‪...‬טוען
 

אחד ממטוסינו לא חזר

קרבות עזים התנהלו לכיבוש הכפר הערבי הגדול בית מחסיר במטרה לפתוח את הדיר לירושלים. היה זה ימים מספר קודם סיומו של המנדט הבריטי בארץ. קשה היה לגרש את הערבים מן המקום, ונתקבלה החלטה להפציץ אותם מן האוויר.

הדבר קרה ביום ב' ה-10 במאי. מזג האויר לא היה נוח, וכזכור יום קודם לכן לא נתקיימה כל טיסה, עקב הראיות (ראות) הלקויה. העננים היו נמוכים מאד, בייחוד באזורי ההרים. הוחלט לשלוח מטוס, כדי להפציץ את המקום. חומר נפץ רב נטען. בשעה 10:00 לפנה״צ המריא המטוס ובו שני טייסים — יריב שיינבוים ודניאל בוקשטיין, 2 נשקים — רוטשטיין ושוסטרמן ו-2 אנשי צבא — שקלביץ ושלמה כהן.

המטוס עמד בקשר מתמיד עם מגדל הפיקוח והטייס תר אחרי המטרה קרוב לשעתיים. הידיעה האחרונה ששודרה מן המטוס הייתה: "מצאנו את המקום, אנו יורדים להפציץ!"

הקשר נותק, מטוסים שיצאו לחפש את הנעדרים לא יכלו להנמיך טוס עקב העננים הנמוכים. עד מאוחר בלילה נמשכו החיפושים, ולאחר שאבדה כל תקווה, חיכו לידיעות (מודיעיניות).

לאחר יומיים יצאה כיתת פלמ"ח לחפש את הנעדרים, והותקפה בדרך על-ידי הערבים. בקרב שהתפתח עם הכנופיה נפלו שלושה מאנשי הפלמ"ח.

ידיעות סותרות החלו מגיעות ממקומות שונים. אחד הערבים תאר את נפילת האווירון. הוא ראה את האווירון נופל, וכשהיה במרחק של 100 מטר מן האדמה, ראה שני אנשים קופצים מן האווירון. התברר שאין כל יסוד לשמועות הקודמות והחלו בחיפושים מקיפים אחר שרידי האווירון ואחר גופות הנעדרים. הפלמ"ח נחלץ לעזרת חיל האוויר בחיפושים.

לפי הידיעות, שהגיעו מן הערבים, הוטמנו הגוויות בבאר בסביבת דיר אל־עמר. ידיעה זו באה משבוי ערבי שנתפש על-ידי הפלמ"ח. מתוך עדויות נוספות של ערביי אבו־גוש נתברר, שבעל הבאר העביר אותן למערות מספר בסביבה מפחד נקמת היהודים, בחיפוש נוסף השתתפו אחיו של דניאל בוקשטיין ואביו של יריב שיינבוים. השטח נסרק מספר פעמים. הושגו תוצאות חלקיות בלבד.

קריית-ענבים הקצתה מקום, המשתרע מעל לבית הקברות הצבאי החדש, לכרות בו את הקבר. בעזרת אנשי הפלמ"ח נחצב הקיר בסלע. אנשי קרית־ענבים הקציבו צריף מיוחד ואליו הובא הארון עם הקרבנות.

הוא הועמד על כיסאות נמוכים, ולמראשותיו שולחן עטוף בבד שחור ועליו פמוטי נרות דולקים. מנורות החשמל נעטפו בבד שחור ובצריף נוצרה אווירה מיוחדת במינה. משמר כבוד של שני שוטרי חיל האוויר עמד משני צדי הארון, עד בוא קרובי החללים יחד עם אנשי חיל האוויר והפלמ"ח, שלקחי חלק בטכס הקבורה.

מפקד הטייסת, אליה השתייכו הטייסים שנפלו, בא למקום הקבורה בלוית חבריהם הטייסים. משלחת צבאית של אנשי הפלמ"ח הגיעה למקום כדי לחלוק את הכבוד האחרון לנופלים. הארון נישא על כתפי הטייסים כשמשני צדיו צועדים אנשי הפלמ"ח וחיל האויר, על נשקם.

לפני הקבר הפתוח נשא את דברו מפקד הטייסת גדעון, שדיבר בשם מפקד חיל האוויר, ובשם חברי החללים.

קודם סתימת הגולל נשבע אביו של יריב, שהמאמץ של אלה שניספו לא יפסק, וימשך על-ידי חבריהם וכל העם, עד להשגת המטרה הסופית, דברי האב השכול נאמרו בהתרגשות מרובה, והיו חדורים החלטיות עזה שעשתה רושם בלתי נשכח על כל הנוכחים.

בזה אחר זה ירו אנשי חיל האדר ואנשי הפלמ״ח את יריות הכבוד. האב השכול הביע את רצונו להקים גלעד במקום בו נפל האווירון, ולהציב עליו את המנוע שנשאר לפליטה.

מפקד חיל האוויר שלח מכתב תודה לאנשי קרית-ענבים על העזרה הרבה שהגישו למשלחת החיל בחיפושיה.

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...