‪...‬טוען
 

תעשייה אווירית לישראל

התעשייה האוירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל, נכון לשנת 2008 מועסקים בחברה למעלה מ-15,000 עובדים, הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2007 ב-3.3 מיליארד דולר, לעומת 2.8 מיליארד ב-2006.

תולדות החברה

החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי אל שווימר, בסיועם ובעידודם של בן-גוריון ושמעון פרס, פעלה בהאנגר בלוד שנקרא המכון הממשלתי לבדק מטוסים, ונודעה בשם חברת בדק מטוסים. עיקר עיסוקה של החברה בשנותיה הראשונות היה עבודות תיקון ושירות למטוסי הבוכנה של חיל האוויר הישראלי. שווימר שימש המנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית והתמיד בתפקידו זה במשך 24 שנים.
המנכ"ל הבולט שבא אחרי שווימר היה משה קרת (ששימש בתפקיד מעל 20 שנה). בסוף שנת 2005, לאחר שנמנע מקרת למלא את תפקידו עקב חקירה בחשד שוחד, מונה המשנה למנכ"ל, עובדיה הררי, למ"מ מנכ"ל בפועל של התעשייה האווירית. הררי, שהיה ראש פרויקט הלביא בתעשייה האווירית בשנים 1980 -1987, לא מונה כמנכ"ל קבע. בפברואר 2006 מונה יצחק ניסן, על ידי יאיר שמיר (יו"ר התעשייה האווירית מאז יולי 2005) לתפקיד המנכ"ל.
במשך השנים, גדלה התעשייה האווירית ממפעל קטן בשם "בדק מטוסים" והפכה לאחת מתעשיות התעופה הגדולות והידועות בעולם. החברה מחזיקה נציגויות באוסטרליה, ארצות הברית, בלגיה, הודו, צ'ילה, צרפת, קולומביה, קוריאה הדרומית, רוסיה, ותאילנד.

לאורך שנות קיומה עסקה התעשייה האווירית בייצור ובשיפור מטוסי קרב, בבניית מטוסי מנהלים בדגמי חברת גאלפסטרים (Gulfstream) וכן בצעה עבודות אחזקה למטוסים צבאיים ואזרחיים. לחברה אף חטיבת מערכות טילים וחלל העוסקת בבניית מערכות טילים והנחייה. אף שעיקר פעילותה של התעשייה האווירית הוא בתחום תעשיית המטוסים ואמצעים אלקטרוניים מוטסים, החברה גם מייצרת מערכות צבאיות לכוחות יבשתיים וימיים. רבות מן המערכות הללו מעוצבות לצרכיו של צה"ל, חלקן מיוצאות לצבאות זרים.

ב-6 בנובמבר 2006 שונה שם התעשייה האווירית לישראל והלוגו באנגלית מ-"Israel Aircraft Industries" ל-"Israel Aerospace Industries". על פי החברה השם החדש מייצג נכון יותר את תחומי העסקים של החברה, לא רק תעשיית מטוסים אלא גם תעשיית מערכות בתחומי החלל, הים והיבשה.

בתעשייה האווירית מועסקים כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים.

פעילות עסקית וקווי מוצרים

  • תכנון וייצור מטוסי מנהלים
  • תכנון וייצור לווייני ריגול ולווייני תקשורת
  • תכנון וייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כגון הסרצ'ר)
  • תכנון וייצור טילים
  • תחזוקה, השבחה והסבה של מטוסים צבאיים ואזרחיים ומסוקים
  • תחזוקת מנועי מטוסים ואביזרים
  • תכנון וייצור מכ"ם ומכשירי קשר
  • תכנון וייצור ספינות מדגם דבורה, שבשירות חיל הים הישראלי
  • ייצור חלקי מטוסים ליצרנים אחרים
  • ייצור כני נסע ואביזרים הידראוליים
  • ייצור ערכות מיגון למטוסים, מסוקים, ספינות ודחפורים (מפעל "רמתא")
  • ייצור כלי צמ"ה בלתי-מאוישים בשלט רחוק (כגון ה"חלוץ" ו-D9T) ביחד עם זוקו שילובים
  • מערכות פינוי מוקשים

חטיבות

התעשייה האווירית כוללת חמש חטיבות:

  • חטיבת כלי טיס אזרחיים
  • חטיבת להב לכלי טיס צבאיים
  • חטיבת טילים וחלל
  • אלתא
  • מפעל בדק מטוסים
  • חטיבת הנדסה ופיתוח

חטיבת בדק מטוסים

חטיבת בדק מטוסים היא המשכו של "מכון הבדק" שממנו התפתחה התעשייה האווירית. החטיבה כוללת שלושה מפעלים:

  • מפעל מטוסים העוסק בשיפוץ והשבחת מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים לתצורת מטען, ביצוע ביקורות תקופתיות ואחזקת ציי מטוסים
  • מפעל לשיפוץ מנועים - העוסק בשיפוץ ותיקון מנועי מטוסים מסוגים שונים ומתמחה במנועי סילון אזרחיים וצבאיים מתוצרת General Electric ו-Pratt and Whitney
  • מפעל לשיפוץ אביזרים העוסק בשיפוץ אביזרי מטוס (כל מה שאינו גוף המטוס ומנועיו) כגון: מדי גובה, גנרטורים, A.P.U (מנוע עזר) כני נסע. כמו כן המפעל מייצר מערכות לתדלוק אווירי
  • בחטיבה קיים גם גוף מבצעי אויר שעוסק בניסויי טיסה.

חטיבת הנדסה ופיתוח

החטיבה נותנת שירותי הנדסה בתחומי האווירונאוטיקה, מכונות וחומרים לשאר מפעלי התע"א.
פיתוח כלי טיס כגון מטוסי מנהלים וכטב"מ מתחיל בשולחנות השרטוט בחטיבת הנדסה ופיתוח.
בחטיבה מפותחים קוי עסקים חדשים כגון: אנרגיה ירוקה.

ייצור מטוסים

במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים. במיזמים אלה:

  • פוגה מגיסטר: מטוס סילון דו-מנועי ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל הצרפתית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי בשנת 1957. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
  • ערבה: מטוס תובלה קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר 1969. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות השבעים ועד לאמצע שנת 2004. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
  • נשר: מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס המיראז' 5 הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, כסא מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי שפריר. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
  • כפיר: מטוס קרב רב-משימתי, המשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים - למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי לצילום אווירי.
  • פרויקט הלביא: פרויקט שאפתני לייצור מטוס קרב חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור אבות טיפוס שטסו בטיסות ניסוי החליטה ממשלת ישראל על הפסקת הפרויקט.
  • וסטווינד: מטוס מנהלים דו-מנועי, שיכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. תכנונו התבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander, שזכויות הייצור שלו נמכרו לתעשייה האווירית. יוצרו 150 מטוסים מהדגם המקורי, ו-244 מטוסים מדגם מתקדם, שנקרא Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987.
  • מפעל מלט של התעשייה האווירית הוא היצרן המוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. "מלט" הוקם על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת תדיראן.

השבחת מטוסים

במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים רבים של השבחת מטוסים, לחיל האוויר הישראלי, לחילות אוויר נוספים ולחברות תעופה אזרחיות. במיזמים אלה:

  • סטרטוקרוזר: יצירת גרסת כלאיים למטוס בואינג 377 סטרטוקרוזר, שבה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של הסי-97 הצבאי במטוסי סטרטוקרוזר נוסעים אזרחיים.
  • "סער": השבחת מטוס סופר מיסטר באמצעות החלפת מנועו במנוע J-52 של מטוס "A-4 סקייהוק". המנוע היה חסכוני בדלק, הגדיל את הטווח בכמעט 500 ק"מ ואפשר לשאת מגוון רחב של חימוש כולל טילי אוויר-אוויר מדגם שפריר 2.
  • "צוקית": השבחת מטוסי פוגה מגיסטר של חיל האוויר הישראלי.
  • "קורנס 2000": ביולי 1987 החלו טיסות ניסוי של אב טיפוס ראשון של "קורנס 2000" - שדרוג להארכת חיי הפנטום, שעיקרו מהפכה אמיתית במערכות האוויוניקה, החימוש, והמכ"ם. ב-9 באפריל 1989 נמסר קורנס 2000 סדרתי ראשון (מס' 668) על ידי התעשייה האווירית לחיל האוויר, ונקלט בטייסת 201.
  • "יסעור 2000": השבחת מסוקי CH-53 סי סטאליון של חיל האוויר הישראלי.

ארגוני מטה

  • ממ"ן (מרכז מערכות נתונים) - הארגון אחראי על שרותי מיחשוב מינהליים לכלל המפעלים. מתמקד בישום תוכנת SAP ERP והתאמתה לצרכי החברה, לדוגמה הרחבה שבוצעה בתוכנה זו לניהול שיפוץ מנועי מטוסים.
  • מהו"ת (הדרכה ותעוד) - הארגון מפעיל מערך קורסים והשתלמויות בנושאים רלוונטיים והפקת תיעוד טכני
  • ש.ת (שירותים תעשייתיים) - הארגון אחראי על נושאי בינוי ותחזוקת מבנים מוסכים.


האתר הרשמי
הערה: הערך יובא ממערכת ויקפדיה

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...