Location : מרחב אווירי - האתר לתולדות התעופה בישראל » מבצע 'רביב'

מבצע 'רביב'

מבצע משולב רחב היקף שביצע צה"ל ביום שלישי, ה-9 בספטמבר 1969 בחוף המערבי של מפרץ סואץ.

המבצע בא כתגובה על תוקפנות מצרית במלחמת ההתשה?, ובמסגרתו בוצעה פשיטה משוריינת באמצעות נחתות של חיל הים באזור אל-חפייר.
המבצע היה נדבך נוסף במדיניות צה"ל שהחליט שלא להמשיך בפעולות המגננה בהן נקט מאז מלחמת ששת הימים? אלא יזם פעולות התקפיות לאורך הקו ובעומק שטח-האויב על מנת להעביר את הלחימה אל השטח המצרי, להשיג עליונות אווירית, לאלץ את המצרים לפצל את כוחותיהם ולפגוע בהם פגיעה טקטית ומוראלית.

במבצע 'רביב' נכלל כוח הכוח שהיה רכוב על גבי טנקים ונגמ"שי שלל מתוצרת סובייטית ובכללם טנקים מדגמי T-54 (שהוסבו לשימוש בצה"ל ונקראו "טירן 4"), ונגמ"שים מדגם BTR-50. נוכחותו של רק"ם מתוצרת סובייטית כחלק מהכוח הצה"לי אפשרה תכנון פעולת הטעייה בעורף המצרי.

תכנון המבצע הוטל על מטה משותף של מפקדת גייסות השריון בראשות האלוף אברהם אדן (ברן) ומפקדת חיל הים בראשות האלוף אברהם בוצר. כמפקד המבצע מונה סא"ל ברוך הראל (פינקו) שהיה סגן מפקד חטיבה 7 במלחמת ששת הימים והמתין למינויו כמפקד חטיבה 14, הראל הוביל את התכנון הפרטני של המבצע. לסגן המפקד מונה רס"ן שלמה באום, יוזם המבצע, שהיה אז מפקד סיירת חטיבה 7. הכוח התאמן כשישה שבועות בהכנה למבצע.

בשבוע שלפני המבצע הוסעו הטנקים והנגמ"שים בלילות, בנסיעה על זחליהם, אל נקודת ההעמסה בראס סודר. שם הם נצבעו בסכימת צביעה מצרית צהבהבה (לצורך הטעיה) והוטענו בתחמושת עודפת ודלק רזרבי. הלוחמים קיבלו מדים מצריים וביניהם שובצו גם מספר דוברי ערבית ומספר לוחמי חיל הים שנועדו להכשיר את חוף הנחיתה ונקודת ההעמסה על הנחתות.

מבצע אסקורט

בכדי למנוע את גילוי ויירוט פעולת ההנחתה של כוחות השריון, פשטו בליל ה-7 בספטמבר 1969 אנשי הקומנדו הימי על שתי טרפדות מצריות מדגם פ-183 במעגן הצי המצרי ראס סאדאת דרומית לעיר סואץ. שמונת הלוחמים הגיעו אל הספינות באמצעות טורפדו מאויש מסוג "חזיר" והטביעו אותן באמצעות מטעני עלוקה. הפעולה הוכתרה בהצלחה אך נהרגו בה שלושה לוחמים.

בערב המבצע הועמס כח השריון בראס סודר על גבי 3 הנחתות ועוד באותו הלילה הפליג לעבר החוף המצרי, כשהוא מאובטח על ידי לוחמי הקומנדו הימי בסירות ברטראם. אנשי הקומנדו תפסו את ראש הגשר, דרומית לביר תמדה כ-40 ק"מ דרומית לעיר סואץ, להחפה ללא קרב, והנחיתה החלה ב-9 בספטמבר לפנות בוקר. מיד לאחר הנחיתה, החל הכוח המשוריין בתנועה מהירה דרומה. לאורך 50 ק"מ השמיד הכוח נקודות משמר, תחנות צבא, תחנות מכ"ם ימיות ואוויריות, כלי רכב צבאיים ואזרחיים שנעו לאורך הציר, עמודי חשמל ומאהלים.

