‪...‬טוען
 

מבצע 'מרבד הקסמים'

שמו הרשמי של המבצע היה מבצע 'על כנפי נשרים' ומטרתו העלאת יהודי תימן אל מדינת ישראל כחלק מעליות חיסול הגלויות בשנים 1949 ו-1950.

שם המבצע נבע מן הפסוק (ספר שמות, פרק יט', פסוק ד'):

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי


כינויים נוספים למבצע:

  • מבצע 'מרבד הקסמים'
  • מבצע 'ביאת המשיח'


המבצע התקיים בשלושה שלבים:

  • שלב ראשון מ-15 בדצמבר 1948 עד 10 במרץ 1949 מתייחס לפינוי הפליטים שהתרכזו במחנה "גאולה" ובמהלכה הועלו לארץ על פי נתוני הסוכנות היהודית כ-5,500 עולים.
  • שלב שני מיוני 1949 עד דצמבר 1949 הוא השלב העיקרי במבצע ובו הועלו לארץ על פי נתוני הסוכנות 42,862 עולים מתימן סיום שלב זה בישר את תום המבצע אך לא את סוף העלייה מתימן.
  • שלב שלישי מאוקטובר 1950 ועד 1956 שבו עלו לארץ בדרכים שונות, על פי נתוני הסוכנות עוד 1,793 עולים.

שלב ראשון

לאחר הפסקה בעלייה מתימן ועם הקמת המדינה נתחדשו המאמצים להעלות לארץ את יהודי תימן. בינתיים, נשתנה המצב הפוליטי במזרח התיכון. החלטת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר, תחילת מעשי האיבה וההכרזה על הקמת מדינת ישראל הרעו את מצבם של הפליטים היהודיים בעדן. תושבים מוסלמים תקפו יהודים הן בדרכם למחנה "גאולה" והן במקום המגורים הארעיים של הפליטים. ובסוף 1947 התחוללו בעדן ובשייח עותמן הסמוכה פרעות של ממש. במקביל הלכו ותכפו הדווחים המגיעים לישראל על מצבם הבריאותי הקשה של העולים והפליטים שחלקם היו בדרכים ובמחנה למעלה מ-3 שנים ולבסוף היגעו ארצה כ50000 נפש. חברת תעופה אמריקאית קטנה בשם אלסקה נשכרה על ידי נציגי הג'וינט על מנת להטיס את העולים. במערך המטוסים של חברת Alaska Airlines שולבו גם מטוסיה של חברת אל על שנצבעו וסומנו בצבעי חברות התעופה Alaska Airlines, "קובנה" וחברת Near East Air Transport. המטוס הראשון יצא לכוון מדינת ישראל ביום 15 בדצמבר 1948, כלומר עוד בטרם נסתיימו הקרבות בחזית הדרום. עד מרץ 1949 הועלו לישראל 5,550 עולים ב-56 טיסות - כלומר - בשיאו של המבצע בוצעו 7-8 טיסות יומיות שכל אחת מהן נמשכה כ-9 שעות ולאורך 2,600 ק"מ. בשלב זה לא היה ברור מה ילד יום ומחלוקות שונות סימנו כי ייתכן והמבצע הגיע לקיצו. עם סיום השלב הראשון של המבצע פורק מחנה "גאולה".

התכנסות במחנה 'חאשד'
הידיעה על הקמת מדינת ישראל יצרה גלי התרגשות והתעוררות בקהילה היהודית בתימן. "איגרות גאולה" של שליחים של הסוכנות היהודית קראו ליהודים לקום ולעזוב את מקומות מגוריהם ולעלות לארץ הקודש. בני הקהילה ארזו את מעט הרכוש שהצליחו לאסוף ויצאו למסע שמטרתו הסופית היא ארץ ישראל. רוב העולים עשה את דרכו ברגל בדרכים קשות ורצופות סכנות. הם נאלצו להתמודד עם שודדים וראשי שבטים מקומיים שארבו על אם הדרך והתקיפו את העולים במטרה לגזול את רכושם ולעתים אף נטלו את חייהם. העולים שסבלו מרעב, מהשמש היוקדת, המחלות והמגפות, תינוקות, ילדים זקנים וחולים מתו עוד בטרם הצליחו להגיע למחוז חפצם. השאר הצליחו, לאחר שבועות של תלאות וטלטולים בדרך, להגיע באפיסת כוחות למחנה המעבר באזור עדן.
השלטונות הבריטיים של עדן סירבו תחילה לקבל את זרם הפליטים. מחשש שהיענות תתפרש כמתן סיוע לעולים להגיע לישראל. משנתרצו הבריטים, לאחר לחץ דיפלומטי בינלאומי, הוקם על ידי ארגון הג'וינט מחנה חדש בשם "חאשד", בקרבת מחנה "גאולה" הראשון, שהיו בו בקתות דלות ויכול היה להכיל עד 1,000 עולים.
בחודש יוני 1949 הגיעו ראשוני העולים למחנה בזרם אנושי שהלך וגבר עד שבחודש ספטמבר היו במחנה יותר מ-13,000 עולים. המצב במחנה היה קשה ביותר והתמותה בקרב העולים התשושים הייתה גבוהה.

