‪...‬טוען
 

אוסקר גרדן

אוסקר גרדן (Oscar Garden) נולד ב-Tongue, שלחופה הצפוני של סקוטלנד, ב-21 באוגוסט 1903 לרוברט גרדן (Robert Garden) - סוחר מ-Orkney - ואשתו, רבקה ג'יין וורד (Rebecca Jane Ward) - ישועית ובהמשך ישראלית-בריטית (Salvationist and later British-Israelite) - מהאי מאן.

הוא למד בבית הספר המקומי, אבל לאחר התפרקות נשואי הוריו - נשלח אל Dollar Academy שליד Stirling ובהמשך אל Douglas High School for Boys שבאי מאן - שם התגוררו אמו ואחת מאחיותיו.

בשנת 1914 עברו אביו ואחת מאחיותיו להתגורר בניו זילנד. אמו ואחותו השלישית שלו עבר למנצ'סטר.

כשהיה בן 12 הפסיק את לימודיו והחל לעבוד בעבודות מזדמנות ופקידות על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. בשנת 1920 עברו אל סידני, והמשיכו אל ניו זילנד שם עבר במשך 4 שנים יחד עם אביו.

בשנת 1928 עבר עם אמו אל סידני בה הפעיל עסק להשכרת רכב. בשנת 1930 חזר אוסקר גרדן אל בריטניה. אחד משותפיו שאל אותו: "למה אתה לא לומד לטוס?" - שאלה שהובילה אותו אל ענף התעופה.

ביולי 1930 הוציא בבית הספר לטיסה שב-Norwich את רישיון הטיסה שלו והחליף את מכוניתו במטוס de Havilland DH60 Gipsy Moth - G-AASA משומש שכונה Kia Ora.

ב-16 באקטובר 1930, עם ניסיון אווירי מצטבר של 39 שעות טיסה, החליט אוסקר גרדן לצאת במטוס Gipsy Moth שכונה Kia Ora למסע של 19 ימים מאנגליה אל אוסטרליה מתוך כוונה לצבור כמות שעות שתאפשר לו להוציא רישיון טיסה מסחרי.
הרעיון הנועז דווח בהרחבה בתקשורת. התייחסו אל "טייס מסתורי" ועל אמו, שניסתה במשך 11 שעות, להניא אותו מלבצע את הטיסה...

העיתון דיווח:

בלי לוח זמנים קבוע, בלי כובע ועם תריסר כריכים


הטיסה הארוכה הייתה קשה. הוא חווה מספר נחיתות-אונס ונחלץ מתאונות קרובות. אך ב-4 בנובמבר 1930, הופיע מטוסו ב-Wyndham שבמערב אוסטרליה, לקראת שקיעה ועל כן כונה מאז "איש השקיעה של השמיים" ("איש שקיעה" הוא כינוי אוסטרלי המוענק לאנשים המופיעים, בהפתעה, לקראת שקיעה מתוך כוונה להתארח בלא הזמנה לשנת לילה). אוסקר גרדן היה גם לאדם הרביעי שהשלים טיסת סולו מאנגליה אל אוסטרליה.


בהמשך החל אוסקר גרדן לבצע טיסות כיף בשמי אוסטרליה וניו זילנד. באפריל 1931 חזר אל בריטניה ולמד ב-Air Service Training Limited שב-Hamble ב-Hampshire ושם זכה בגביע תחרות "טיסה עיוורת" (בשנת 1973 תרם את הגביע למועדון התעופה המלכותי של ניו זילנד שהעביר את הגביה בין הזוכים בתחרויות שנתיות שערך המועדון. בשנת 1975 נקרא הגביע "גביע גרדן אוסקר").

באוקטובר 1931 הקימו אוסקר גרדן ו-John Tranum את חברת Skywork Ltd שנועדה, בין השאר, לקדם, לסייע ולעודד ניווט אווירי על כל צורותיו" ובהמשך "להטיס ארבעה מטוסים" (אחד מהם התרסק תוך זמן קצר) במסגרת מה שכינו - The Spartan Circus

מאוחר יותר ביצע טיסות בלדרות וטיסות כיף מזמנות בסודאן ופלשתינה.

משנת 1934 הועסק על ידי מפעילי אוויר קטנים באנגליה, ובהם United Airways שבמסגרתה הוסמך, ב-1938 כנווט דרגה ראשונה.
בהמשך הוסמך לבצע טיסות דואר ליליות וחנך מספר קווי טיסה ברחבי אירופה וסקנדינביה. בתקופה זו פגש את Greta Norlén, אישה שוודית, שאותה נשא לאישה.

בספטמבר 1938 עבר לטוס בחברת Imperial Airways לימים BOAC - British Overseas Airways Corporation כשהוא מטיס מטוסים ימיים מדגם Short S-23 Empire בדרום אפריקה ואסיה.
בעקבות ניסיון זה, נבחר על ידי חברת TEAL - Tasman Empire Airways Limited לבצע עבורה את טיסות ההעברה של מטוס ה-Short S-23 Empire השני שרכשה, הAwarua אל ניו-זילנד.

