מיקום זה של מודול עליון ריק
powered_by.png, 1 kB
ראשי arrow היכן הם היום? arrow מטוסים צבאיים arrow מטוסי ספיטפייר ששרתו בחיל האוויר
מטוסי ספיטפייר ששרתו בחיל האוויר הדפס
נכתב על ידי אבינעם מיסניקוב   
ראשון, 03 דצמבר 2006

 

חיל האויר הפעיל כ-90 מטוסי ספיטפייר שהגיעו ממקורות שונים: שני הראשונים הורכבו בארץ מחלקי מטוסים שהשאירו אחריהם הבריטים וממטוס מצרי שהופל מעל שדה דב ונחת נחיתת אונס בחוף הרצליה, 59 מטוסים הגיעו מצ'כוסלובקיה ועוד 30 מאיטליה.

המטוסים הופעלו בתחילה ע"י טייסת הקרב הראשונה לצד מטוסי ה"אוויה". כשנקלטו בטייסת מטוסי ה"מוסטנג" שנרכשו משוודיה בשנת 1953, הוקמה טייסת העקרב ומטוסי הספיטפייר הועברו אליה, ושימשו לאימון מתקדם. כשהגיעו המטוסים מאיטליה בשנת 53 הוקמה הטייסת השלישית וגם מטוסיה שימשו לאימון מתקדם.

חיל האויר החל להוציא את מטוסי הספיטפייר משירות בפברואר 56. שלושים מהם שופצו בבדק מטוסים (התעשייה האווירית) וביא"א 22 והוטסו לבורמה במבצע שנקרא "אורז". אחרוני המטוסים הוצאו משירות ח"א בחודש פברואר 1956 והועברו לבדק. רבים מהם אוחסנו לחירום ולמכירה.

מאוחר יותר נמסרו כמה מטוסים לקיבוצים והוצבו במגרשי משחקים, אחרים הוצבו כאנדרטאות בבסיסי חיל האויר.

להלן סיפורם של תשעה מהמטוסים ששרדו עד היום בארץ ובעולם, חלקם במצב טיסה.

זהו מחקר שנערך במשך זמן רב והוא מבוסס על מקורות רבים ומגוונים. כתוצאה מכך סיפורי המטוסים יכולים לכלול אי דיוקים קלים ועם הקוראים הסליחה.

מס' זנב 2020

המטוס הוא מדגם LF.MK.IXe ,לוחית היצרן בתא הטייס מציינת מס' יצרן CBAF IX1892 ולוחית הזיהוי על חציץ האש מס' יצרן CBAF 8208. המטוס יוצר ע"י חברת ויקרס ארמסטרונג (מפעל קאסל ברומביץ') לפי חוזה יצור מס' B981687/39/C.23(c) הזמנה תשיעית מתאריך 28.5.42 ומנת יצור מספר 48. נכנס לשירות בחיל האויר המלכותי הבריטי וקיבל את המספר ML119. הועבר לחיל האוויר הצ'כי ב-6.12.46 וטס עם המספר הבריטי עד שהוחלף במספר הסידורי הצ'כי A-719. נרכש והועבר לחיל האויר בחודש מאי 1949 וטס עד 1955. יצא משירות והועבר למכון הבדק לשם שיפוץ ומכירה לבורמה. למטוס בוצעו 6 טיסות ניסוי ע"י טייס הניסוי של מכון הבדק באק פלדמן לפני העברתו לחיל האויר הבורמזי. המטוס קיבל בח"א הבורמזי את המספר UB441. הרבה לאחר יציאתו משירות הוצב בשנת 1965 בשער בסיס ח"א הבורמזי מינגלדון בבירה ראנגון עד שנת 1989. אז הועבר לתצוגה בפארק אאונגסן ברנגון עד שנת 1993. הועבר לאחסנה בבסיס מינגלדון בשנת 1994, נצבע כ-UB441 ובשנת 1998 נמכר לדויד גולדסמיט מ-Golden Aviation Partnership מהעיר קאסביל שבמדינת מונטנה בארה"ב. בחודש מאי 1999 הגיע מפורק לש"ת בעיר רולה שבמונטנה. פיטר מונק ומייק סימפסון ממיידסטון, בריטניה רכשו את המטוס בשנת 2000 והוא הועבר לבריטניה, הגיע לקנט בתאריך 30.10.2000 ואוחסן מאז ברוצ'סטר כשהוא עדיין מפורק.

