שחק מס' 59

פרטי מטוס

• יצרן: Dassault Aviation, צרפת
• דגם: Mirage IIICJ
• מס' יצרן: CJ42
• מספר מושבים: 1
• מספר מנועים: 1 מדגם Atar 9C?

תולדות המטוס

בראשית חודש אוקטובר 2003, לאחר מאמצים שארכו קרוב לעשור, נתווסף לאוסף המטוסים שבמוזיאון חיל האוויר הישראלי? בחצרים, מטוס Mirage IIICJ שנרכש מעודפי חיל האוויר הארגנטינאי.

עם היוודע דבר הוצאת מטוסי המיראז' ה"ישראלים" משרות בחיל אוויר הארגנטינאי, החל מוזיאון חיל האוויר במאמצים לאיתור מטוס מיראז' "בר המצווה" ההיסטורי, מטוס שזכה לכינוי זה לאחר שצבר במהלך שירותו בחיל האוויר הישראלי 13 הפלות של מטוסי אויב. שלוש שנים לאחר שאותר המטוס, הגיע לביקור במוזיאון חיל האוויר, מפקד חיל האוויר הארגנטינאי, ובהזדמנות זו, ביקש מפקד המוזיאון, תת אלוף? יעקב טרנר?, מן המפקד הארגנטינאי לפעול למען החזרת המטוס ההיסטורי ארצה, על מנת לשמרו במוזיאון בחצרים. מאמציו של טרנר נשאו פרי, וזמן קצר לאחר מכן נתקבלה הודעה על-פיה נעתר נשיא ארגנטינה, קרלוס מנם, לבקשה מישראל והביע נכונות למכור לחיל האוויר את מטוס המיראז' תמורת סכום סמלי של דולר אחד בלבד. מנם אף הורה בצו נשיאותי לשמר את המטוס.

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1997, בוצעה רכישת המטוס ובארגנטינה נערכו להכנתו למשלוח. קשיי המוזיאון בגיוס הסכום הדרוש להובלת המטוס ארצה, גרמו לעיכוב במסירת המטוס. בשל כך הועבר המטוס למשמרת בבסיס הבריגאדה האווירית הרביעית של חיל האוויר הארגנטינאי, שבבסיס El Plumerillo במחוז מנדוזה. בפברואר 2002, שלח נספח צה"ל בארגנטינה תמונה של המטוס שפורסמה בביטאון חיל האוויר, בה נראה המטוס כשאל חרטומו מוצמד שלט קטן עליו כתוב שהמטוס הינו רכוש מדינת ישראל.

לקראת אמצע חודש מרס 2003, הצליח מוזיאון חיל האוויר לגייס את התקציב, הדרוש להובלת המטוס ושוב נערכו בחיל האוויר הארגנטינאי למסירת ה"שחק" לנציג ישראל. הפעם הייתה זו ארה"ב אשר בפלישתה אל עיראק - גרמה למתיחות רבה שגררה לקבלת ההחלטה על דחיית טקס מסירת המטוס עד יחלוף זעם.

הצהרת נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ב-1 במאי 2003, על תום הקרבות בעיראק, אפשרה את ההיערכות המחודשת לחילוץ המטוס ה"תקוע". וכך, ב-20 במאי 2003, התקבצו על רחבת החנייה של בסיס הבריגאדה הרביעית שבמחוז מנדוזה שגריר ישראל בארגנטינה, נספח צה"ל, נציגי מחוז מנדוזה, מפקד חיל האוויר הארגנטינאי ותלמידים מבית הספר היהודי המקומי, לטקס מסירת המטוס לידי מדינת ישראל. בתום הטקס נגרר המטוס אל מוסך בדרום הבסיס, פורק ונארז במכולה בדרכו אל מדינת ישראל.

בחינה מדוקדקת של תוויות זיהוי ועליהן מספר הזנב המקורי של המטוס שנמצאו בבית כן הנחיתה הראשי שלו לאחר הרכבתו בחצרים, מוכיחה מעל לכל ספק כי מטוס מיראז' C-713 שנתקבל מארגנטינה, אינו מטוס שחק מס' 58? כפי שזוהה בטעות על-ידי צוות המוזיאון, אלא מטוס שחק מס' 59 - מיראז' "בר המצווה" השני שפעל בחיל האוויר. עובדה זו, על-אף שנתקבלה בהפתעה בענף היסטוריה של חיל האוויר - זכתה, על סמך הנתונים שהוצגו, לאישור רשמי.

