‪...‬טוען
 

שדה התעופה לוד

שדה התעופה הוקם על ידי הבריטים.

בין השנים 1940 ו-1948 הוסב לשמש שדה תעופה צבאי וכונה RAF Lydda.

שדה התעופה לוד הוקם בשנת 1936 כ-Lydda Airport.

ב-1 במרץ 1943 החל לשמש כשדה תעופה צבאי של חיל האוויר המלכותי הבריטי - RAF Lydda.

ב-3 באוגוסט 2008 עבר בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) אל משכנו החדש בבסיס נבטים.

טייסות חיל האוויר המלכותי הבריטי שפעלו בשדה:

  • 1941
  • 1938
  • 1942
    • טייסת מס' 55 - גף מטוסי Martin Baltimore - שנת 1942
    • טייסת מס' 134 - מטוסי Supermarine Spitfire VB
    • טייסת מס' 162 - גף מטוסי Bristol Blenheim V
    • טייסת מס' 459 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (RAAF) - מטוסי Lockheed Hudson III עד 1943
    • בין יולי ונובמבר 1942 הוצבו בשדה התעופה לוד מטוסי B-17 ו-B-24 של זרוע האוויר של צבא ארה"ב במזרח התיכון (US Army, Middle East Air Force (USAMEAF)) בחודש נובמבר הוצבו המטוסים במצרים
  • 1944


בנוסף לאלו פעלה בשדה טייסת מס' 1413 (מטאורולוגיה) של חיל האוויר המלכותי הבריטי שפעלה בשדה בין השנים 1942 ו-1943, ושוב ב-1945

נתב"ג - עולים על המסלול הבטוח

במהלך יום העיון שערכה רשות התעופה האזרחית במכון האחים פישר, סקר קובי מור, מנהל רשות שדות התעופה (רש"ת) את תכניות הפיתוח הצפויות עולים על המסלול הבטוח בשדה התעופה הבינלאומי העיקרי של ישראל - נמל התעופה על-שם דוד בן-גוריון (נתב"ג) בשדה התעופה לוד.

פיתוח תשתיות מסלולים

מסלולי ההמראה\נחיתה של נתב"ג סובלים משתי מגבלות עיקריות; מנח המסלולים וקרבת השדה אל ה'קו הירוק' ואזור יהודה ושומרון.

מנח המסלולים נובע מהיסטוריית השדה והעובדה שנתב"ג מהווה בעצם שילוב של שני שדות תעופה ישנים שפעלו באזור; שדה התעופה הבריטי 'לוד', שהוקם בשנת 1935 בסמוך למבנה טרמינל 1, ושדה התעופה האמריקאי שהוקם צפונה יותר וממנו פעלו מפציצים במהלך מלחמת העולם השנייה. במרוצת השנים אוחדו השדות, נבנו מסלולים נוספים, ונתקבל מנח מסלולים משולש ואופייני לתקופה, הכולל שני מסלולים ארוכים, ומסלול קצר ששימש בעיקר את מטוסי חיל האוויר הוותיקים שפעלו מבסיס חיל האוויר בלוד.

מנח המסלולים המיושן - גרם לכך שמטוסים ממריאים ומטוסים נוחתים, טסים זה לקראת זה (V סגור), דבר הפוגע בבטיחות מחד, וביכולתו של השדה לתרגם את התנאים הנובעים ממנח מסלולים זה לכלל "תנועות" - כלומר המראות ונחיתות - על גבי שני המסלולים במקביל.

מצד שני, מאלץ מנח המסלולים הקיים את המטוסים להמריא ולנחות תוך מעבר מעל לאזור יהודה ושומרון - עובדה שבמציאות הנוכחית ונוכח פעילות הטרור בעולם - יש בכך בכדי למנוע את שלוותם של רבים.

נתב"ג - עולים על המסלול הבטוח

במסגרת פרויקט הפיתוח מתכננת רשות שדות-התעופה לשדרג את שדה התעופה לוד בפרויקט שצפוי לארוך עד לשנת 2013 שבמהלכן ייסגרו לסירוגין המסלולים והשדה יופעל בשנים אלה ממסלול בודד, במתכונת Single Runway Operation.