מס' זנב 2028 - ראה כאן

מס' זנב 2032

המטוס מדגם LF.MK.IXe .לוחית היצרן בתא הטייס מציינת מספר יצרן 17-1363.המטוס יוצר ע"י חברת ויקרס-ארמסטרונג (קאסל-ברומביץ') בע"מ לפי חוזה יצור מס' B981687/39/C.23(c) הזמנה מס' 17 מתאריך 19.4.44 ומנת יצור מס' 47 מאותו תאריך.

המטוס נכנס לשירות חיל האויר המלכותי בתאריך 15.6.45, קיבל את המספר הסידורי TE566 והוטס ליחידת האחזקה מס' 33 (להק 44 של פיקוד האחזקה של ח"א המלכותי) ששכנה בליינהאם שבמחוז ווילטשייר לשם התקנת ציוד קשר והתקנות מבצעיות.

הועבר בתאריך 3.8.45 לטייסת 312 (צ'כיה החופשית) שהייתה שייכת ללהק 13 של פיקוד הקרב, והייתה מוצבת בבסיס מאנסטון שבמחוז קנט. על המטוס נצבע קוד הטייסת DU והאות A כזיהוי אישי. כשעזבה הטייסת את אנגליה בדרך לצ'כוסלובקיה הטיס את המטוס הטייס ג'ירי מאנק שהמריא ממאנסטון בתאריך 24.8.45 כחלק ממבנה בן 12 מטוסים של הטייסת שהובל ע"י קצין הטייס טי. וויבירל. מטוסי המבנה נחתו לתדלוק באכמר לאחר 1.35 ש"ט ולאחר שעתיים נוספות נחתו בשדה פראג-רוזינה שבבירת צ'כוסלובקיה.

הטייסת עברה משם לכנף 2LD בסיס צ'סקה-בודיוביצ'ה בתאריך 30.8.45. לאחר הארגון מחדש של ח"א הצ'כי בתאריך 15.2.46 שונה מספר הטייסת ל- 4SLP וקוד המטוס שונה ל- JT-1 . בחודש דצמבר 1947 המטוס הועבר לאקדמיה לטייס של ח"א הצ'כי בפראדוביצ'ה והקוד שלו שונה ל-A-7... .

 

4_21
ספיטפייר TE-566 בשירות טייסת 4SLP ,צ'סקה-בודיוביצ'ה 1946

המטוס יצא משירות מאוחר יותר ונמכר לישראל בשנת 1948.הוא שופץ במפעל המטוסים בקונוביצ'ה לפי החוזה שנחתם בתאריך 7.10.48, פורק ונארז בארגז עץ והועבר על-גבי רכבת לנמל ביוגוסלביה או ברומניה שם הועמס על אוניה שהגיעה לנמל חיפה בפברואר 1949. הארגז ובו המטוס הועבר ליחידת האחזקה בקיבוץ מעברות בחודש מרץ, המטוס הורכב, קיבל את המספר 20-32 והוצב בטייסת 101 בתאריך 16.2.50.

הועבר לטייסת 107 ואח"כ לטייסת 105. יצא משירות בחודש פברואר 1956.

המטוס הועבר למכון הבדק בלוד, שופץ ונרשם במנהל התעופה האזרחית כ-4X-FOB לשם טיסות הניסוי. המטוס לא נמכר לבורמה והועבר לאחסנה, ואחרי שנים מספר הועבר לקיבוץ אלונים והועמד במגרש משחקים בקיבוץ.

אספן המטוסים הבריטי רובס למפלו העביר את מה שנשאר מהמטוס לבריטניה בדצמבר 1976 ואז הועבר המטוס לדקספורד לאחסנה. הוא הועבר לידי חברת "איירו וינטייג'" בדקספורד בשנת 82 לשם שיחזור. נרשם על שם גאי בלאק כ-G-BLCK וע"ש חברת "היסטוריק איירקרפט קולקשן" בשנת 86.

