‪...‬טוען
 

מודיעין אוויר במלחמה

מאת: דני הדני - אלוף-משנה (מיל'), סגן ראש המודיעין האווירי במלחמת ששת הימים

המאמר מובא באדיבות המרכז למורשת המל"מ

מודיעין חיל האוויר פעל במלחמת ששת הימים בשיתוף פעולה הדוק עם כל קהילת המודיעין, שיתוף פעולה שבלט במיוחד בתקופת ההמתנה. אמינותו של המודיעין הומחשה גם באפריל 1967 בהפלת המטוסים הסוריים, וגם בהחלטה לדחות את שעת תחילת התקיפה האווירית לזמן שבו יהיו חילות האוויר הערביים פגיעים במיוחד

חיל האוויר הישראלי פעל במלחמת ששת הימים לראשונה לפי התבנית הקלסית של הפתעה והכרעת הכוח האווירי של האויב, שהרוב המכריע של כליו חנה על הקרקע. זאת, אחרי שביצע תרגולים לאורך זמן ומבעוד מועד.

הצלחותיו של מודיעין חיל האוויר הושגו מתוך שיתוף פעולה הדוק ויוזמות איסוף הדדיות עם קהילת המודיעין; אמ"ן מחקר, אמ"ן איסוף על יחידותיו, 'המוסד' ושב"כ. נציגי מודיעין חיל האוויר שולבו ביחידות האיסוף של אמ"ן ובמאמץ האיסופי של 'המוסד' לצרכים השוטפים, כמו למשימות מיוחדות.

בולט במיוחד בערכו המודיעיני היה מבצע עריקתו של טייס MiG-21 עיראקי, שנחת עם מטוסו בבסיס חצור (מבצע 'יהלום'). המבצע בניצוחו של 'המוסד' ובסיוע מודיעין חיל האוויר אפשר לטייסי חיל האוויר ללמוד להתמודד מול המיג המתקדם בקרבות אוויר.

מבצע 'מוקד'

פקודת מבצע 'מוקד' עצמה - שכללה קביעת משימות של טייסות חיל האוויר לתקיפת שדות התעופה, מרכזי שליטה ובקרה של האויב, ועתודה הכרחית להגנה על שמי המדינה - התגבשה תקופה ממושכת. במרכיביה חלו שינויים רבים שהיו פרי לקחי עבודה משותפת של ענפי המבצעים והמודיעין של חיל האוויר. כך היה בבחירת מטרות התקיפה, שיטותיה והתאמת החימוש ליעדים השונים. תרגילים רבים לפקודה נערכו תקופה ממושכת לפני המלחמה בניצוחו של מפקד חיל האוויר אלוף מוטי הוד. בתרגילים אלה "שיחק" מודיעין חיל האוויר את האויב, על בסיס הערכות שוטפות ומשתנות, לפי מגוון תסריטים של מסגרות התרגיל.

שיתוף הפעולה של מודיעין חיל האוויר עם גופי המבצעים והבקרה של חיל האוויר, כמו גם עם היחידות הלוחמות - טייסות חיל האוויר - קיבל תנופה משמעותית בשלושת השבועות של "ההמתנה". בתקופה זו עודכן המידע המודיעיני, כולל תצלומי האוויר, ונקבעו ערוצי הדיווח המודיעיני ללוחמים.

מפגשי התדרוך עם צוותי האוויר היו רצופים ותכופים. באותה העת גובשה תפיסה חדשה לקיצור מערכת הדיווח, במיוחד דיווח מהאוויר של משתתף בלחימה על תוצאות פעולתו ובנוגע למטרות המסומנות בתרשימי שדות התעופה. בהתאמה, ולאחר עדכונים שוטפים, הודפסו וחולקו ליחידות התוקפות (וכן למבצעים ולבקרה) "פנקסי מטרות". בפנקסים אלה, שגודלם הותאם לנשיאה על הברך בשעת טיסה, פורטו יעדי התקיפה על תרשימי שדות התעופה. בתרשימים סומנו מסלולים להמראות ונחיתות, מסלולים רזרביים, מרכזי שליטה וריכוזי חניית מטוסים, כולל אלה המוסווים. היעדים הנבחרים סומנו בַּתרשים כמטרות תקיפה בגלי התקיפה הראשונים. תמונת המודיעין עודכנה בזמן אמת לפי תוצאות התקיפה ובהצלבת המידע עם מקורות מודיעין אחרים, והיא הותאמה מחדש להמשך התקיפות.