תפעול השדה במתכונת זו מקטין בצורה משמעותית את קיבולת המטוסים השעתית - מ-24 תנועות ל-20 תנועות בלבד.

הפעולות שיכללו בפרוייקט הפיתוח שתוקצב ב-3 מיליארד ש"ח כוללות:

  • שדרוג מערך המסלולים - פרוייקט בהיקף כ- 760 מליון ש"ח
    • הארכת מסלול 03/21 בכ-1000 מטרים (כולל RESA - אזור בטיחות - Ruanway End Safety Area - המאפשר "ספיגת" מטוס ש"גומר" ממסלול ומונע התרסקותו), אל עבר כביש מס' 1. הגישה לנחיתה על מסלול זה תהיה מצפון בנתיב גישה שיעבור בקרבת נתניה, ובמקביל לקו הירוק תוך מניעת הצורך בחליפה בתוך המרחב האווירי של איו"ש
    • הארכת מסלול 26 בכ-400 מטרים
    • הוספת RESA של כ-300 מטרים במסלולים 12/26
    • הקמת כ-10 ק"מ של מסלולי הסעה בתוך "משולש" המסלולים על מנת לקצר את זמן ההסעה מהטרמינל אל עמדות ההמראה (כיום נדרשות כ-18 דקות על מנת להסיע מטרמינל 3 אל מסלול 26)
    • שידרוג מסלול ההסעה U
    • ישודרג מסלול הסעה Q
  • הקמת מגדל פיקוח חדש בנתב"ג בסמוך לבניין טרמינל 3 - פרוייקט בהיקף כ- 100 מיליון ש"ח
  • שלב ב' לטרמינל 3 - כ-750 מליון ש"ח
    • הוספת עמדות חנייה "קשיחות" (Hard Stand) בצידו המערבי של השדה
    • הקמת "אצבע" נוספת בבניין הטרמינל - E - בצידו הימני, ובכך להוסיף עוד 8 עמדות שרוול נוספות
    • תוכנית האב של השדה תאפשר מאוחר יותר להקים "אצבע" נוספת בצידו השמאלי - A.
  • רכישת מערכות מכ"מ
    • התקנת מערכת - A-SMGCS מערכת שליטה ובקרה לגילוי חדירה לא מבוקרת למסלולים. המערכת תותקן בהשקעה של 6 מיליון $.
    • התקנת מכ"מ משני חדש בנתב"ג - מכ"מ המשמש גיבוי למערכת המכ"מ הראשית פועלת כיום בנתב"ג, נרכש בעלות של כ-9 מליון ש"ח. המכ"מ הפך למבצעי בשנת 2009
    • שידרוג תשתיות עזרי הנחיתה (ILS, LDA) והתקנת מערכות לנחיתת מכשירים נוספות והתקנת מערכת לנחיתה ממוכשרת על מסלול 30 בתהליך LDA
  • רכש טכנולוגיות מתקדמות נוספות ובהן:
    • רכישת מערכת לתיאום מידע מבצעי (סטריפים אלקטרוניים) בהשקעה של כ-12 מליון ש"ח.
    • רכישת סימולטור שהותקן במתקן אימון אזרחי לפיקוח טיסה שהוקם בנמל התעופה בן גוריון בהשקעה של כ-500,000 $ שיחסוך את הצורך לשלוח את פקחי הטיסה לאימונים בקנדה.
    • הפעלת מערכת ניהול מידע בטיחותי SMS - Safety Management System
    • הפעלת סימולטור מכ"ם חדיש (הנמצא בשלבי הזנת נתונים לקראת פתיחתו הקרובה)
    • התקנת מערכת Xsight לאיתור גופים זרים על מסלולי ההסעה וההמראה
  • שידרוג עמדות החנייה ומסלולי ההסעה ושדרוג תאורת המסלולים
  • התאמת המסלולים למטוסים עתידיים דוגמת AIRBUS A380