פרויקט השחזור הועבר לבסוף לידי חברת "הול איירו" וההרכבה הסופית בוצעה ע"י חברת "היסטוריק פליינג" כשאת עבודות הבד והצבע ביצעו קלייב ולינדה דני מחברת "ווינטייג' פייבריקס". טיסת הבכורה לאחר השחזור בוצעה בתאריך 2.6.92 כשהמטוס צבוע בסכמת צביעה ובסמלי ח"א הצ'כי. יותר מאוחר נצבעו עליו סמלי ח"א המלכותי הבריטי ופסי הזיהוי של הפלישה לנורמנדיה.

המטוס השתתף בצילומי סדרת הטלוויזיה "OVER HERE" ולשם כך נצבע בקוד הזיהוי W0-P. ביוני 95 הועבר למוסך חברת "היסטוריק איירקרפט קולקשן" בדקספורד והשתתף במטס הספיטפיירים בתצוגה האווירית שנערכה במקום בתאריך 3.5.98.

המטוס נמכר לאנדי ת'ור מדרום אפריקה ואות הקריאה הבריטי שלו בוטל בתאריך 30.7.98. בתאריך 12.8.98 קיבל אות קריאה דרום אפריקאי ZU-SPT וטיסת הבכורה לאחר ההרכבה נערכה ע"י הטייס צ'ארלי בראון בתאריך 28.9.98. המטוס השתתף ב-Serious Flying Airshow שנערכה במוזיאון ח"א הדרום אפריקאי בבסיס יסטרפלאט בקייפטאון בתאריך 30.10.99, ובתצוגה סטאטית במפגן האווירי לרגל 80 שנה לח"א הדרום אפריקאי שנערך בווטרקלוף בין ה-5/9 לספטמבר 2000.

המטוס נמכר למייק סנוימן בדצמבר 2001 והלה הטיס אותו במפגנים אוויריים ובתצוגות שונות, בין היתר במפגן האווירי שנערך בשדה סטלנבוש בתאריכים 15/16 לדצמבר 2001 כשהוא ממריא מבסיס הבית שלו בשדה התעופה וונדרבום צפונית לפרטוריה.

בתאריך 25.4.02 השתתף המטוס בתצוגה בבסיס ח"א הדרום אפריקאי סוורקטופ. בחזרו מהתצוגה, ובעת נחיתתו בשדה התעופה בוונדרבום כבה מנועו, הוא ביצע פנייה חדה שמאלה, כנפו נגעה במסלול והוא התרסק ועלה באש. מייק סנוימן נהרג במקום.

סופו של מטוס ותיק?-עדיין לא!

חברת "סופרמרין רסטוריישנס" לשחזור ושיקום מטוסים רכשה את מה שנשאר מהמטוס וחתמה חוזה עם חברת סאונדרס איירקראפט לשיפוצו והחזרתו למצב טיסה. אך לפני שהחברה החלה בעבודה במפעלה שבעיר פרטוריה, הפרויקט נמכר לקולג' התעופה שבעיר בריסביין באוסטרליה בשנת 2003 ונכון למועד כתיבת המאמר, המטוס בדרכו לשם להמשך הבנייה.

נעדכן אתכם בהמשך.

מספר זנב 2046

המטוס מדגם LF.MK.IXe .לוחית היצרן על חציץ האש מציינת מספר יצרן SH/CBAF IX558. המטוס יוצר ע"י חברת ויקרס-ארמסטרונג (קאסל-ברומביץ') בע"מ לפי חוזה יצור מס' B981687/39/C.23(c) הזמנה 17 ומנת יצור מס' 47 מתאריך 19.4.44.

המטוס נכנס לשירות חיל האויר המלכותי בתאריך 2.6.45, קיבל מספר סידוריTE554 והוטס ליחידת האחזקה מס' 33 (להק 44 של פיקוד האחזקה של ח"א המלכותי) שבסיסה בליינהאם שבמחוז ווילטשייר לשם התקנת ציוד קשר והתקנות מבצעיות. הוצב בטייסת 313(צ'כיה החופשית) של להק הקרב ה-13 שבסיסה היה במאנסטון שבמחוז קנט בתאריך25.7.45 נצבע עליו קוד הזיהוי של הטייסת RY ואות זיהוי אישית. לאחר חזרת הטייסת לצ'כוסלובקיה, הוצבה בכנף LD3 בבסיס ברנו-סאלטינה בתאריך 30.8.48 כשעל המטוס עדיין צבוע קוד הזיהוי והמספר הסידורי הבריטיים.

