‪...‬טוען
 

Dassault MD.450 Ouragan

רכש המטוסים

המו"מ לרכישת מטוסי האוראגן מצרפת החל בשנת 1950 אך נתקל בקשיים פוליטיים בשל התנגדות בריטית.
ב-6 באוקטובר 1955, יצאה העיסקה לפועל ו-12 מטוסי אוראגאן ראשונים הוטסו לארץ במסגרת מבצע 'אוריש'.
הטיסה בוצעה בשתי שישיות - השישיה הראשונה הובילה בידי טייס צרפתי ונחתה בישראל ב-6 באוקטובר 1955 ואת השישייה השנייה הוביל סרן בני פלד, מפקד טייסת 'הצירעה' ולימים מפקד חיל האוויר. השישייה השנייה נחתה בישראל ב-12 באוקטובר 1955.
המטוסים טסו בנתיב צרפת-איטליה-יוון ונקלטו בטייסת 'הצירעה' שהוקמה יומיים קודם לכן בבסיס חצור.
ב-12 בנובמבר 1955 נחתמה עיסקת רכש נוספת בין ישראל וצרפת, ובמסגרתה נרכשו 12 מטוסים נוספים.
ערב מבצע 'קדש' קיבל חיל האוויר שישה מטוסים נוספים, ולאחר מבצע 'קדש' נרכשו 45 מטוסים נוספים מעודפי חיל האוויר הצרפתי.
סך הכל רכש חיל האוויר 75 מטוסי אוראגאן שהופעלו במסגרת שתי טייסות:

המטוסים החלו את דרכם כמטוסי קרב ומאוחר יותר שימשו כמטוסי אימון בטייסת 'הצירעה' שם שימשו לאימון טייסים במסגרת קורס אימון מבצעי (קא"מ) ובמסגרת זו סבלו משחיקה רבה שנבעה ממיומנותם הנמוכה של הטייסים הצעירים. למרות זאת הוכח המטוס כמטוס אמין ופשוט לתפעול ואחזקה וככזה - נשאר בשירות עד אפריל 1973 - זמן רב לאחר המועד המקורי שנקבע להוצאתם משירות.

ההפלה הראשונה

ב-12 באפריל 1956 חדר לשמי ישראל זוג מטוסי ומפייר מצריים. סגן דוד קישון, טייס אוראגן צעיר וחסר ניסיון, הוזנק לאזור מכתש רמון. קישון ירה צרור תותחים לעבר אחד ממטוסי הוומפייר. הצרור פגע בכנף המטוס, שעלה בלהבות ונחת נחיתת אונס סמוך לעבדת. הטייס המצרי נפל בשבי הישראלי, והוחזר למצרים בעיסקת חילופי שבויים בתום מבצע 'קדש'.

מבצע 'קדש'

ערב מבצע 'קדש' היו בידי חיל האוויר 22 מטוסי אוראגן.

ב-29 באוקטובר 1956 ליוו שישה מטוסי אוראגן את 16 מטוסי הדקוטה, שהיו בדרכם להצנחת גדוד 890 של הצנחנים במעבר המיתלה. כעשר דקות לפני ההצנחה המריאו שישה מטוסי אוראגן נוספים, וחיפו על הצנחנים בהתארגנותם בשטח. בנוסף, תקפו מטוסי האוראגן מטרות בשלושת צירי הפריצה של צה"ל בסיני.

ב-31 באוקטובר 1956 הופעלו מטוסי חיל האוויר בצורה אינטנסיבית על מנת למנוע התקפה מצרית על כוחות הקרקע. בשעה 8:30 המריאה רביעיית מטוסי אוראגן, שתקפה בפצצות נפל"ם רכבים, זחל"מים, טנקים וכוחות חי"ר מצריים בין אבו-עגילה לאל-עריש ובין ביר-גפגפה לג'בל ליבני.

באותו יום הכניעו זוג מטוסי אוראגן את המשחתת המצרית "איברהים אל-אוואל", שהפגיזה את נמל חיפה. בשעת בוקר מוקדמת הוזנקו מבסיס חצור שני מטוסי אוראגן, מוטסים על ידי סרן יעקב אגסי וסגן דוד קישון. טייסי האוראגן שיגרו 16 רקטות מכל מטוס לעבר המשחתת המצרית. רקטה אחת חדרה דרך קצה הסיפון וגרמה לנזקים חמורים. בסביבות 7:00 בבוקר הונף דגל לבן, והמשחתת המצרית נכנעה.

במהלך המלחמה השמידו מטוסי האוראגן 20 טנקים ו-57 כלי רכב. אף לא אוראגן אחד הופל במהלך המערכה, אך שמונה מטוסים נפגעו.

לאחר המלחמה נרכשו 45 מטוסי אוראגן נוספים מעודפי חיל האוויר הצרפתי, ובאמצע שנות ה-60 הוקמה טייסת 107 כטייסת אוראגן נוספת בבסיס רמת דוד.

מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים עמדו לרשות חיל-האוויר 51 מטוסי אוראגן. ב-5 ביוני 1967 תקפו המטוסים בגל הראשון ובגל השני של מבצע 'מוקד' את שדות התעופה של פאיד, ביר-גפגפה, ביר-תמאדה, אל-עריש, ג'בל לבני, כברית ואבו-סווייר. במהלך התקיפות הפיל מטוס אוראגן מטוס מיג-21 מצרי.

עשרה אוראגנים אבדו במלחמה: אחד בקרב אוויר והשאר מאש נ"מ. אוראגנים נוספים נפגעו, אולם טייסיהם הצליחו לנחות בשלום בבסיסם, בעיקר הודות לכושר השרידות יוצא הדופן של המטוס.

מלחמת ההתשה

לאחר מלחמת ששת הימים עברו מטוסי האוראגן לשרת בעיקר כמטוסים לאימון מתקדם, אך המשיכו להשתתף בגיחות המבצעיות. למרות שבמלחמת ההתשה האוראגנים היו מיושנים ואיטיים יחסית למטוסי המיראז' והפאנטום, הם השתתפו בפעילות השוטפת נגד המחבלים בזירה הירדנית מנובמבר 1967 ועד 1968 (בפעולות אלה התרסקו שני מטוסים).

בין השנים 1970-1969 נטלו מטוסי האוראגן חלק בתקיפת יעדים באזור תעלת סואץ. בסיום המלחמה הועברו מטוסי האוראגן האחרונים לבית הספר לטיסה, ושימשו לאימון מבצעי בתפעול חימוש.

באפריל 1973 הוצאו מטוסי האוראגאן משירות.

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...