כאשר יושלמו עבודות הפיתוח - תתאפשר הפעלת מסלולים במקביל או תוך מינימום הפרעה בשני המסלולים - כאש מסלול אחד יקלוט מטוסים נוחתים בעוד מטוסים ממריאים מן המסלול השני, מבלי שנתיבי המטוסים יחצו זה את זה (תצורת V פתוח). מודל תפעולי זה יאפשר בשעות העומס תנועת מטוסים על מסלולים ונתיבים שאינם נפגשים:

  • המראות: על מסלול 26
  • נחיתות: על מסלול 21


על פי חישובי הרש"ת, יאפשר מנח המסלולים המשופר להכפיל את כמות ה"תנועות" לכדי 50 מטוסים בשעה.

שרות לנוסע

בימים אלו מבוצעות עבודות להרחבת מתחם הבידוק לנוסע, מתוך כוונה לשדרג את המערך לכדי תחנת בידוק אחת שבה יבדקו את כבודת הנוסע, המטען שיעלה עימו למטוס (כבודת יד) והנוסע עצמו. תהליך זה בוצע עד כה בשתי תחנות בידוק שונות - דבר שגרם לסירבול התהליך, ופיזורו על פני מוקדי עבודה שונים.

התקדמות הפרוייקט

בתדרוך המשך שהעניק קובי מור לבאי כנס התעופה האזרחית במכון האחוים פישר בשנת 2010 סקר את התקדמות הפרוייקט

  • שלב 0 - שדרוג מסלול ההסעה U, השלב המקדמי הראשון בפרוייקט, שכלל את שיקום ושדרוג מסלול ההסעה U מהכניסה לרחבה B ועד לצומת מסלולי ההסעה - הסתיים בחודש מרץ 2010 וארך 5 חודשים - חודשיים מוקדם מהמתוכנן.
  • שלב א'- עבודות על מסלול 08-26 נמצאות בתהליך מתקדם לאחר שהמסלול נסגר ל-15 חודשים. מסלול 08-26 ייסגר לתקופה של 15 חודשים. שלב זה כולל גם
    • סלילת מסלולי הסעה
    • הארכת מסלול 08-26 כולל התחברויות
    • העתקת תשתיות חשמל ותקשורת באזור המשולש
    • מעבר לתפעול השדה לנחיתה והמראה על מסלול 12 או לחילופין בכיוון השני - ממסלול 30
  • שלב א-2 - מסלול K סגור מ-Z ועד למרחק של 90 מטרים ממסלול 08
  • שלב א-3 - מסלול 12-30 וחלק ממסלול K יהיו סגורים בזמן ביצוע שלב זה
  • שלב ב'- עבודות על מסלול 12-30 (המסלול יהיה סגור למשך כ-18 חודשים). עבודות על מסלול 03-21
    • מסלול 12-30 ייסגר לתקופה של 18 חודשים
    • ביצוע מסלולי הסעה
    • הארכת מסלול 03-21 ושיקומו, יציאות מהירות, והתאמת גבהים במסלול 12-30,ובמסלולי הסעה K,M,F
    • מעבר לתפעול השדה לנחיתה והמראה על מסלול 08 או לחילופין בכיוון השני - ממסלול 26


היקף פעילות הנדסית בפרוייקט

  • עבודות עפר (מילוי וחפירה) – 1,000,000 מ"ק.
  • עבודות מצעים ואגו"מ (חומרים גרנולריים – 500,000 מ"ק.
  • עבודות אספלט – 700,000 טון.
  • שלב 0 - סלילה ושיקום כ-600 מטר - מסלול הסעה U
  • שלב א' - סלילה ושיקום 9,900 מטר מסלולי הסעה ומסלול המראה ונחיתה - מסלול 08-26: הארכה ב-400 מטר
  • שלב ב' - סלילה ושיקום 12,000 מטר מסלולי הסעה ומסלול המראה ונחיתה - מסלול 03-21

הרחבת שעות הפעילות של השדה

ממשלת ישראל אישרה את הרחבת שעות הפעילות של נתב"ג
והפעלת טיסות בשעות הלילה.
פעילות זו נובעת ממספר שיקולים מהותיים:
הצעד חיוני לכלכלת המדינה ולמשק הישראלי. מניתוח כלכלי שנערך עולה כי משמעות הקטנת הקיבולת של נתב"ג (מ- 24 ל- 20 תנועות בשעה) תגרום נזק ישיר של דחייה של כ- 2000 סלוטים השוות ערך לכ- 600,000 נוסעים בשנה.
הפעלת תנועה אווירית סדירה למדינת ישראל וממנה בהתאם לתכנון תעופה עולמי.
חיוני לבטיחות התעבורה האווירית.