בעקבות הארגון מחדש של ח"א הצ'כי ב-15 לפברואר 1946 המטוס הוצב בטייסת 7SLP בבסיס ברנו-סאלטינה וניתן לו הקוד IV-2. בשנת 1947 הועבר לאקדמיה לטייס של ח"א הצ'כי בבסיס פראדוביצ'ה והקוד שלו שונה ל-A-702. בשנת 1948 הועבר לבסיס צ'סקה-בודג'וביצה. המטוס הוצא משירות באותה שנה, שופץ, ונמכר לממשלת ישראל.

המטוס הגיע על אוניה כשהוא מפורק לנמל חיפה בפברואר 1949 והועבר ליחידת האחזקה בקיבוץ מעברות. הוא הורכב, הורץ וקיבל את המספר הסידורי 46-20. הועבר לטייסת 101 באוקטובר 50 ולאחר מכן לטייסת 105. יצא משירות בחיל האוויר בפברואר 1956. הועבר לתעשייה האווירית במאי אותה שנה לשם מכירה לבורמה. קיבל את אות הקריאה 4X-FOD לשם טיסות הניסוי. לבסוף לא נמכר והועבר לאחסנה. לאחר מכן נמסר ע"י ח"א כמתנה לקיבוץ געתון. אספן המטוסים הבריטי רובס למפלו העביר את גרוטאת המטוס לבריטניה במרץ 1977 ורשם אותו במנהל התעופה הבריטי על שמו תחת אות הקריאה G-BIXP. שיפוץ המטוס החל בבריסטול ב-3 ביולי 1981. הפרויקט נמכר לצ'רלס צ'רץ' באוגוסט 1984 שרשם אותו על שם החברה שלו כ-G-CCIX ב-9 באפריל 1985. טיסתו הראשונה של המטוס לאחר השיפוץ התבצעה במישלדבר בשנת 1992. המטוס נמכר לקרמיט א. וויקס מטמיאמי שבפלורידה באוקטובר אותה שנה אך מאז הוא מאוחסן בחברת פרסונל פליין סרוויסס בפארק האווירי וויקומב שבעיר בוקר במחוז בקינגהאמשייר.

מס' זנב 2057 - ראה כאן

מס' זנב 2066

המטוס מדגם LF.MK.IXe. לוחית היצרן על חציץ האש במטוס מציינת מספר יצרן CBAF 7243. המטוס יוצר ע"י חברת ויקרס-ארמסטרונג (קאסל-ברומביץ') בע"מ לפי חוזה יצור מס' B981687/39/C.23(c) הזמנה 9 מתאריך 28.5.42 ומנת יצור מס' 25. טיסת הניסוי הראשונה בוצעה ע"י טייס הניסוי הראשי של המפעל אלכס הנשאו בתאריך 10.12.43 והמטוס נכנס לשירות ח"א המלכותי בתאריך 12.12.43, קיבל את המספר הסידורי MJ730 והוטס ליחידת האחזקה מס' 33 (להק האחזקה מס' 44) בבסיס ליינהם שבמחוז ווילטשייר להתקנת רדיו, חימוש וציוד מבצעי. בתאריך 24.12.43 הועבר ליחידת האחזקה מס' 222 בבסיס היי ארקל לשם פירוק ואריזה. הארגז ובו המטוס המפורק הועבר לנמל ליברפול ושם הועמס על האוניה "לידס סיטי" שהגיעה לנמל קזבלנקה במרוקו בתאריך 29.1.44.

