‪...‬טוען
 

בסיס תל נוף

בסיס חיל-האוויר תל נוף הינו בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי ליד גדרה, רחובות, קרית עקרון ומזכרת בתיה.

בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות ה-F-15A/B/C/D ("בז"):


בנוסף מוצבות בבסיס שתי טייסות מסוקי ה-CH-53 סי סטאליון ("יסעור"):


בבסיס שוכנת גם יחידת האחזקה האווירית (יא"א 22) שכפופה ללהק ציוד (לצ"ד) ולא למפקדת הבסיס. ובצמוד ליא"א 22 פועל התיכון המקצועי, "אורט חיל האוויר" למקצועות התעופה.

בצמוד לבסיס חיל האוויר נמצא מרכז הטסה והכשרות מיוחדות, ובמסגרתו בית הספר לצניחה.

באופן מסורתי, מפקד הבסיס הוא טייס קרב בדרגת תא"ל וסגנו הוא טייס מסוקים בדרגת סגן אלוף.

היסטוריה

תקופת המנדט הבריטי
שדה התעופה הוקם בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה עבור חיל האוויר המלכותי הבריטי ונקרא באנגלית בשם "R.A.F Aqir" כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לשדה עד למלחמת העצמאות. שדה עקיר הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ במלחמת העולם השנייה וגם אחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). טייסת מס' 621 עסקה גם בפטרולים אוויריים במשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols), שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn", כל טיסת פטרול נמשכה מעבר ל-12 שעות, טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתתם של כוחות של צבא ארצות הברית.

מלחמת העצמאות

  • ב-12 במאי 1948, במסגרת טיסת מבצע 'בלק' מס' 2, נחתו בשדה מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האוירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם שדה עקרון.
  • ב-20 במאי 1948, במסגרת טיסת מבצע 'בלק' מס' 5, נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר" (Douglas C-54 Skymaster), כשבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, פצצות, כדורי תותח, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון. מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.
  • ב-29 במאי 1948 יצאה משדה עקרון הטיסה המבצעית הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 מטייסת 101, יצאו לתקוף את הטור המצרי באזור "ג'סר איסדוד" היום שמו גשר עד הלום.


פתיחת בסיס תל נוף
ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל מלבד הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר.

את השם "תל נוף" טבע איש העסקים ראובן שיינצויט (Schenzvit), שהיה בשנות השלושים סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. רוב אדמות תל נוף היו בבעלותו, והוא שיווק אותן כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף", על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה בעקבות גלי העלייה הרביעית והעלייה החמישית.ראובן שיינצויט הורשע בהריגת המהנדס צואנגר בפרשת הרצח בחולות תל נוף.

מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אלוף-משנה רן (פקר) רונן. במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה:


הגעת מטוסי ה-F-15
ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 'אבירי הזנב הכפול' שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם והסתיים בסמוך לכניסת השבת, ועקב כך חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.

שנות השמונים של המאה העשרים
בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.
ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 'חוד החנית' עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.
בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 מבסיס חצור.

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת
בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום -טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).

כיום תל נוף נחשב לאחד מישובי המועצה האזורית ברנר וקיימת בו פעילות של תנועת הנוער בני המושבים.

מפקדי הבסיס לדורותיהם
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
אלכס זילוני (מאי 1948 - אוקטובר 1948)
אל"מ גדעון אלרום (גורדון) (יוני 1950 - פברואר 1951)
אל"מ שלמה להט (לנדאו) (פברואר 1951 - אוקטובר 1951, דצמבר 1956 - אוגוסט 1958)
אל"מ מנחם בר (ספטמבר 1963 - מאי 1965)
אל"מ ישעיהו גזית (שוורצמן) (מאי 1965 - מרץ 1967)
אל"מ שמואל שפר (שטופר) (מרץ 1967 - יולי 1970, מפקד הבסיס בזמן מלחמת ששת הימים)
אלוף דוד עברי (יולי 1970 - אפריל 1973)
תא"ל רן רונן (פקר) (אפריל 1973 - פברואר 1977) (פיקד על הבסיס בזמן מלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל)
תא"ל עמוס עמיר (פברואר 1977 - ספטמבר 1979)
אלוף אביהו בן-נון (ספטמבר 1979 - פברואר 1982)
תא"ל יפתח ספקטור (פברואר 1982 - אוקטובר 1984)
אלוף גיורא רום (אוקטובר 1984 - פברואר 1987)
אל"מ אביאם סלע- (פברואר 1987-אפריל 1987)- נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד.

מקורות

  • The RAF in Palestine
  • אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50-52
  • רשימת הטייסות של חיל האוויר המלכותי ומטוסיהן ששהו ב- RAF_Aqir
  • האתר של טייסת 119, אתר לא רשמי על טייסת 119 (שהייתה מוצבת בעבר בבסיס) וטייסות אחרות בתל נוף

בסיס תל נוף, באתר Global Security

Menu

This is just a sample menu - edit it


arrow Home Page
arrow Last changes
arrow Forums
arrow FAQS
arrow ...