Location : מרחב אווירי - האתר לתולדות התעופה בישראל » מבצע 'מגרסה'

מבצע 'מגרסה'

מבצע 'מגרסה' (פעולת סמוע) היא פעולת תגמול שערך צה"ל בכפר הפלסטיני א-סמוע, ב-13 בנובמבר 1966 בסיוע כוחות אוויריים. זו הייתה הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור היום.

הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, אך המניע הישיר היה מותם של שלושה חיילי צה"ל בדרום הר חברון, כאשר רכבם עלה על מוקש יומיים קודם לכן. בפעולה פשט צה"ל על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, פוצץ עשרות בתים והרג 26 ירדנים. ישראלי אחד נהרג במבצע - מפקד גדוד 202 של חטיבת הצנחנים, סא"ל יואב שחם.

הקרב האווירי

במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי Hawker Hunter? של חיל האוויר המלכותי הירדני לבין שני מטוסי שחק ושני מטוסי אוראגן (מטייסת 'הצירעה'?) של חיל האוויר הישראלי. במהלך קרב האוויר הפיל רן (פקר) רונן את אחד ממטוסי ההאנטר. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי. טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההאנטרים. לחיל האוויר הישראלי היה פצוע אחד, סרן יוחנן (רוזר) בן-צבי, שאיבד את אחת מעיניו כתוצאה מפגיעה במטוס האוראגן שלו. זו הייתה המשימה המבצעית הראשונה בה השתתף.

כדי להגן על הכוח הוזנק לפטרול בגובה נמוך זוג מטוסי מיראז', שהוטסו על-ידי רב-סרן? רן (פקר) רונן וסרן? אברהם שלמון?. כעבור זמן קצר גילה הבקר מטוסי הנטר ירדניים שהתקרבו לאזור והפנה את הזוג לעברם. פקר גילה את ההנטרים בגובה נמוך ופנה לעברם, תוך הנמכה חריפה.

אחד ההנטרים פתח באש לעבר פקר. פקר ניסה "להתלבש" על ההנטר, אך זה היטיב לשבור. פקר פעל על-פי תורת הלחימה: משך גבוה מעליו וירד שוב, אך שוב נאלץ לוותר ולמשוך למעלה.

טייס ההנטר החליט אף הוא למשוך, ולמרבה הפתעתו של פקר, הצליח להישאר מאחוריו, אם כי בטווח רחוק. אולם בסופו של דבר נאלץ ההנטר, בגלל ביצועיו הנחותים מאלה של המיראז', להפסיק ראשון את המשיכה. פקר ניצל את המצב, התהפך אחריו והתארגן לירי בזריזות תוך כדי ירידה לעבר האדמה. אולם הירדני שבר פעם אחר פעם, ופקר לא הצליח לפתוח עליו באש.

ביציאה האחרונה גילה פקר הנטר אחר במצב נוח לתפיסה, והחליט לפנות אליו. מאוחר יותר הסתבר שזה היה מוביל המבנה. גם טייס זה פעל בזריזות ובמיומנות, אך בסופו של דבר, אחרי משיכה מעל גבעה, נשאר ההנטר בגובה מאה רגל. פקר ניצל את ההזדמנות, נכנס מתחתיו וירה צרור קצר, שפגע במטרה. הטייס הירדני נטש, אך נפגע כנראה בנחיתתו ונהרג.

בפשיטה על סמוע סייע חיל-האוויר גם במטוסי תקיפה. במהלך התקיפה, נפגע מטוס אוראגן מאש נ"מ ירדנית. טייסו, סגן? יוחנן (רוזר) בן-צבי, נפגע בעינו, אך הצליח לבצע את משימתו ולהנחית את המטוס בשלום. על כך, זכה בעיטור המופת?.

השפעת הפעולה

הפעולה היוותה נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין לישראל, שסבר כי הצביעה על כוונה למוטט את משטרו או לכבוש את הגדה המערבית, והשפיעה, ככל הנראה, על הצטרפותו למלחמת ששת הימים?.2 הרמטכ"ל, יצחק רבין, החליט על פעולת סמוע, שהייתה הגדולה ביותר מסוגה, על מנת להרתיע את המחבלים הסוריים שחדרו לישראל מירדן באופן קבוע (ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, אמר על כך לאחר הפעולה: "אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, וכי אלה שבידיהם ההשפעה ייעצו לממשלת דמשק לשמור על השקט בגבולות."‏‏3).

רבין התייחס בחומרה לאיום לוחמת הגרילה, שבו מצאה סוריה מפלט לרצונה לתקוף את ישראל מבלי להיכנס למלחמה כוללת. מאוחר יותר העריכו דוד בן-גוריון ומשה דיין באוזני רבין שפעולה זו הייתה הזרז העיקרי לפרוץ מלחמת ששת הימים. הפעולה הפתיעה את ירדן, וגרמה להתקוממות עממית נגד המלך חוסיין, שנאלץ לדכאה בעזרת טנקים. גם ארצות הברית הביעה מורת רוח מן הפעולה. אחת הסיבות להפתעה היא העובדה שהאשמה בחדירות המחבלים היא סוריה, שנתמכה על ידי ברית המועצות. הפעולה אף חשפה את נאצר בפני העולם הערבי כמי שמחויב מילולית להשמדת ישראל, אך אינו עושה דבר, לעומת סוריה התומכת במחבלי אש"ף ומפגיזה חקלאים ישראלים לאורך גבול ישראל-סוריה. בעקבות זאת פנה רבין לסוריה, ולאחר אחת מהפגזות אלה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוסים סוריים והפילו אחדים מהם מעל דמשק.‏‏4

מקורות