תוך כדי תנועה ירו הטנקים בסלעים מעל הציר כדי שידרדרו ויחסמו אותו בפני תגבורת מצפון. במהלך המבצע הגיע לאזור התקיפה הגנרל המצרי שפיקד על הגזרה ונדרס כשניסה לעצור את הטנקים שחשב למצריים. הכח נע במהירות והשכם בבוקר תקף את מחנה אבו דראג' והרס אותו ואת תחנת המכ"ם שבו. משם המשיך הכח דרומה לכיוון מחנה ראס זעפרנה. לצורך כיבוש המחנה, חסמו הטנקים את האזור משני צידיו ושני כוחות טיהור רגליים נכנסו לתוך המתחם ופוצצו את המבנים שבו כולל תחנת מכ"ם.

למרות כח האש הגדול שהפעילו הטנקים, התגובה המצרית בשני היעדים העיקריים הייתה חלושה ולא נשלחה כל תגבורת, כפי הנראה כתוצאה מההטעיה המוצלחת. לקראת סוף המהלך זיהו הכוחות חניון רק"ם מצרי בהמשך החוף דרומה, אך לא קיבלו אישור לתקוף אותו.

כחלק מהמבצע המשולב המריאה מבסיס רמת דוד? בשעה 07:20 רביעיית מטוסי סקייהוק של טייסת 'העמק'. מוביל הרביעייה היה חגי (רכטמן) רונן? ז"ל ועימו טסו אהרון (יאלו) שביט?, רמי הרפז? וחנן תורן?. רביעיית המטוסים הגיעה לאזור רס זעפרנה והפציצה תחנת מכ"מ ועמדות נ"מ בעומק השטח. כמו כן סייעה לכוח הפושט סוללת תותחי 130 מ"מ שנפרסה מעבר למפרץ.

320px-Raviv_He.jpg (44.03 Kb)
מפת מבצע 'רביב' (מקור: ויקיפדיה)

תוצאות המבצע

במבצע נהרגו לפחות 150 חיילים ושוטרים מצריים, וביניהם מפקד הגזרה. מספר כלי הרכב המצריים שהושמדו מוערך ב-70, מהם 3 נגמ"שים.

בעקבות מבצע 'רביב' הדיח גמאל עבד אל-נאצר את צמרת הפיקוד הצבאי המצרי, ובכללה את הרמטכ"ל, גנרל אחמד איסמעיל עלי ומפקדי חיל-הים, חיל האוויר, וזירת ים סוף. למחרת המבצע, ב-10 בספטמבר לקה נאצר באוטם שריר הלב - ושנה לאחריו מת מהתקף נוסף. הצלחת המבצע הייתה בין הגורמים לביסוס העליונות האווירית של חיל האוויר בזירה ונודעה לה חשיבות טקטית ומוראלית.

הרמטכ"ל חיים בר-לב כתה למשתתפים במבצע ב-12 בספטמבר 1969:

מבצע "רביב" היה הראשון מסוגו בצה"ל ולמרות חוסר הנסיון בפעולות כאלו והסיבוכים הרבים הכרוכים בכך, התנהל המבצע, מתחילתו ועד סופו, ללא שיבושים אשר הם בדרך כלל מנת חלקם של מבצעים.

במהלך הפשיטה חבר לכח מסוק אלואט שפינה פצוע מקרב הכח הקרקעי - לוחם שנפצע באורח קל מתקלה בנשקו. וסיפק לכח ציוד לתיקון אחד הטנקים שסבל מתקלה בזחל.

לאחר נפילת מטוסו של חגי (רכטמן) רונן?, יצאו לזירה שני מטוסי סקייהוק נוספים, שני מסוקי בל ושני מסוקי סופר פרלון אולם חגי (רכטמן) רונן? לא נמצא. חיפושים אוויריים, יבשתיים וימיים לא העלו דבר ורב-סרן? חגי (רכטמן) רונן?, הוכרז חלל.

מקורות:

ויקיפדיה (external link)
אתר יחידת אית"ן (external link)