המטוס הורכב ע"י יחידת האחזקה מס' 145 בקאזס ונשלח לטייסת 417 (סיטי אף וינדסור)של ח"א הקנדי שהייתה ממוקמת במרסיוניצה ביוגוסלביה בתאריך 6.4.44. שם נצבע עליו קוד הזיהוי AN-T והמשימה הראשונה שבה הוטס הייתה ליווי מפציצים מסוג B-25 של ח"א האמריקאי להפצצת מטרות באיטליה. בתחילת אפריל 1944 הפיל טייסו מטוס מסרשמידט BF-109 גרמני. את המטוס הטיס בדרך כלל הטייס "קאם" אוורט שהטיסו גם במשימות חיפוי בעת נחיתת בנות הברית באנציו ב-15 גיחות במשך 24 יום.

הטייסת שהפעילה את המטוס למשך התקופה הארוכה ביותר המלחמה הייתה טייסת 154 (מוטור אינדוסטריז) שקיבלה אותו בתאריך 9.5.44 ואנשיה צבעו עליו קוד הזיהוי HT-W. הטייסת פעלה מפורטה שבקורסיקה, והמטוס הוטס בגיחות ליווי למפציצים וסיור מעל לצפון איטליה. בחודש אוגוסט 44 הופעל המטוס לתקיפת עמדות חוף גרמניות כהכנה לנחיתת בעלות הברית בדרום צרפת.ב-34 מהגיחות הטיס אותו הטייס אל.אי. (לן) ברוקס.

ב-9 באוקטובר 1944 הועבר המטוס לטייסת 32 שפעלה מקולומאקי שביוון שם הורכבו לו נושאי פצצות והוא הפך למטוסו האישי של מפקד הטייסת ג'ורג' סילבסטר. לאחר שחזר מטיסת ניסוי, שאל אותו המכונאי טוראי טיילי איזה אות זיהוי אישית אפשר לצבוע על המטוס מפני שמפקד הטייסת היה יכול לטוס עם גף א' או עם גף ב' של הטייסת. סילבסטר ענה שזוהי באמת שאלה. ולכן המכונאים צבעו על המטוס סימן שאלה בצבע לבן הניתן למחיקה במקום אות הזיהוי האישית. מפקד הטייסת סילבסטר היה מרוצה מכך ולכן טוראי טיילי צבע על המטוס את סימן השאלה בצורה קבועה, וכך המטוס זוהה כ- GZ-? והיה ידוע בטייסת בשם "שאלת המפקד". הוא הופעל במשימות תקיפה בצפון ובדרום יוון.

כשטייסת 32 הועברה לפלשתינה (ארץ ישראל) בתחילת 1945 והצטיידה במטוסים חדשים, נשאר המטוס ביוון והועבר לטייסת 94 שחנתה בסדס. מפקד גף ב' של הטייסת, קצין הטייס "ווג" סימונדס בחר במטוס לעצמו. על המטוס נצבע הקוד GO-Y וצוירו על חרטומו המילים: WOGGIE VI .

טייסת 94 נסגרה באפריל 1945 והמטוס הועבר לטייסת 249 שפעלה מפרוקס שביוגוסלביה, שם נצבע עליו קוד הזיהוי GN-Y. הוא הוטס ע"י טייסי הטייסת במשימות תקיפה על הכוחות הגרמניים הנסוגים עד סוף המלחמה.גיחתו האחרונה במלחמת העולם השנייה בוצעה בתאריך 5 למאי 1945 ע"י סגן ג'והן יאנג.

עם סיום המלחמה המטוס הוטס לבסיס ח"א המלכותי בברינדיזי שבאיטליה, הוצא משירות ואוחסן שם למשך כשנה. אח"כ נמכר לח"א האיטלקי וקיבל את המספר הסידורי MM4094. שופץ ע"י חברת המטוסים "אירונאוטיקה מאקי" בווארזה ונכנס לשירות ח"א האיטלקי בשדה התעופה צ'נטוסלה שברומא בתאריך 26.6.46. הועבר ליחידה 1RTA ואוחסן בלינאטה בתאריך 15.12.47. הועבר לחברת "איירומאקי" בווארזה לשיפוץ בתאריך 11.5.48, טיסת הניסוי לאחר השיפוץ נערכה בתאריך 29.11.50 ואז הועבר המטוס ליחידת הטיסה של המטכ"ל האיטלקי בצ'נטוסלה בתאריך 2.2.51.