ב-15 במרץ 1940 יצא אוסקר גרדן מ-Southampton ונחת ב-Auckland ב-3 באפריל 1940 והמשיך, מאז, לטוס בשרות החברה כקצין ראשון בקו אוקלנד-סידני שנחנך ב-30 באפריל 1940.

במהלך מלחמת העולם השנייה ביצע, בשרות חיל האוויר המלכותי הניו-זילנדי, טיסות לאיתור ניסיונות פלישה גרמניים באוקיינוס ​​השקט.

בינואר 1943 מונה לטייס הראשי של חברת TEAL ובסוף השנה - מונה למנהל התפעול של החברה - תפקיד בו החזיק עד 1947 - אז התפטר בעקבות מחלוקת עם הנהלת החברה אודות רכישת מטוסים נוספים ודחיית המלצתו לרכוש מטוסי Douglas DC-4 מתקדמים.

עד פרישתו צבר 9,653 שעות טיסה.

לאחר מכן עמד אוסקר גרדן בראש שתי ועדות חקירה לתאומות אוויריות:

  • התרסקות מטוס על הר ריצ'מונד, שבנלסון (ב-7 במאי 1942)
  • אירוע בטיחות חמור בו היה מעורב מטוס ימי של חברת TEAL מעל ים טסמן (ב-3 בדצמבר 1947)


אוסקר יצא לגמלאות בשנת 1967 ונפטר בבית החולים Middlemore, אוקלנד, ב -2 ביוני 1997.

פעילותו בישראל

ב-27 בנובמבר 1933 התפרסמה בעיתון "דבר" הידיעה:

Image
קלוב לתעופת-ספורט

נוסד קלוב לתעופת ספורט, באסיפה מייסדת נבחר ועדה"פ שחבריו: צבי נדב, ד"ר ח. פרבשטין (חיים (הוראס) פרבשטיין) ועו"ד י. שוחט. ה‬מזכיר ב. ‬גינצבורג.

האסיפה החליטה לערוך אוסף כספים לרכישת אווירון ספורט, להזמין את מר אוסקר גרדן : מדריך לתעופה. תקנון הקלוב יוגש לאישור הממשלה. להירשם בכל יום ב' וד' ב-7 עד 8 בערב בבית ב. גלמן רחוב א. בן יהודה 62

