‪...‬טוען
 

טייסת 'החרב המתהפכת'

הצעות לרכש מסוקים עלו לראשונה בשנת 1947, כפתרון לסכנת הניתוק שאיימה על היישובים המוקפים והמנותקים. במהלך מלחמת השחרור עלתה הצעה לרכוש מסוקים לחילוץ נפגעים, אך בשל מחירם הגבוה של המסוקים ירדה ההצעה מן הפרק.

  • במאי 1951 הגיע לארץ זוג מסוקים ראשון - אב טיפוס של מסוק ה"הילר 360" התלת-מושבי לבחינה ונסיון. המסוקים הוצבו במסגרת טייסת הגמל המעופף ברמלה, אך הם היו מיושנים, במצב תחזוקה ירוד והגיעו ללא חלקי חילוף. המסוק היה מאבד שמן תוך כדי טיסה, והטייס היה נוחת מדי פעם בצדי הדרך על -מנת למלא את המיכל מחדש. מפעם לפעם חלקים נשברו, נשרו, התפוצצו או סתם נגמרו. סרן קרול זבדי, טייס המסוקים הראשון של חיל האויר הישראלי: "במקרה אחד טסנו לאימונים בסביבות חצור. עשינו נחיתה כדי להוריד קצת את היד והבטריה נגמרה. למזלנו היתה בסביבה איזה שהיא משאית, אז קראנו לה והיו לה חוטים בשביל לחבר והנענו שוב את המנוע...".
  • ב-3 בנובמבר 1956, שלושה ימים לפני סיומו של מבצע 'קדש', נקלטו שני מסוקי סער ראשונים מטיפוס "סיקורסקי" S-55. המסוקים הוצבו בטייסת 100, לצד מסוקי ה"הילר", אך לא זכו ליטול חלק בפעילות המבצעית במסגרת המבצע.
  • ב-1 בינואר 1958 הפך גף החרב המתהפכת לטייסת 'החרב התהפכת' בפיקודו של סרן אורי ירום. עם פתיחת הטייסת כלל סד"כ (סדר כוחות) מסוקיה זוג מסוקי S-55. ומסוק "אלואט" II.
  • ב-9 בפברואר 1958 ביצעה הטייסת את פריסתה הראשונה לקיבוץ נען, אתר שהפך מאוחר יותר למנחת החירום של הטייסת. במהלך החודשים מאי ויוני הגיעו לארץ שלושה מסוקי סער בינוניים סיקורסקי 58-S. היבט נוסף של פיתוח תורת הלחימה כלל שיתוף פעולה עם יחידת "ארנן", לימים סיירת מטכ"ל.
  • בינואר 1961 נוספו לטייסת שלושה מסוקי "אלואט" II של חברת התעופה האזרחית חברת ארקיע - עליזה שהתפרקה. מסוקי ה"אלואט" המשיכו לשרת בטייסת עד שנת 1965, אז הועבר זוג המסוקים שנותר לטייסת 100.
  • כחלק מעסקה עם גרמניה נמכרו לישראל מסוקי "סיקורסקי" S-58. המסוקים הראשונים מ"עסקה" זו הגיעו לנמל הקישון ב-24 בדצמבר 1962 ואחרוני המסוקים הגיעו ב-11 באוגוסט 1963. קליטת כמות גדולה של מסוקים בפרק זמן קצר ביותר היתה בגדר מהפיכה בטייסת, שסד"כ מסוקיה מנה עד אז 11 מסוקים מ-3 דגמים. כעת, היה מחסור באנשי צוות-אוויר בטייסת.
  • ב-2 באפריל 1963 סיימו מסוקי ה-55-S את שירותם בטייסת והועברו במטס הצדעה לבית-הספר הטכני, למען ישמשו מכשירי לימוד למכונאי המסוקים העתידיים.
  • במלחמת ששת הימים ביצעה הטייסת מבצע של הנחתת כוחות חי"ר וצנחנים. בארבעת המבצעים הונחתו כ-1,200 לוחמים ורוב הגיחות שביצעה הטייסת במלחמה היו במסגרת משימות פינוי נפגעים, בהם פונו 650 נפגעים, כמו-כן חילצה הטייסת 13 אנשי צוות-אויר שנטשו, מתוכם שבעה מעבר לקווי האויב.
  • במלחמת ההתשה החלה הטייסת לבצע מרדפים מוסקים אחרי מחבלים באזורי יהודה ושומרון. המסוקים היו חמושים במקלעים והיוו כלי חשוב בביצוע המרדף ובסיוע לכוחות הצנחנים.
  • ב-15 בדצמבר 1967 הגיעו לנמל אשדוד ראשוני מסוקי סער בינוניים "בל" 205 שהצטרפו לטייסת
  • באוקטובר 1968 הוצאו מסוקי 58-S מהשירות.