לבסוף נמכר לממשלת ישראל ושופץ במפעל חברת "אמברוזיני" בפוג'יה. המטוס הגיע בטיסה ארצה כשהוא נושא עליו את המספר 0606 לשם ההעברה. הוכנס למכון הבדק לשם התקנות וביקורת, קיבל את המספר 20-66 והועבר לטייסת 105 או 107.

 
l-color-no66-b-b

 (ציור:אלכס יופה)

הועבר למכון הבדק בינואר 55 ואת טיסות הניסוי ביצע סיי פלדמן מ-14.1 עד 3.2.55. הוחזר לטייסת 105 והוצא משירות בפברואר 56.

המטוס נבחר למכירה לבורמה באפריל 56 והועבר למכון הבדק לשיפוץ ונרשם באגף התעופה האזרחית כ-4X-FOL לשם טיסות הניסוי. לבסוף לא נמכר ואוחסן בתאריך 7.5.56.לאחר שנים מספר הועבר לקיבוץ כברי והועמד במגרש משחקים.

אספן המטוסים הבריטי רובס למפלו העביר את שרידי המטוס לאנגליה בשנת 1976 וביוני 1978 הועבר לאחסנה בעיר ניילסוורת שבמחוז גלוסטרשייר. נרכש ע"י חברת איירו ווינטייג' מהאסטינגס באוקטובר 80 ואז הוחל בשיקום המטוס שנרשם ע"ש החברה כ-G-BLAS בתאריך 22.11.83. הרישום שונה ל-G-FDEX כשהמטוס נרכש ע"י פרד סמית, בעל חברת פדרל אקספרס מהעיר ממפיס בטנסי שבארה"ב באפריל 82 סמית לא היה מרוצה מקצב התקדמות השיקום והעביר את הפרויקט ביולי 86 לחברת "טרנט איירו אנג'ינירינג" בשדה התעופה באיסט מידלנדס כדי לסיימו. המטוס שוקם למצב כמעט חדש!

הטיסה הראשונה של המטוס לאחר השיקום נערכה בתאריך 12.11.88 בשדה התעופה של איסט מידלנדס ע"י דייב מור המנוח, טייס הניסוי של חברת "רולס רויס". המטוס נמכר ביוני 89 לדייויד וו. פארנל והועבר לשדה התעופה גלוסטרשיר בעיר סטאוורטון, שם נצבע בצבעי טייסת 157 עם קוד הזיהוי  HT-W.

הבעלים החליף את הרישום ל-G-HFIX בתאריך 22.8.89 והשתמש במטוס בין היתר כדי לגייס תרומות לקרן הצדקה של ח"א המלכותי בשנת 1990. בקיץ 1990 השתתף המטוס באירוע בבסיס נורת'הולט יחד עם עוד ספיטפיירים ששירתו בחיל האויר הישראלי:  PT462ו-ML407, בפברואר 1991 נצבע המטוס כ-MJ730/GZ-? בכינוי The CO QUIERY והוטס ע"י דייויד פארנל באופן סדיר מסטאוורטון. בין היתר הוטס במפגן האווירי לרגל 60 שנה לספיטפייר שנערכה בדקספורד ב-6.5.96 והוצג על הקרקע במפגן האווירי של מטוסי הספיטפייר שנערכה בדקספורד בין 2/3 במאי 98 מפני שהטייסים המורשים בתעודת הביטוח שלו היו בעליו ואנדי ספטון שהיה הטייס הראשי של "אוסף שטלוורת", ואלו לא היו פנויים להטיסו. בתערוכה האווירית בפארנבורו בספטמבר 99 הוטס בטיסת מבנה עם מטוס הקרב האירופי "יורופייטר".