טייס בעל מטוס ­לימוד בא מדרום ­אפריקה

באפריל 1933 בא אלינו אדם, שהציג את עצמו כטייס מדרום ­אפריקה. שוחחתי עמו בעזרת תורגמן, כי הוא לא שמע צרפתית, ואני לא שמעתי אנגלית. הוא העיד על עצמו, כי שימש כמדריך לטייסים במטוסו הפרטי. יום אחד החליט לבקר בלונדון. קם עלה וטס, בדרכו הגיע לא"י, והנהו כאן. חשבתי בלבי: יוצא אדם ללונדון בדרך האוויר באותה קלות כפי שהייתי אני יוצא מתל­-אביב לדמשק במכונית... המרחקים הולכים ומאבדים את משמעותם.
בראשונה נחת הטייס בשדה ­התעופה הצבאי ברמלה. טרם היה אז בארץ שדה­ תעופה אזרחי. הגיע האליו השמועה, כי קיים כאן קלוב לתעופה, המחפש טייס בעל מטוס להדרכת חבריו. הוא היה נכון להציע לנו את שירותו.
הרעיון קסם לנו. הנה הזדמנה לידינו האפשרות להגשים את תכניתנו. וכאן המקום לציין, כי הדאייה, וכן הלימוד התאורטי ובניית טיסנים, לא משכו את לב החברים. הכל חלמו על טיסה ממש, טיסה במטוס. לשבת במטוס, ולטוס מיד דבר זה קסם לכולם1 כל אחד נכון היה למכור את אופנועו או להסתבך בחובות, ובלבד שיוכל להגשים חלום זה.
שמו של הטייס היה אוסקר גרדן. מטוסו היה קטן ואדום, ובו יכול היה להסיע שנים ­שלושה אנשים. אך אנו רקמנו תכניות נרחבות: עמדנו להקים חברת תעופה בשותפות עם גרדן זה, הן לשם לימוד המקצוע, הן לשם קיום תחבורה אווירית. חתמנו עמו על הסכם, והתחייבנו להעמיד לרשותו שדה ­תעופה על שטח של 70 דונם. לא היו לנו אז אמצעים ניכרים, אבל קיווינו להשיג הלוואות מן הסוכנות היהודית או בבנקים. השאלה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה, כיצד להכשיר שדה ­תעופה, ויהיה הפרימיטיבי ביותר. חיל ­התעופה האנגלי דרש מהטייס לפנות את שדה­ התעופה הצבאי. זמן מה הוא נשאר שם באמתלה של תיקונים, אבל אי­ אפשר היה להמשיך כך זמן רב.
סקרתי בזיכרוני את סביבות תל ­אביב ויפו. נזכרתי בשדות מקווה ­ישראל, בין דרך ­ירושלים ופסי ­הרכבת! סבור הייתי, כי מקום זה יתאים למטרתנו. גם בעיני הטייס מצא המקום חן.
ישראל שכר מונית. נסענו, יחד עם פרבשטיין (ד"ר חיים (הוראס) פרבשטיין) והטייס, לקראוזה (אליהו קראוזה). קראוזה, מנהל מקווה ­ישראל הקשיש, קיבל אותנו בסבר ­פנים יפות, הזכיר את ימי סג'רה והעלה זיכרונות מימים עברו. אשר לשדה ­ אמר ­ צמחה בו חיטה, והיא אך זה הבשילה. בכוחות העבודה שעמדו לרשותו ובציודו הדל, העריך כי יעבור זמן ממושך עד אשר תיקצר החיטה ותפונה מן השדה.
ראיתי את החלקה בדרכנו למקווה, ולפי הערכתי אפשר היה לבצע את כל העבודה, במאמץ לא גדול, במשך עשרה ימים. ניסינו להתווכח, לשכנעו, כי למטרה כה חשובה ראוי לעשות מאמץ. הוא חייך ואמר : "עליכם להבין, כי כאן בית ­ספר, ובו ענפי ­משק רבים, שאין להזניח אף אחד מהם. והרי כל העבודות מוצאות לפועל על­ ידי התלמידים".
חזרנו לתל ­אביב, שלחנו מבטים חומדים אל חלקת השדה היפה, אך לא אמרנו נואש. התחלנו לחפש מקומות אחרים. חיילים אחדים מחיל ­התעופה הבריטי הראו נכונות לעזור לטייס, ואף ציינו כמה מקומות מתאימים בסביבות רמלה ויאזור. בסביבות רמלה לא היו אדמות בבעלות יהודית, ועם ערביי המקום לא היו לנו קשרים, אך מצאנו מקום מתאים בסביבת הכפר הערבי יאזור (כיום אזור).
על סמך ההסכם עם גרדן עיבדו ישראל ופרבשטיין תזכיר לממשלה, ובו בקשה לאשר את הקמת החברה, לשם קיום קשר אווירי ולשם הקמת בית­ספר לטייסים. בתזכיר הודגש ערכה הרב של ארץ­ ישראל כצומת דרכים אווירי בין אירופה ואסיה, והוטעם כי החברה שתיוסד תשלים את הקווים האוויריים של חיל ­האוויר המלכותי הבריטי (RAF) המרכז יהיה בתל ­אביב, והטיסות תיערכנה לירושלים, לחיפה, לטבריה ולים ­המלח (קליה) וכן לעבר­ הירדן: לרבת­ עמון ולפטרה. ביקשנו מהממשלה רשות לנחות בשדות ­התעופה שליד חיפה (של חברת הנפט העיראקית (IPC) ­בצמח ובקלנדיה (ליד ירושלים). כן ביקשנו, בתזכיר, שהממשלה תשיג בשבילנו רשות חניה במצרים, בסוריה ובעיראק.
בתזכיר הצענו להשקיע 10,000-12,000 לא"י, מהן 14,000 לא"י לקניית מטוס לארבע הנוסעים ו-6,000 לא''י להכשרת שדה­ תעופה.
כפי שניתן היה לשער התחמקה הממשלה מהעניין. הסוכנות נלחמה אז על כל עולה, על קניית כל דונם אדמה. הערבים היו מוסתים. אי­ שקט שרר בארץ. הממשלה לא אישרה את תכניתנו ה"גרנדיוזית".
הטייס הודיע על טיסות מעל תל­ אביב והסביבה. מספר אנשים, וביניהם חברים אחדים מהקלוב, הצליחו אמנם לערוך עמו כמה טיסות, אך הוא נאלץ לעזוב את הארץ כנראה בפקודת השלטונות. מאז לא ראינוהו עוד.
חברת תעופה אזרחית ובית ­ספר לטייסים לא הוקמו אז. משהרחיקה הממשלה את הטייס עם מטוסו האדום, תמה הפרשה שבה תלינו תקוות כה רבות. אך מאבקנו נמשך.
לקלוב נרשמו כבר כ-30-40 חבר, כל אחד הכניס חצי לירה כדמי ­חבר, לפי תקנון הקלוב. באותה תקופה היה זה סכום נכבד שכר יום עבודה של מכונאי מעולה. הוחלט, שהחברות בקלוב תהיה אישית, ולא מפלגתית או קבוצתית. עם זאת ניהלנו משא­ ומתן עם אליהו גולומב ודב הוז בדבר תמיכת ה"הגנה" בקלוב ושליחת חברים ללמוד תעופה. עיריית תל-אביב הבטיחה להקציב בנין למועדון ומגרש לאימונים.

ראש העיר תל אביב, במטוסו של גרדן Simmonds Spartan Hermes II - VR-TAJ ביאזור

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...