‪...‬טוען
 

מבצעי 'פריחה'

מבצעי פריחה הייתה סדרה של מבצעים שביצע חיל האוויר הישראלי בשנת 1970, במהלך מלחמת ההתשה. במסגרתם ביצעו מטוסי החיל מעל למאה גיחות הפצצה על מטרות איכות בעומק מצרים.

רקע

בתחילתה של מלחמת ההתשה נמנעה ישראל מהפצצות בעומק מצרים במטרה למנוע הסלמה בלחימה ומחשש לתגובת ארצות הברית. אולם שגריר ישראל החדש בארצות הברית יצחק רבין ראה את הדברים אחרת ושיגר מברק ב-19 בספטמבר 1969 ובו העריך שהממשל האמריקאי אוהד את ישראל ואת פעולותיה הצבאיות במידה כזו שהאמריקאים עצמם היו מעוניינים בהחרפת הפעולות הצבאיות כנגד מצרים. למחרת היום הציע מטכ"ל צה"ל כי חיל האוויר יתקוף בעומק מצרים. תקיפות עומק אלה היו נוחות לביצוע מאחר שבסוף שנת 1969 בתקיפה אינטנסיבית של חיל האוויר הושמדו סוללות רבות של טילי SA-2 בחזית התעלה, כך שנוצר מסדרון נקי מטילים שאיפשר טיסה בטוחה עד לעומק מצרים. ראש אמ"ן, האלוף אהרון יריב, קיים דיון של בכירי מחלקת המחקר, כדי לגבש את עמדת אמ"ן. הערכת אנשי המחקר הייתה שהפצצות העומק יביאו להפסקת מלחמת ההתשה. מפקד חיל האוויר מוטי הוד הסכים ליוזמה וכן נתקבל אישור הממשלה.

המטוסים שנבחרו לבצע את משימות ההפצצה היו מטוסי הפנטום החדישים שנקלטו בחיל האוויר שנה קודם לכן. יכולות ההפצצה שלהם היו טובות משמעותית מאלה שהיו ברשות חיל האוויר עד אז. ביכולתו של מטוס פנטום יחיד לשאת עד שבעה טון פצצות לעומת טון אחד במטוס המיראז' וטווח טיסתו איפשר הפצצה של מטרה במצרים ללא תדלוק באוויר. הפנטומים הצטיינו גם ביכולות אוויר אוויר ולפיכך לגיחות הפצצה אלה לא נדרש ליווי של מטוסי יירוט, מה שהקל עוד יותר על תכנון המבצעים ועל האפקטיביות שלהם.

המבצעים

בסך הכל ביצע חיל האוויר עשרים מבצעי פריחה שבמסגרתם נערכו 80 גיחות של מטוסי פנטום מטייסות 69 ו-201 ושמונה גיחות של מטוסי סקייהוק. המבצע הראשון, מבצע 'פריחה 1', בוצע ב-7 בינואר והאחרון, מבצע 'פריחה 21' בוצע ב-13 באפריל 1970 (מבצע 'פריחה 14' - בוטל טרם היציאה).
במבצעים הופצצו 16 בסיסים עורפיים של צבא מצרים. בכל בסיס נבחרו היעדים בעלי ההשפעה המרבית על הצבא המצרי או כאלה בעלי השפעה ישירה על הלחימה בתעלה. חלק מהבסיסים הותקפו מספר פעמים. בנוסף הותקפו 6 מערכות מכ"ם ו-3 סוללות טילי קרקע אוויר.
בשל יכולת נשיאת הפצצות הגדולה של מטוסי הפנטום (כל אחד מהם נשא מעל 5 טון פצצות) התקיפו זוגות מטוסים בלבד והצליחו לגרום לנזקים גדולים למטרות.
חלק גדול של ההפצצות היו קרובות מאד לאזורי מגורים ותעשייה סמוך לערים. מיקום המטרות חייב תכנון מוקפד של המבצע וניווט מדויק. מסיבה זו אישור של מבצעי פריחה ניתן בדרג הממשלתי הבכיר ובדרך כלל על ידי ראש הממשלה עצמה, גולדה מאיר.
מטוסי הפנטום הפציצו במתאר יעיל כאשר הפצצות כולן (ולעתים אף מעל 10 פצצות) מוטלות ביעף יחיד על המטרות. בנסיקה מההפצצה הועברו המטוסים שהיו קלים ואוירודינמיים יותר למצב יירוט והיו ערוכים להגן על עצמם בקרבות אוויר במידת הצורך.