  • בלילה שבין ה-28 ל-29 בדצמבר 1968 נערך מבצע 'תשורה' - נחיתה בשדה הבינלאומי של ביירות ופיצוץ מטוסים של חברות תעופה ערביות שימצאו בשדה באותה עת. המבצע נרקם בעקבות חטיפת מטוס אל-על לאלג'יר ביולי אותה שנה, והתנכלויות נוספות למטוסי החברה. על הטייסת הוטל להטיס את חפ"ק המבצע ולחסום את הדרכים המובילות לשדה באמצעות רימוני עשן, פיזור ג'לי ומסמרים וירי מא"ג.
  • במלחמת יום הכיפורים הוקדשו רוב הטיסות לפינוי וחילוץ נפגעים, בהן חולצו 890 נפגעים. הטייסת פעלה מן הגפים בבסיס רפידים ובבסיס רמת דוד ובמהלך המלחמה חולצו על-ידי הטייסת 25 אנשי צוות-אוויר, ו-4 טייסי אויב. פעילות נוספת של הטייסת בלחימה היתה מרדפים אחרי יחידות קומנדו מצריות שחדרו אל מאחרי קוי צה"ל.
  • אחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים היה הצורך להחליף את מסוקי הBell 205 \ UH-1H Iroquois, בעקבות שחיקתם וביצועיהם הנמוכים בגובה רב ובטמפרטורות גבוהות. ההעדפה היתה מסוק דו-מנועי, שיגביר את בטיחות הטיסה ויאפשר להפעיל מסוקי סער בינוניים גם במשימות חילוץ ימי. על הפרק עמדו אז שני מועמדים מתוצרת חברת "בל" האמריקאית. הדגם שנבחר היה Bell 212, מסוק אזרחי שהוסב מה"בל" 205.
  • ב-23 באוגוסט 1981 נפרדה הטייסת מבסיס הקמתה, בסיס תל נוף, ועברה למשכנה החדש - בסיס פלמחים.
  • במלחמת שלום הגליל, התבצעה פעילותה העיקרית של הטייסת ממשטח הנחיתה בבית הספר הטכני של חיל האוויר בצפון. ייעודה העיקרי היה חילוץ נפגעים מגזרות הלחימה במערב ומרכז דרום לבנון ופטרול באוויר לחילוץ במקרה של נטישה. כאשר עיקר המאמץ המלחמתי עבר מזרחה, מול הסורים, פרסה חלק מהטייסת לשטח הנחיתה בשדה התעופה ראש פינה.
  • בעקבות הצטיידות חיל-הים בטילים ארוכי טווח מסוג "הרפון", המסוגלים להשמיד מטרות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות החיל, הוחלט להצטייד במסוק שיאפשר הגדלת אופק המכ"מ של כלי השיט. המסוק שנבחר היה מסוק ה"דולפין" HH-65A.
  • ב-26 ביולי 1985 קלטה טייסת 'החרב המתהפכת' שני מסוקי 'דולפין' לאחר הדממת טייסת 'מגיני המערב' ומפעילה אותם במסגרת גף הפועל בטייסת
  • באפריל 1987 הפך גף ה"דולפין" לטייסת עצמאית - טייסת 'מגיני המערב'.
  • בחודש אוגוסט 1994 נקלטו בטייסת מסוקי "בלק-הוק" UH-60A, תוצרת חברת סיקורסקי. המסוקים כונו "ינשוף". כך הפכה הטייסת למפעילת שתי פלטפורמות: מסוקי ה"אנפה" ומסוקי ה"ינשוף".
  • ב-15 ביולי 1998 הופסקו טיסות מסוקי "האנפה" בטייסת. בכך תם עידן של 23 שנות "אנפה" בטייסת "החרב המתהפכת".
  • במהלך מלחמת לבנון השנייה, הוכיחה שוב הטייסת את יכולותיה הגבוהות ונחיצותה בפעולות רבות של חילוץ פצועים, חלקן תחת אש כבדה. הטייסת ביצעה כ-100 משימות של פינוי נפגעים, מרביתן משטח לבנון. אנשי הטייסת, כמו גם טייסת הינשופים השנייה בחיל, טייסת 'ציפורי המדבר', חילצו למעלה ממחצית הנפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. על כך הוענק לשתיהן צל"ש הרמטכ"ל. גם במבצע 'עופרת יצוקה' ביצעה הטייסת חילוצים רבים, חלקם תחת אש. הטייסת ממשיכה להיות בכוננות להזנקות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. בזמני שגרה היא מחלצת מטיילים ואזרחים שנקלעו למצוקה.

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...