מטוס מיראז' 59 (מספר יצרן CJ42), היה מראשוני מטוסי ה"שחק" (כך כונה המיראז' בחיל האוויר) שנקלטו בחיל האוויר בשנת 1962 - והופעלו בטייסת הקרב הראשונה. מטוס זה, כשהוא מוטס בידי יורם אגמון, אף רשם לזכותו ב-14 ביולי? 1966 את הפלת הבכורה העולמית שנזקפה לזכות מטוס המיראז' - הפלה שהייתה גם הפלת בכורה ישראלית של מטוס המיג-21. תחת הכותרת "מתנה ליום הבסטיליה" תאר יורם אגמון?:

במהלך מלחמת ששת הימים?, הפיל המטוס שני מטוסים נוספים. הראשון שבהם, מטוס איליושין 14 מצרי, הופל בידי אילן גונן? ביומה הראשון של המלחמה. מטוס מיג-19 נוסף הופל למחרת בקרב אוויר שנערך סמוך לג'בל מערה בסיני.

מלחמת ההתשה? סיפקה לטייסי חיל האוויר שפע של עימותים אוויריים, ומקומם של טייסי השחק לא ניפקד. ב-7 ביולי הפיל עודד מרום? מיג-21 מצרי במסגרת קרבות "טקסס" ו"אריזונה", ושלושה עשר ימים לאחר מכן, במסגרת מבצע 'בוקסר 1' - הפיל גיורא יואלי? מיג-21 שעסק בתקיפת מוצבי צה"ל בגזרת התעלה. ב-11 בספטמבר התפתח קרב אוויר המוני כאשר המטוסים מצרים תקפו מטרות ישראליות סמוך למיתלה. 11 מטוסים הופלו בקרב אוויר זה, אחד מהם - סוחוי-7 מצרי - הופל בידי אלוף ההפלות, גיורא (אפשטיין) אבן?. גם ישראל בהרב? תרם את חלקו, ובהטיסו את המטוס הפיל צמד נוסף של מטוסי מיג-21 בעת שליווה מטוסי סקייהוק לתקיפה במצריים. סך הכל הופלו באמצעות המטוס 7 מטוסי אוייב בתקופת מלחמת ההתשה?.

זמן מה לאחר מלחמת ההתשה?, ועוד בטרם פרצה מלחמת יום הכיפורים?, נזדמנה לאברהם שלמון? ההזדמנות להפיל מיג-21 סורי, בקרב אוויר המוני שהתפתח ב-13 בספטמבר? 1973. מטוס המיג שהפיל שלמון היה אחד מתוך 12 מטוסים סוריים שהופלו באותו קרב (מטוס שחק ישראלי שהוטס בידי יוסי שמחוני? נפגע בקרב וננטש מעל הים בשל חומרת הפגיעה).

ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים?, הוזנק "שחק 59" (אז, כבר נשא את המספר 259) להגנת שמי תל-אביב. מספר טייס המטוס איתן כרמי? בספר "טייסת 101":

למחרת, עוד בטרם הספיקו לצייר על חרטום המטוס את סימן ההפלה ה-13, ארעה למטוס תאונת המראה עקב תקר בגלגל. טייסו, מ"מ מפקד טייסת 101?, רב-סרן? ישראל בהרב? נכווה בידיו. המטוס הניזוק הועבר לשיקום בתעשייה אווירית לישראל? - שם תוקן, כנפיו הוחלפו, מנועו הוחלף במנוע Atar 9C, והוא נצבע כ"שחק 159" כשעל חרטומו עדיין 12 סימני הפלה. סכמת הצביעה של המיראז' עודכנה וכללה משולשי זיהוי צהובים-שחורים כיישום לקחי מלחמת יום הכיפורים?. את המטוס המשוקם החזיר לטייסת ישראל בהרב?. מאוחר יותר הוסב המטוס בטייסת לתצורת צילום כשעל זנבו המספר 459 (ממש כפי שמצוין בלוחית הזיהוי של המטוס הניצב בחצרים).

