Loading...
 

'יבלת'

מכל לוחמה אלקטרונית תוצרת חברת CSF, צרפת.

המערכת נרכשה בשנת 1965 והותקנה במכל חיצוני, דמוי מיכל דלק מאורך שבחלקו הקדמי גנרטור שהופעל על ידי שבשבת.

תחילה רכש חיל האוויר שני מכלים, ומאוחר יותר רכש שני מכלים נוספים.

בשל מידותיו - ניתן היה להתקינו על תחנות קצה הכנף במטוסי ווטור של שלושה מטוסים שהוסבו במיוחד לכך (ווטור ל' מס' 62, ווטור ל' מס' 67 וווטור מס' 70) ולמעשה הייתה זו מערכת הלוחמה אלקטרונית הראשונה שהותקנה על מטוס קרב.

המערכת כללה שני משדרים ששידרו על גבי 16 תדרים שאפשר גילוי, שיבוש וחסימה של מערכות מכ"ם בקרת האש של טילי SA-2, SA-2G ומערכות נ"מ נוספות שהיו בשרות חילות האוויר של סוריה ומצרים.

המערכת הייתה אוטונומית לחלוטין ולא הפיקה חיווי כלשהו לצוות המטוס או דרשה התערבות כלשהי במהלך הטיסה - מה שהפך את הטיסות למשעממות לחלוטין - טיסות "גיהוץ" של השמיים.

במהלך מלחמת ששת הימים הפעיל חיל האוויר ארבע מערכות מסוג זה כאשר כל מטוס נושא שני מכלים - אחד תחת כל כנף.

מאוחר יותר הותאמה המערכת גם לנשיאה על גבי מטוסי 'עיט'. במהלך מלחמת ההתשה שודרגה על ידי רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לוחמה) לפעולה גם כנגד סוללות SA-3.

בקיץ 1970 הוחל ברכישת מערכת מתוצרת אמריקאית (AN/APQ-71) שנתגלתה כיעילה כנגד סוללות SA-2 בלבד. לאור זאת הוחלט להמשיך ולהפעיל את ה'יבלת'.

למרות טכנולוגיית השפורפרות המיושנת שלה - נותרה המערכת בשרות כשבמהלך מלחמת יום הכיפורים ביצעו מטוסי 'עיט' 20 גיחות 'יבלת' - 11 בחזית המצרית ו-9 בחזית הסורית.

ב-12 באוקטובר 1973, במהלך אחת מאותן גיחות 'יבלת' - התריעו מערכות המטוס על נעילת מכ"ם כנגד המטוס. הטיס השליך את המכלים לקראת כניסה לקרב אוויר עם מטוסי המיג - אלא שאז התברר כי מדובר במטוסים של חיל האוויר - אלא שבשלב זה נמחו מהסד"כ חצי ממערכות ה'יבלת' שהיו ברשות חיל האוויר...

לאחר המלחמה הוחלט על הוצאת מערכת ה'יבלת' משרות, ומיכל אחד הועבר לתצוגה במוזיאון חיל האוויר הישראלי בחצרים.

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...