שינוי באופי המבצעים התרחש לאחר התקיפה השגויה של מפעל המתכת האזרחי באבו זעבל ב-12 בפברואר 1970 שבה נהרגו כשבעים פועלים מצריים. כתוצאה מטעות זו ירד קצב התקיפות מאחד לארבעה-חמישה ימים לאחד לעשרה ימים וגם סוג המטרות הוחלף מבסיסי צבא בעומק מצרים לסוללות טילים ומכ"מים מזרחית לקהיר בלבד.

בניגוד למצופה, ההתקפות ההרסניות הביאו לחיזוק מעמדו של נאצר ולשנאה גוברת של האוכלוסייה המצרית לישראל. במהלך ההפצצות שקלה ישראל לפזר ממטוסים כרוזים בערבית מעל לערי מצרים ולהסביר את הסיבות שהביאו להפצצות ובכך להקטין את התמיכה בנאצר אך פעולה זו לא בוצעה.

במהלך התקיפות הבינו המצרים כי מכיוון שאינם יכולים לבלום את חיל האוויר הישראלי לבדם, עליהם לפנות לברית המועצות לבקשת סיוע. לפיכך, במהלך חודשי ההפצצות בנו הסובייטים לפי בקשתו של נאצר על אדמת מצרים מערך מגננה מפני מטוסי חיל האוויר שכלל סוללות טילי קרקע אוויר אשר הוצבו סביב קהיר ובנו אמ"ט כנגד חיל האוויר (סך כוח ההגנה האווירית היה דיוויזיוני) וכן טייסות של מיירטים חדישים מדגם מיג 21 שמופעלות כולן על ידי צוותים סובייטיים. המגנן הסובייטי התקדם לאיטו עד שבסיום המלחמה באוגוסט הועמדו הסוללות קילומטרים ספורים מקו המים ועליונותו של חיל האוויר שהייתה כה ברורה במבצעי פריחה, נעלמה כלא הייתה.

לאחר מבצע 'פריחה 21' החליטה ממשלת ישראל להימנע מתקיפות נוספות של מטוסים במטרה להימנע מעימות עם טייסים סובייטים שהוצבו במצרים.

אף אחד מהמטוסים הישראלים לא הופל. תקופת מבצעי פריחה מינואר ועד אפריל 1970 הייתה תקופתו היפה של חיל האוויר במלחמת ההתשה. מומחים שונים טענו שהפסקת מבצעי פריחה בלב מצרים הייתה טעות — מאחר שנאצר עמד ממש לפני נקודת השבירה. די היה בכמה מהלומות נוספות כדי לגרום לזעזועים כבדים במצרים ולהפסקת מלחמת ההתשה.

במהלך מבצעי פריחה הציעו מספר קצינים מצריים לגמול לישראל ולהפציץ מהאוויר מטרות עומק. באפריל 1970 בחן חיל האוויר המצרי יעדים לתקיפה בדומה ליעדי מבצעי פריחה.
ב-23 באפריל וב-25 באפריל ניסו המצרים לתקוף בסיסי צה"ל בעומק סיני אך שתי התקיפות האלה נכשלו והמצרים לא חזרו לתקוף שוב יעדי עומק.

פרטי רצף המבצעים

להלן סדרת המבצעים המבצעים:

מקור

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...