ד"ר אברהם שטרנברג, חבר המשלחת הרפואית שהגיעה למחנה, כתב בספרו בהיקלט עם:

שדה רחב היה מכוסה כולו המוני אדם השוכבים בצפיפות זה ליד זה על החול המדברי. ובתוך ים האדם הזה בלטו נקודות רבות, בהירות לבנות. כשהתקרבנו ראינו דרגשים נמוכים ועליהם מתים בתכריכיהם שלא הספיקו להביאם לקבר ישראל... המצב במחנה הלך והתדרדר, מחסור במזון ובמים זורמים, מחסור בתרופות ותנאי סניטציה קשים מחד וכוח אדם מצומצם מאידך העמיד את המחנה בפני קריסה. על פי התוכנית של הסוכנות היו העולים צריכים לקבל טיפול רפואי במחנה בטרם העלייה לישראל אולם לא ניתן היה לדבוק בתכנית זו ולא נותר אלא לנסות ולהעלות את העולים לארץ ישראל מהר ככל שניתן.


העלייה לישראל
עוד בשלב התכנון של מבצע כנפי נשרים הוצע כי העולים יוסעו לישראל בדרך הים עד לנמל אילת ומשם, בדרך שאמורה הייתה להיסלל במיוחד למטרה זו, היו העולים אמורים להגיע למחנות קליטה. המצב הקשה במחנה חאשד מחד והחשש כי כל עיכוב בביצוע עלולים לשנות את המצב שאפשר את המבצע מלכתחילה - ייתכן והמצרים או הסעודים ינסו לחסום את העולים בדרכם והיה קיים חשש כי הבריטים ייסוגו בהם מהסכמתם ויסגרו את שערי מחנה חאשד.
לאחר הפסקה בטיסות שסימנה את תום השלב הראשון למבצע חודשו הטיסות ביוני 1949 בתדירות משתנה בגלל סיבות שונות אך לעתים בקצב של מספר טיסות ליום הצטופפו יותר מ-150 עולים במטוס ובשקט וסדר מופתי חיכו להגעת המטוס לישראל. הטיסה ארכה שמונה שעות בנתיב מתפתל על מנת למנוע מעבר מעל שטחי מדינות אויב ובסופה נחתו העולים בשדה התעופה לוד. במהלך הטיסות נולדו 12 תינוקות.

גולדה מאיר מתארת בזיכרונותיה את העלאת יהודי תימן:

ב-1947, ימים אחדים אחרי שהחליט האו"ם על החלוקה, הורע מצב יהודי תימן. אלפים מיהודי תימן – ששמעו כי סוף-סוף קמה מדינת ישראל – נטלו בייאושם ובאימתם את גורלם בידיהם לבסוף וברחו. הם הלכו בקבוצות של שלושים או ארבעים איש, סבלו התנפלויות של שודדים ערבים. אכלו רק פיתה, דבש ותמרים ככל שיכלו לשאת ושילמו כופר מופרז לנסיכויות המדבריות השונות שבהן עברו – בעד כל נפש אדם, עולל שנולד וספר תנ"ך. רובם הגיעו לעַדן ולמחנות שאורגנו שם בשבילם על ידי ועד הג'וינט ושבהם פעלו רופאים ועובדים סוציאליים מישראל; שם החליפו כוח, התפללו, וקראו בספרי התנ"ך שלהם. אך הואיל והמצרים חסמו את תעלת סואץ לשיִט ישראלי, הרי יכלו להגיע לישראל בדרך אחת בלבד – וזו הייתה דרך האוויר. בכל יום ויום הוטסו לישראל חמש מאות או שש מאות יהודים תימנים במבצע שעד מהרה נודע בשם "מרבד הקסמים"! רכבת אווירית זו נמשכה כל שנת 1949, ועד שהסתיימה הביאה לישראל ארבעים ושמונה אלף יהודים תימנים. לפעמים הייתי נוסעת ללוד ומסתכלת במטוסים מעדן בנחיתתם, משתוממת על כוח הסבל והאמונה של נוסעיהם התשושים. "ראית כבר פעם אווירון?" שאלתי קשיש אחד מגוּדל זקן. "לא," השיב. "אבל אתה לא פחדת לטוס?" הוספתי לשאול. "לא," חזר ואמר בתוקף רב. "הכול כתוב בתנ"ך. בישעיה. 'ואשא אתכם על כנפי נשרים.

שלב שני

בשלב השני של מבצע על כנפי נשרים, על פי נתוני ארגון הג'וינט, עלו מתימן עצמה 41,092 יהודים. בנוסף עלו לישראל גם 1500 יהודים מעדן וכן מעל 500 יהודים מאריתראה וג'יבוטי.

סוף מבצע על כנפי נשרים
נוסף על הטסת עולי תימן בשני השלבים העיקריים של המבצע, היו עוד 28 טיסות עם עולים מעדן. בשלב זה הגיעו עוד 1,344 עולים מתימן ו-449 עולים מעדן ב-80 טיסות נוספות שנערכו בין אוקטובר 1950 לאפריל 1956.

לאחר שני המבצעים נותרו בתימן כ-300 יהודים המהווים את השריד של קהילת תימן המפוארת.

עולי 'על כנפי נשרים' שוכנו בארבעה גושי מחנות עיקריים: ראש העין, בית ליד, עין שמר ומחנה מעבר עתלית.

מבצע 'מרבד הקסמים' - עדות

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...