Loading...
 

סופר מיסטר - המושתל הראשון

אם סברתם כי הכפיר היה המטוס הראשון בו שולב מנוע אמריקאי בגוף צרפתי-טעות בידכם. היה זה ה-Super Mystère B.2, מטוס הקרב העל קולי הראשון בחיל האוויר שזכה בכבוד. אמנם מטוס זה לא זכה בתהילת קרבות אוויר מרתקים, אף לא הצטיין בתקיפות מרשימות במיוחד. היה זה "סוס עבודה" רגיל, אך היה בו גם משהו מיוחד...

ה-Super Mystère B.2 פותח במפעלי Dassault בצרפת בשנות ה-50. היה זה המשך טבעי ל-Dassault MD.454 Mystère IV אשר שימש אז בשירות חיל האוויר הצרפתי והישראלי, וזכה להשתתף במבצע 'קדש'. ה-Dassault MD.454 Mystère IV הצטיין כמטוס קרב, בלחימה במטוסי וומפייר ו-MiG-15 מצריים, אך היה חשש כי יהיה נחות בביצועיו מול MiG-17 הסובייטי, שסופק למצרים ולסוריה.

כבר ב-1954 בחנו בDassault את האפשרות ליצר מטוס קרב על-קולי. ה-Dassault MD.454 Mystère IV הצליח אמנם לשבור את מחסום הקול, אך היה מטוס קרב תת קולי. הצרפתים שיערו כי מנוע חזק יותר ושיפורי אווירודינמיקה יעשו את הכלי למהיר יותר, ויתקנו את הליקויים שנתגלו ב-Dassault MD.454 Mystère IV המקורי (בעיקר-הכנף המשוכה לאחור, שנטתה להזדקר בפניה הדוקה).

Super Mystère

כאב הטיפוס הראשון של Super Mystère שבנו הצרפתים, השתמשו במנועי איוון RA-7R מתוצרת רולס רויס, אך במהרה החליפו אותו בדגם צרפתי חדש, אטאר 101G, בעל דחף של 4500 ק"ג עם מבער אחורי. דגם זה, שכונה Super Mystère B.2 (ובחיל האוויר שלנו - בראשי תיבות - סמב"ד) טס לראשונה ב-1956, ונכנס לשירות מבצעי בחיל האוויר הצרפתי ב-1957. המטוס נשאר בשירות פעיל עד שנת 1977.

באותה שנה נשלח טייס הניסוי הישראלי דני שפירא אל צרפת, כדי לבחון את המטוס החדש. היחסים בין צרפת לישראל היו באותה תקופה הדוקים ביותר, ולא הייתה כל הגבלה על רכישת סוגי נשק. לאחר טיסתו בסמב"ד מסר שפירא חוות דעת חיובית על המטוס.

חיל האוויר, שפזל כבר לעבר המיראז' החדיש שנמצא בפיתוח באותה שנה, החליט לרכוש 24 מטוסים ולצייד בהם טייסת קרב אחת. ב-1959 הגיעו המטוסים לישראל והתקבלו בבסיס חצור, בטייסת 105, אשר עד אותה שנה הטיסה מוסטאנגים. אכן, במהלך אחד הפכה היחידה מטייסת תקיפה מיושנת לטייסת קרב על קולית יחידה בחיל, חוד החנית במערך היירוט של חיל האוויר. משימותיה כללו יירוט יום, ואת יירוט הלילה חלקה עם טייסת הווטורים. אולם, במהרה נוכחו הטייסים לדעת כי המהירות אינה הגורם היחיד בקרב. נסיונות חדירה של מטוסים מצריים חזרו ונשנו וכל ההזנקות של ה-Super Mystère B.2 לא יכלו למנען. במספר מקרים התפתחו קרבות אוויר שהסתיימו ללא הכרעה.

קרבות אוויר

גם טייסת ה-Dassault MD.454 Mystère IV, שפעלה בבסיס חצור, הופנתה כנגד המצרים, אף היא לא השיגה תוצאות:

  • ב-25 במאי 1960, חדרה רביעית MiG-17 מצריים לנגב, ככל הנראה בנסיון צילום באיזור באר שבע. רביעית סופר מיסטר הוזנקה לעברם והגיעה במהירות לשטח. המיגים נתקו מגע ולא נכנסו לקרב.
Image
סמב"ד 31, טייסת 105, 1960 (Wings Palette)
  • חודשיים לאחר מכן חדרו שמונה מיגים לאיזור ניצנה. גם הפעם הוזנקו הסמב"דים, הגיעו לשטח, חלק מהמצרים נסוג מיד, אך רביעיה אחת נכנסה לקרב. גם הפעם לא הושגו תוצאות ולאחר זמן מה ניתקו הצדדים מגע מחוסר דלק.
  • לאחר שנה שוב נשלחו הסמב"דים לירוט באזור ניצנה. הקרב ההדוק לא הוכרע, אך אחד מטייסי המיג איבד שליטה בגובה נמוך והתרסק שטח מצרים.
  • שנה לאחר מכן, מוזנקת רביעית Super Mystère B.2 מול MiG-17 סוריים שחדרו לגליל. הקרב האווירי שנערך מעל לגולן היה קשה ועל אף שהטייסים הישראלים הגיעו למצבי ירי טובים, לא הופל אף מטוס סורי. אחד הסמב"דים נפגע בקרב, אך טייסו הצליח להשיבו בשלום לבסיסו.
  • בקרב אוויר שהתרחש בשמי הנגב ב-1963, עדיין לא הושגה הכרעה. מטוס מצרי מדגם MiG-17 נפגע אמנם, אך לא ניתן היה לוודא את ההפלה.

Image


בשנה זו היו כבר היו הסמבד"ים מטוסי קו שני, שכן המיראז' החדש הלך ותפס את מקומו בשורות החיל וחיל האוויר רכש תריסר מטוסי Super Mystère B.2 מחיל האוויר הצרפתי.
הטייסת, שאיבדה את בכורתה כטייסת יירוט, הפכה לטייסת תקיפה וטייסיה החלו להתמחות במשימות אלו.

ב-1964 נשלחו הסמב"דים למשימת התקיפה הראשונה, כנגד מוצבי הסורים בגולן. המטוסים הצטיינו ב-1967, במלחמת ששת הימים, כשתקפו את שדות התעופה המצריים בדלתת הנילוס, באינשאס, כברית ואבו סואיר. בתקיפות אלו קצרו הטייסים את שלל ההפלות להן קיוו מזמן, היו אלה MiG-17 וזוג מטוסי Il-14 (מטוסי תובלה). אך ההפתעה הגדולה הושגה דווקא בתקיפת השדה הסורי סייקל, הנמצא כמאה ק"מ מזרחית לדמשק. הטייסת ביקרה שם בצהרי אותו יום.
בספר הטייסת סיפר "יאלו":

"לסייקל הגענו בקושי. השטח קשה לניווט והשדה עצמו נסתר. לפני שמגיעים למקום אנו רואים ששני מיגים נמצאים באוויר, אבל בכל זאת נכנסנו להפצצה בשורה ערפית. ברגע שאנו נכנסים להפצצה אני רואה מיג אחד "חותך" אותי מלפנים. אני מסתכל אחורנית ורואה מיג שני יושב על מספר ארבע. היינו צריכים לעבור מיד מהמחשבה של תקיפת קרקע לקרב אוויר. השלכנו בידונים בגובה נמוך מאד ורצינו להכנס לקרב, אבל בסוף המסלול ראיתי מיג אחד בורח. הוצאתי מעצורי אוויר בגובה נמוך ולקחתי אותו כהמשך להפצצה ואז הגברתי מהירות. המיג התפוצץ תחתי. כשגמרתי איתו אמרתי למספר שתיים שיקח את שלוש כבן זוג, ואני עם ארבע נהיה זוג שני. למספר שתיים אמרתי שיקח את המיג שעבר אותי ואני וארבע הלכנו על השני. התישבתי לו על הזנב והסורי החל להשתולל בפראות. הוא עשה תמרונים ושבירות בגובה נמוך, אבל בסופו של דבר הכנסתי בו צרור וחיסלתי אותו. הוא התפוצץ באוויר. הטייס קפץ אך המצנח לא נפתח. כל העסק התרחש בגובה 100-200 רגל.

"אחד-כל הכבוד" שמעתי לפתע את מספר שלוש בקשר. יש לי מיג לפני, מה לעשות?"

"תלחץ על ההדק, אידיוט!" אני עונה מיד (שלוש צעיר, אחרי קורס אימון מבצעי, לא מתמצא עדיין בעניינים) הוא שוב בקשר: "אה... אני חושב שהתפרקה לו כנף" היה זה המיג השני של הטייסת.
Image
סמב"ד 06, טייסת 105, 1967 (ציור:רענן ווייס)

Image
סמב"ד מס' 46 (Wings Palette)


בהמשך המלחמה תוקפים הסמב"דים בירושלים, בגדה המערבית, בסיני ובגולן. עיקר המשימות-סיוע לכוחות הקרקע. לאחר המלחמה ממשיכה הפעילות המבצעית. לחימה במלחמת ההתשה, בשלושת החזיתות, גובה את מחירה מהטייסת, במטוסים, באנשים ובציוד.