מטוס "שחק 459" המשיך לפעול כמטוס צילום בטייסת 101?, יחד עם עוד 2 עד 3 מטוסי צילום עד לשנת 1980. אז, הועבר לבסיס איתם שבסיני אל טייסת 254 - טייסת בה הופעלו מטוסי השחק שנותרו במצב טיסה. שינוי מספר הזנב של המטוס ל-159 נבע ככל הנראה מכך שהמטוס חזר לפעול כמטוס קרב "רגיל" ולא כמטוס צילום. המטוס המשיך לשאת מספר זה עד למועד מכירתו לארגנטינה.

::::

סך הכול מכרה ישראל לארגנטינה, 19 מטוסי מיראז' מן הדגם החד-מושבי Mirage IIICJ ושלושה מטוסים מן הדגם הדו-מושבי - Mirage IIIBJ?. עוד סוכם כי ישראל תאמן בארץ את הטייסים הארגנטינאים בהטסת המטוסים וביישום לקחי מלחמת פוקלנד. עסקת הרכש שכונתה בשם הקוד מבצע 'עששית'?, נועדה לסייע לחיל האוויר הארגנטינאי במילוי שורותיו לאור האבידות הכבדות שספג במלחמתו באיי פוקלנד כנגד בריטניה.

חיל האוויר הארגנטינאי לא ביצע במטוסי המיראז' שינויים כלשהם מלבד התאמת מערכות הקשר במטוס למערכות הקשר המקובלות בחיל האוויר הארגנטינאי - פעולה שבעקבותיה הותקנה תחת חרטום המטוס אנטנת UHF נוספת.
ב-1 בפברואר 1983 קיבל מטוס "שחק 159", את מספר הזנב הארגנטינאי שלו (C-713) וב-17 בינואר 1985 הוצב לשרות בטייסת הקרב החדשה "Cruz y Fierro" - טייסת 55 לזכרם של 55 הטייסים שנהרגו במלחמת פוקלנד. טייסת זו פעלה מבסיס Rio Gallegos שבסמוך לאיי פוקלנד.

שנות השירות של מיראז' C-713 בחיל האוויר הארגנטינאי חלפו ללא אירועים מעניינים מלבד אירוע חריג שהתרחש ב-21 באוגוסט 1985 כאשר המטוס ניפגע במהלך ניסיון לביצוע נחיתת חרום בבסיס El Plumerillo - פעולה בעקבותיה ניזוק. השמועה על כך עשתה לה כנפיים, ובארץ פשטו השמועות על אובדן המטוס (ככל הנראה זו הייתה הסיבה לזיהוי השגוי). למעשה הנזק שנגרם למטוס היה קל בלבד ובמהרה הוחזר המטוס למצב טיסה ב-13 בדצמבר 1994, כשהוא מוטס בידי סרן אוסקר קואלו, המריא המיראז' לטיסתו האחרונה.

במשך קרוב ל-11 שנות שירותו בחיל האוויר הארגנטינאי, צבר המטוס 2620 שעות במהלך 591 גיחות.

לאחר קרקוע המטוס, עבר המטוס תהליך של קניבליזציה, במהלכו פורקו ממנו מכשור תא הטייס, כיסא המפלט, הכוונת ומערכות אחרות, כחלקי חילוף למטוסים אחרים. במצב זה גם הגיע המטוס למוזיאון שבחצרים.

בטקס מסירת המטוס הכריז מפקד חיל האוויר הארגנטינאי בריגדיר-מיור חואן ק. אלבאנז:" לוחם ותיק זה, מוחזר לארצו, ויוצג במוזיאון חיל האוויר של ישראל, על מנת לשמר את מורשתו ההיסטורית". אכן, ראוי היה שמוזיאון חיל האוויר יפעל ברוח זו, וישמר כך את המטוס שרשם פרק מכובד במורשת התעופה העולמית והישראלית כאחד.

::::

::::

הפלות