איכות סביבה

סוגיית מזעור רעש המטוסים וההשלכות על הסביבה זוכה לעדיפות גבוהה במסגרת הערכות רש"ת לביצוע הפרויקט:
תוכנן נתיב המראה חדש ממסלול 12 למזעור רעש המטוסים בישובים ממזרח ודרום מזרח לשדה.
תוכנן נתיב ההמראה ממסלול 08 (בשלב ב' של הפרויקט).

הפעולות מבוצעות מתוקף החלטת ממשלה תוך ניסיונות התחשבות בתושבי הסביבה ובהתאם להנחיות הבג"צ, עם הנחיות ברורות לכל הגורמים לסיים את העבודות בהקדם האפשרי.


אזהרה: המידע המובא כאן אינו נועד לשמש לטיסה.

סוג: בינלאומי + טיסות פנים לפי כללי טיסת ראיה מבוקרת (CVFR) וטיסת מכשירים (IFR)

קוד IATA:

TLV

קוד ICAO:

LLBG

מיקום:

ליד העיר לוד

מיקום גיאוגרפי:

E 034°40'38 N031°52'17

גובה:

41.14 מטרים מעל פני הים

מסלולים:

  • 03/21 באורך 1780 מטר תשתית אספלט, עם תאורת שוליים, ציר מסלול ומפתן + PAPI
  • 08/26 באורך 3657 מטר תשתית אספלט,עם תאורת שוליים, ציר מסלול ומפתן למסלול 08 ותאורת מסלול, מפתן, איזור נגיעה, גישה+REIL למסלול 26
  • 12/30 באורך 3112 מטר תשתית אספלט,תאורת שוליים,ציר מסלול,גישה ומפתן למסלול 12, ותאורת שוליים, ציר מסלול, גישה, מפתן+REIL למסלול 30. בנוסף ישנם בשדה מסלולי הסעה ומקשרים.


עזרי ניווט:

משואת NDB, משואת DVOR/DME, משואת LOCATOR, מערכת ILS למסלול 12, מערכת ILS למסלול 26, מוצא כיוון, ושירות בקרת מכ"מ.

שעות פעילות:

שעות פעילות: בעיקרון 24 שעות, אך ישנן מגבלות על המראות ונחיתות למטוסים אזרחיים בשעות מסויימות.

היסטוריה

נמל התעופה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל כחלק מתכנית נרחבת להקמת שדות תעופה בארץ-ישראל עבור מה שעתיד היה להיות שער הכניסה והיציאה של אזרחי ואורחי ארץ-ישראל.

הקמת השדה החלה בשנת 1935, ובמהלכה נסללו בשדה ארבעה מסלולי בטון באורך 800 מטרים וברוחב 100 מטרים. מסלולים אלה החליפו את מסלול הכורכר הכבוש של שדה וילהלמיה ששכן בסמוך ושימש מטוסי דראגון ראפיד של חברת התעופה המצרית "מיסראייר" בקו קהיר-תל אביב - קו שמאוחר יותר המשיך בטיסות אל ניקוסיה, ביירות ובגדאד.