המודיעין הוזרם בזמן אמת ובערוצים מאובטחים למערכי המבצעים והבקרה, ואלה הנחו לפיהם ולפי התכנית את המשך הלחימה בתוספת מתבקשת של כוח למטרה, או לחלופין בהסטת התקיפות למטרות הבאות.

גם בנושאי ההגנה על שמי המדינה, כמו חדירה אפשרית של מטוסי אויב לישראל, השיג מודיעין חיל האוויר קיצורי זמן ניכרים באמצעות השמת קציני קישור (נח"א - נציגי חיל האוויר) ביחידות האיסוף הרלוונטיות. אלה סיפקו מודיעין בזמן אמת לבּקר שניהל את ההגנה האווירית והוא יכול היה לסייע ללוחמי האוויר במתן מידע משולב עם אמצעי המכ"ם שברשותו.

אמינותו של המודיעין ותרומתו החיונית להצלחת הלוחמים הומחשו באפריל 1967 כאשר חיל האוויר הפיל שישה מטוסי MiG-21 בקרבות אוויר ברמת הגולן.

דוגמה נוספת לתפקידו המכריע של המודיעין בקביעת כללי הלחימה האווירית (שהשפיעה על כל צה"ל) היא ההחלטה לדחות את שעת השין - רגע פתיחת המלחמה - לשעתיים אחרי אור ראשון, כדי להשיג הפתעה. מודיעין חיל האוויר קבע שזו השעה המדויקת שבה תהיה בשיאה פגיעותה של כוננות היירוט וההגנה של חילות האוויר הערביים. ואכן, למרות לחצי-נגד ניכרים, התקבלה המלצת מודיעין חיל האוויר לשנות את שעת השין וההפתעה הושגה. בה בעת הוצאה אל הפועל תכנית הונאה מתואמת של ראש מודיעין חיל האוויר והשב"כ. ביצוע התכנית סייע רבות להשגת מרכיב ההפתעה במועד פתיחת הלחימה וגם בהמשכה.

התחזיות האופטימיות של חיל האוויר לתוצאות יום הלחימה הראשון התממשו ואף עלו על הציפיות. סיכומי הפגיעות, הוצאת שדות התעופה מכלל פעולה לפרקי זמן ארוכים, פגיעות במטוסים ובאמצעי שליטה של היריב - נראו טובות למדיי בתחילה. תחקירים נוספים אחר כך רק אוששו את תמונת המודיעין שהתקבלה במשך אותו היום. בימים הבאים ועד לסיומה של הלחימה, שוכללו שיטות הדיווח, והמערכת המבצעית ביקשה וקיבלה מודיעין נוסף.

ובעניין הטיפול בשבויים ובנעדרים:
כבר מהיום הראשון גויס מודיעין חיל האוויר לסייע באיסוף מידע חיוני על הלוחמים הנעדרים. מודיעין חיל האוויר הקים מערכת חדשה (שלא תוכננה מראש) שעסקה בנושא לפי דיווחי לוחמים ומקורות מודיעין בלבד. אחר כך שולבו במאמצים גם הצלב האדום הבין-לאומי ומשפחות השבויים. נוסף על כך, מודיעין חיל האוויר קיבל לטיפולו גם את עניינם של שבויי חיל הים. העיסוק בנושא זה נמשך עד תחילת 1968 והוכתר בהצלחה. במסגרת זו שבוּ לישראל - נוסף על השבויים - אסירי פרשת "עסק הביש" במצרים לאחר ששהו שנים ארוכות בכלא המצרי, לוחמים ו"המרגל על הסוס", זאב לוץ, ו"יקירת הסתר" שולה כהן, שעלתה לישראל עם משפחתה מלבנון.

מקור

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...