המושתל הראשון

לאחר הטלת האמברגו הצרפתי, נקטעת אספקת החלפים למטוס ולמנוע, והבעיות קשות לפיתרון. באוגוסט 1968 עולה ההצעה לשתול במטוס מנוע סקייהוק אמריקאי. הבדיקה הראשונית מראה שהדבר אפשרי ואף כדאי. המנוע האמריקאי קטן וקל יותר וצורך פחות דלק. התקנתו בסמב"ד תביא לניצול טוב יותר של המטוס.

הטייסת מוסרת לתעשייה אווירית לישראל את מטוס סמבד מס' 09 לניסוי התיאוריה. שם מתקינים בגופו מנוע פראט אנד וויטני J52-P8A. הניסוי עלה יפה ושנה לאחר מכן, בינואר 1969, מטיס את המושתל החדש טייס הניסוי הוותיק דני שפירא. המטוס, שמספרו 909, כונה בפי כל "בלייברג" על-שמו של מושתל הלב הראשון, בו בוצע הניתוח הנדיר בדרום אפריקה, באותה שנה.

ליבו של הסמב"ד החדש הוכיח את עצמו בטיסה ואיפשר לתעשייה אווירית לישראל לנצל את כל הפוטנציאל של המטוס. כן הותקנו נקודות נשיאה נוספות בצידי הגוף והוגדלו מיכלי הדלק, דבר שאיפשר עתה לנצל את נקודות התליה תחת הכנפיים לנשיאת חימוש רב יותר, לטווח ארוך וללא צורך במיכלי דלק חיצוניים. לשיפור ההגנה העצמית נשא המטוס החדש זוג טילי אוויר-אוויר מדגם שפריר.

בין 1969 ל-1972 עברו 25 הסמב"דים בח"א מהדגם המקורי לדגם "סער" (זהו השם הרשמי, אך הכל המשיכו לקרוא לו "בלייברג"). באותה התקופה הטיסה הטייסת הן את הסמב"ד המקורי והן את הדגם המשופר. הסער השתתף בגיחות תקיפה בלבנון ובסוריה.

במלחמת יום הכיפורים השתתפו המטוסים המשופרים בגיחות התקיפה בסיני ובגולן. על הפעולות במלחמה מסופר ביומן הטייסת:

"בשתיים אחה"צ נשמעה ביחידה צפירת אזהרה. ההפתעה היתה ניכרת, אך איש לא תפס מחסה. כולם יצאו החוצה וחיפשו בשמים את המיגים התוקפים. רק מאוחר יותר הסתבר שפרצה מלחמה. המבנה הראשון שהמריא נלקח לתקיפה במוצב החרמון בו כותרו כוחותינו ע"י הסורים. שאר המבנים הופנו דרומה. חגנו מעל נחל ים, משם הינו צריכים לתקוף את הגשרים שעל התעלה. השעה היתה סמוך לחמש אחר הצהריים, אור אחרון. האות מערבה-אפסית, לאחר המתנה ארוכה קיבלנו אישור לצאת לתקיפה. יצאנו נמוך ומהר בלי להכיר את המטרות. כאשר משכנו מעל ליעד לא זיהינו את הגשרים. ניסינו שוב, אך לא ראינו מטרות ברורות. מסביב שוגרו המון טילים. בתחילה חשבנו כי אלו "סטרלות", רק אחר כך התברר כי אלו היו SA-6. בסופו של דבר נאלצנו להטיל את החימוש בים ולחזור. ביום הראשון איבדנו ארבעה מטוסים ושני טייסים. טייס נוסף נפצע קשה ואחר נשבה."

Image
סער מס' 82, מטייסת 105, אוקטובר 1973 (ציור: רענן ווייס)

Image
סער מס' 714, מטייסת 105 (ציור: Wings Palette)


במלחמת יום הכיפורים נשאה הטייסת בעול התקיפות יחד עם הסקייהוקים והפנטומים.

סוף עידן

לאחר המלחמה, ב-1975, הצטיידה טייסת 105 במטוסים חדישים וה'סער' הוצא משרות ונמכר להונדורס. ה'סער' בשרות חיל האוויר של הונדורס הופעל, בין היתר, בקרבות שהתחוללו בגבול הונדורס-ניקרגואה.

Image
סער בצבעי ח"א הונדורס, 1976 (Wings Palette)

מקור

  • רומח, גליון 16, אפריל 1988

תודתנו לתמיר אשל ול-DEFENSE UPDATE על הרשות לפרסמו באתר

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...