מלאכת הסלילה ארכה כשנתיים, ובסיומה - החלו לנחות בשדה מטוסים כבדים של חברות תעופה שונות:

  • חברת KLM ההולנדית הפעילה קו מערב אירופה - לוד - אינדונזיה במטוסי פוקר תלת מנועיים, DC2 ומאוחר יותר גם DC3 דקוטה.
  • חברת LOT הפולנית מפעילה קו קבוע וארשה-לוד במטוסי דקוטה-DC3
  • חברת התעופה הצ'כית CSA מפעילה שירות קבוע ממזרח אירופה דרך איטליה במטוסי דקוטה ולוקהיד L-14
  • חברת אייר פראנס מפעילה קו פריס-לוד במטוסי דקוטה - DC3 ובהמשך - במטוס סקיימאסטר
  • חברת התעופה הבריטית "אימפריאל אירווייז" הפעילה את הקו המשמעותי ביותר באותם זמנים - קו לונדון- בומביי במטוסי ענק מדגמי "חניבעל" ו"אטלנטה".


בשנת 1937 הושלמה גם הקמתו של דיר מטוסים (האנגר) ענק על מנת שיוכל להכיל בתוכו את מטוסי החניבעל. המוסך נבנה בסיוע חברה גרמנית ומשמש כיום את חברת אל-על עבור מטוסי הבואינג הסילוניים.

ב-5 בפברואר חנכה KLM רשמית את הקו מאמסטרדם לאינדונסיה כשהשדה בלוד משמש לחניית המטוסים ולתדלוק. כאשר נכבשה הולנד על-ידי גרמניה - הפך השדה בלוד למרכז פעילותה המסחרית של KLM במזרח אסיה.

מאורעות תרצ"ז (1937) בהם ביצעו הערבים פרעות בישוב היהודי ובכוחות הבריטיים, נגעו גם בשדה לוד, שאף הותקף בידי הפורעים. הבריטים הציבו בו את טייסת 33 שהפעילה מטוסי גלדיאטור כנגד הפורעים, אולי הפעם הראשונה בה דוכאו מהומות בארץ מן האוויר.

לפני מלחמת העולם השנייה, ביצעה חברת לופטהנזה מספר טיסות במטוסי Ju-52.3M תלת-מנועיים בטיסות שהוגדרו כטיסות תובלה צבאיות.

בשנת 1938 הצטרפו חברות התעופה הבאות למפעילות הקווים ללוד:

  • חברת SABENA הבלגית מפעילה קו מבריסל במטוס דקוטה
  • חברת Swissair מפעילה קו מציריך במטוס דקוטה


ביסוס מעמדו של השדה הביא גם להשקעה בתשתיות, ולהקמת משואת ניווט רדיו (Adcock Direction Finder) שנחשבה למתקדמת מסוגה ואפשרה ניווט רדיו אל השדה מטווחים ארוכים.

בשנת 1939, משפרצה מלחמת העולם השנייה, הצטמצמה כמעט לחלוטין הפעילות האזרחית בשדה, שדה התעופה הועבר מידי מנהל התעופה האזרחי לידי הצבא הבריטי והאמריקאי שהסבו את השדה לבסיס חיל אוויר, ולשם כך - ביצעו בו פעולות הכשרה ובנייה בהתאם לצרכים החדשים.

ב-21 באפריל 1939 מתקיים אירוע משמעותי נוסף טקס סיום המחזור הראשון של קורס טייס לאנשי היישוב היהודי, שנערך במעמד הנציב העליון והרבנים הראשיים. לצורך האירוע אספו יחדיו את כל המטוסים שחנו בשדה...

בשדה התעופה פעלו בין היתר היחידות הבאות:

  • טייסת 211 - עם מטוסי בריסטול בלנהיים הגיעו מיוון לפני שנפלה בידי גרמניה. הוצבה בלוד במאי 1941 על מנת לפעול כנגד כוחות ממשלת וישי בסוריה.
  • מאוחר יותר בשנת 1941 הצטרפה טייסת 160 עם מטוסי ליברטור שביצעה תקיפות לילה על נמלים בכרתים ולוב.
  • טייסת 66 - טייסת שהוקמה בלוד ב8 ביוני 1947 לאחר איחוד טייסת 2924 עם טייסת 2899. הטייסת עברה ללוד מבסיסה בראש העין (ראס אל-עיין) ביוני 1947.
  • גדוד המלך השני (ליברפול), ששמש כחיל מצב בשדה וסביבתו עד לעזיבתו את הארץ לקפריסין ב-14 במאי 1948.
  • גדוד המלך הראשון (ססקס) הוצב בלוד לאחר שעזב את עזה.

