, ותרומה לא תשוער לידע של אנשי האחזקה והמערכות המתקדמות".


ב-14 במרץ 1978 החל מבצע 'ליטני', במהלכו נכנסו כוחות צה"ל לדרום לבנון לפעילות צבאית נגד ריכוזי מחבלים, בתגובה, בין היתר, ל'פיגוע כביש החוף' שבוצע שלושה ימים קודם לכן על ידי חוליית מחבלים שנחתה מסירות בחוף מעגן מיכאל. במהלך המבצע ביצעו מטוסי ה'בז' 24 גיחות פטרול-יירוט.

בשנת 1978 זכה הגף הטכני של טייסת 133 בפרס האחזקה הבסיסי.

מקורות

  • דף מורשת - עמותת חיל האוויר
  • סא"ל מוטי חבקוק; ישראל בהרב
  • אשר רוט, 50 שנה למערך התחזוקה בתל נוף, 1998
  • 2008 ,רענן וייס ואלון קורן, 15-F בז
  • עודד מרום, 33 שנה לאבירי הזנב הכפול, 2009

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...