מטוסי האדסון

  • טייסת 203 של פיקוד החופים של ה-RAF - עם מטוסי בריסטול בלנהיים IV - הגיעו ללוד במאי 1941 ופעלו בזירת הים התיכון וים סוף
  • טייסת 205 ביצעה טיסות תובלה ללוד. אחד ממטוסיה (Liberator KN826) התרסק בשדה במהלך ההמראה ב-2 באוגוסט 1945.
  • טייסת 112 של חיל האוויר המלכותי הבריטי - הגיע ב-29 באפריל 1941
  • טייסת מס' 3 של חיל האוויר המלכותי האוסטראלי שהפעילה מטוסי קרטיס טומהוק (P-40)
  • טייסת 459 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי שהפעילה מטוסי הדסון L במשימות נצ"ל
  • טייסת 9 להפצצה כבדה מקבוצת ההפצצה השביעית מגיעה מהודו ב-2 ביולי 1942 עם 9 מטוסי B-17E
  • טייסת Hal Bombers האמריקאית מגיעה ללוד עם 19 מטוסי B-24D ביולי 1942
  • יחידת הסבה 1675 שהסבה טייסים להפעלת מטוסי B-24 ליברטור

מטוסי סטירלינג

  • טייסת 2864 (רובאית) עברה ללוד מרמלה. ב-8 ביוני 1947 שונה שמה לטייסת 62.
  • טייסת 2908 (רובאית) עברה ללוד במרץ 1946. בינואר 1947 אוחדה עם טייסת 2898.
  • טייסת 2923 (נ"מ) הגיעה לארץ במרץ 1945 ועברה ללוד מירושלים
  • טייסת 2924 (שריון קל) הגיע ללוד מראש העין
  • טייסת 2899

לאחר מלחמת העולם השנייה, חוזר שדה התעופה לפעילותו האזרחית ומגיעה לשיא חדש, כשבשנת 1946 חנכה חברת TWA קו טיסות סדיר מארה"ב לארץ ישראל במטוסי DC4.

הרגיעה בזירה הבינלאומית פינתה את מקומה למאבקים על רקע השליטה בארץ ישראל - מאבקים שהתאפיינו בלוחמת היהודים והערבים ובד בד גם כנגד שלטון המנדט הבריטי. שדה התעופה בלוד, בהיותו יעד אסטרטגי ומרכז אזורי של חיל האוויר המלכותי הבריטי (RAF) משך לא מעט אש. שדה התעופה מוגן. על מגדל הפיקוח הוקם זרקור רב עוצמה שסרק את גדר השדה, במרכז השדה הוקמו שני אוהלים בהם שכנו חיילי יחידת האבטחה של השדה מהם יצאו סיורים בנושאי ברן. חיל מצב נוסף שוכן בבסיס שהוקם מעברו השני של כביש הגישה לשדה, והכוננות הייתה גבוהה.

במסגרת ליל שדות התעופה, ב-25 בפברואר 1946, בו בוצעה תקיפה מתואמת של ארגוני ההתנגדות כנגד מתקני חיל האוויר הבריטי בפלשתינה, יצאה יחידה של הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) אל עבר נמל התעופה, על מנת לחבל במטוסים שבו. הכוח בפיקודו של דב כהן ("שמשון") התעכב בדרכו, וכתוצאה מכך, הגיע אל קרבת השדה כשברקע נשמעים הדי ההתפוצצויות בשדה סירקין שהותקף על-ידי אנשי הלח"י. דב החליט להמשיך במשימה על אף החשש מפני מארב בריטי. חוליה אחת הצליחה לפוצץ את השנאי של הבסיס והטילה על הבסיס עלטה. בבסיס הושמעה סירנה. חוליית רתק פתחה באש כבדה אל עבר מגורי הבסיס ומנעה את פרישת החיילים בעמדותיהם, ובכך איפשרה לחוליה נוספת לפרוץ את גדר התייל המקיפה את השדה, ולהצמיד מטעני חומר נפץ למטוסים. משהושלמה המשימה, נסוגו החוליות לנקודת המפגש שנקבעה בפרדסי פתח תקווה ורמת גן. למחרת נודע היקף הנזק - בפעולת האצ"ל בלוד נפגעו 11 מטוסים צבאיים, עפ"י מקורות בריטיים - שומדו שני מטוסי אנסון.

לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ-ישראל, נשלחה לשדה התעופה יחידת "ציפורה" של חטיבת גבעתי על מנת "לשמור על האינטרסים היהודיים" במקום ובכוונה להשתלט עליו ביום עזיבת הבריטים, אולם כאשר עוזבים הבריטים את מתקני שדות התעופה, באפריל 1948, והפעילות האווירית בארץ מופסקת כמעט לחלוטין - עוזבים העובדים היהודים ואנשי יחידת "ציפורה", את נמל התעופה ובשטח השדה נותרים רק כוחות ערביים מקומיים וחיילי הלגיון הירדני. הפעילות האווירית האזרחית מועתקת זמנית לשדה התעופה בעין שמר, וביולי נכבש השדה מחדש על ידי כוחות צה"ל, במסגרת מבצע 'דני'.

ניהול השדה עובר לאחריות משרד התחבורה, וב-24 בנובמבר נפתח שדה התעופה לוד באופן רשמי.

במהלך הטקס נוחת בשדה מטוס דקוטה (OK-WCB) של חברת התעופה CSA הצ'כית, כשהוא נושא בחלונותיו את דגלי ישראל וצ'כיה, וחונך את קו הטיסות הראשון למדינת ישראל - קו פראג-רומא-לוד.

ביולי 1949, מתחילה חברת אל-על את פעילותה מהנמל בטיסה לפאריז דרך רומא. סה"כ עברו בנמל התעופה, במהלך שנת פעילותו הראשונה כנמל התעופה הראשי של מדינת ישראל - כ-40 אלף נוסעים!

בשנת 1950, מתחילה חברת ארקיע את פעילותה בטיסות פנים ארציות היוצאות מלוד אל אילת, שדה התעופה ראש פינה וחיפה. שדה התעופה נערך למעבר משדה תעופה פורבינציאלי לשדה תעופה ראשי של מדינה, ובחורף 1951, מורחב מסוף הנוסעים ב-36 אלף מ"ר והמסלול הראשי מוארך ל-2,400 מ', כשכושר קליטת נוסעים באותה עת מגיע ל-100 אלף בחודש.

התפתחות משמעותית נוספת חלה בשנת 1953, כאשר בשוליו המזרחיים של השדה מוקם "המכון הממשלתי לבדק מטוסים" בו משופצים, מתוקנים ונבדקים מאות מטוסים אזרחיים וצבאיים של גופים ישראליים וזרים. לימים צומחת ממכון זה ה"תעשייה האווירית לישראל", שבדק הופך לאחת מחטיבותיו.

המראותו של מטוס "קונסטליישן" של חברת "אל על" לניירובי ויוהנסבורג, באוקטובר 1955, מציינת תחילתו של עידן יחסי ישראל ומדינות אפריקה.

לקראת סוף שנות החמישים, עוברת תעשיית התעופה האזרחית מהפעלת מטוסי בוכנה וטורבו-פרופ למטוסי סילון. בשנת 1960, נחנכות הטיסות הסדירות הראשונות במטוסי סילון, כאשר חברת BEA החלה בהפעלת טיסות מלונדון ואתונה. בינואר 1961, מצטרפת אל על, ומפעילה קו סילוני ראשון במטוס 707 חכור לניו -יורק.

הגידול במספרן של חברת תעופה הזרות שפועלות באופן סדיר משדה התעופה בשנות ה-60 נמשך בהתמדה, ונוצר צורך להתאים את מסלולי הנחיתה לפעילות מטוסי הסילון החדישים. לשם כך - מועתקת התעבורה הפנים-ארצית אל שדה דב-הוז שבתל אביב, ומגובשות תוכניות ראשונות להרחבת הנמל.

לאחר מלחמת ששת הימים חל גידול מרשים בפעילות האווירית ונוספות חברות תעופה חדשות ביניהן חברת התעופה הרומנית "טארום", החברה הראשונה ממזרח אירופה שטסה לארץ, לאחר הפסקה ארוכה.

בשנת 1969, חוזרת חברת ארקיע לפעול מלוד ובמקום נחנך מסוף נוסעים פנים ארצי.

בשנת 1970 נוחת בנמל התעופה מטוס הג'מבו ג'ט (בואינג 747) הראשון, ושנה מאוחר יותר, ב-1971 מתחילה חברת אל-על בפעילות סדירה של מטוסים רחבי גוף.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973 מתדלדלת מאד תנועת מטוסי הנוסעים אל מדינת ישראל, ומאידך - עולה משמעותית כמות טיסות המטען המעבירות אל מדינת ישראל ציוד חיוני להמשך הלחימה. במסגרת מבצע זה, שנודע בציבור כ"רכבת האווירית" ובחיל האוויר האמריקאי כמבצע "ניקל גראס", ביצעו מטוסי תובלה אמריקאים מדגם C-5 'גלאקסי' ו-C141 'סטארפרייטר' טיסות תובלה סדירות אל ישראל כשהם נוחתים בנמל מספר פעמים ביום ובמשך שבוע רצוף.

בחודש דצמבר 1973 - הולך לעולמו ראש ממשלת ישראל הראשון - דוד בן-גוריון. לאחר פטירתו מחליטה ממשלת ישראל להנציח את זכרו ולהסב את שם נמל התעופה על שמו. שדה התעופה לוד יקרא מעתה "נמל התעופה בן גוריון" ובקיצור - נתב"ג.

בשנת 1977, בעיקבות חקיקת חוק "רשות שדות התעופה" בכנסת, מועבר ניהול נמלי התעופה, ונתב"ג בכללם, הנמל מידי משרד התחבורה לידי הרשות החדשה.

שנות השמונים באו לידי ביטוי בעליית מספר הנוסעים המגיעים לישראל, ובעקבות זאת - לתנופת פיתוח כללית בנמל התעופה; בניין הטרמינל הבינלאומי הורחב, הוקם מגדל פיקוח חדש ושודרגו מתקני התקשורת והמכ"מ.

במרץ 1980 נחנך קו התעופה תל-אביב-קהיר. ב-1988 מתקיים בשדה ארוע תעופה גדול ביום העצמאות לרגל 40 שנות המדינה ובו מככבים שני אבות הטיפוס של מטוס הלביא כשהם מובלים על-יד מטוס כפיר של התעשייה אווירית לישראל.

בראשית שנות התשעים - עקב קריסת ברית המועצות, מגיע לארץ גל עלייה גדול מבריה"מ. רשות שדות התעופה נערכת לקליטת גל העלייה בהקמת אולם ייעודי לקליטת העולים המתופעל בשיתוף עם משרד הקליטה. באוקטובר 1991 מתחילות להגיע ארצה טיסות ישירות מברה"מ. במקביל חל גידול משמעותי במספר הנוסעים המגיעים לישראל ויוצאים ממנה, והרשות מתארגנת לקראת הקמת טרמינל חדש שיספק לנוסעים שירותי תעופה טובים יותר. ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ושר התחבורה ישראל קיסר, מקבלים בינואר 1994 החלטה להקים את טרמינל 3 במסגרת ההיערכות לאלף השלישי - פרוייקט שנודע בשם "נתב"ג 2000". במסגרת פרוייקט זה, נורית ב-25 באוקטובר 1998 אבן הפינה לבניין טרמינל 3, אולם עיכובים שונים בפרוייקט מביאים לכך שהטרמינל המפואר נחנך רק בשנת 2005....

בסמוך לנתב"ג פעל בסיס לוד עליו תוכלו לקרוא בסקירה נפרדת.

מקורות:

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...