המטוס נמכר לג'ראלד ייגן מחברת "פייטר פקטורי" מביה"ס טיידווטר טק בסאפולק שבמדינת וירג'יניה בארה"ב בתאריך 2.5.98.לפני המסירה התגלו במטוס בעיות במנוע. המנוע שופץ באנגליה ואת טיסתו האחרונה באנגליה ביצע המטוס בתאריך 11.1.2000. הוא פורק נארז ונשלח באוניה לארה"ב. הגיע לחברה בתאריך 23.2.00 ונרשם כ-N730MJ. המטוס הוצג על הקרקע במפגן האווירי שנערך בלנגלי בתאריך 13.5.2001, יאגן הטיס אותו בתצוגה האווירית History Of Flight שנערכה בשדה התעופה בג'נסאו במדינת ניו יורק ב-14/15 ליולי 2001 כשב-14 ליולי הטיס אותו גם למטס מעל לאניית ליברטי בנמל בולטימור שבמדינת מרילנד, ב-24-30 ליולי הטיס אותו באירוע האווירי השנתי שנערך באושקוש, וכן באירוע SUN 'N FUN של אגודת ה-EAA בלייקלנד שבפלורידה, בשנת 2002 בתצוגה בבסיס לנגלי, בתאריך 8.6.2003 במפגן האווירי של מטוסי מלחה"ע ה-2 שנערכה בשדה התעופה העירוני שברדינג, פנסילבניה, באירוע SUN 'N FUN בתצוגה HISTORY OF FLIGHT בג'נסאו, ובתצוגות בשדה התעופה הבין לאומי בדייטון, אוהיו, ובטורונטו שבקנדה.

בשנת 2004 הוטס המטוס בתצוגות האוויריות בהיקורי, במדינת צפון קרולינה, בבסיס הצי אושאנה בווירג'יניה ביץ', בג'נסאו שבמדינת ניו יורק, בפסטיבל הבוטנים בסאפולק שבמדינת וירג'יניה, בריצ'מונד, וירג'יניה, בפאייטוויל, צפון קרולינה, ברדינג, פנסילבניה, ובתצוגה בדייטון, אוהיו, בתאריכים 17-18 ליולי.

 

mj-730
 

 ספיט N730MJ בטיסה

מס' זנב 2067

המטוס מדגם HF.MK.IXe. המטוס יוצר ע"י חברת ויקרס-ארמסטרונג (קאסל-ברומביץ') בע"מ לפי חוזה יצור מס' B981687/39/C.23(c) הזמנה 11 מתאריך 6.6.43 ומנת יצור מס' 8 מתאריך 17.7.43.

המטוס נכנס לשירות ח"א המלכותי בתאריך 21.7.44 ,קיבל את המספר PT462 והוטס ליחידת האחזקה מס' 39 בקולרן שבמחוז צ'יפנהם להתקנת רדיו וציוד מבצעי. בתאריך 31.7.44 הוא הוטס ליחידת האחזקה מס' 215 בטינוואלד דאונס שבמחוז דאמפריז לשם פירוק ואריזה.

הארגז ובו המטוס הועמס בנמל ליברפול על האוניה "סילבר סנדל" שהגיעה לנמל קזבלנקה שבמרוקו בתאריך 23.8.44.המטוס הורכב ונשלח לטייסת 253 שחנתה בקאן שבאיטליה, שם נצבע עליו קוד הזיהוי SW-A.

בין היתר המטוס הוטס בגיחה לבדיקת מזג האויר מעל למטרה ע"י הטייס ג'.ה. גורדון בנתיב זפצ'ה-דובוג'ה-ברוד-קוצ'אני-באנג'ה-לוקה, במשימת סיור טקטי ע"י הטייס איבס בתאריך 21.4.45, במשימת סיור חמוש ע"י הטייס גרייבס בנתיב קוטינה-זאגרב-ג'נראלס-קי סטול שביוגוסלביה בה תקף משאיות, במשימת סיור ימי ע"י הטייס קלהר בנתיב פיומה-קפ פרומונטורה-טריאסטה שבאיטליה בתאריך 25.4.45, ובמשימת סיור חמוש ע"י הטייס ג. ווב בתאריך 26.4.45.

טייסת 253 עברה לפרוקס שביוגוסלביה באפריל 45 ולברינדיזי שבאיטליה במאי 45. הטייסת פורקה בבסיס טרוויסו סן-ג'יוזפה באמצע מאי 45, והמטוס יצא משירות ואוחסן בתאריך 26.6.45.

המטוס נמכר לח"א האיטלקי וקיבל את המספר MM4100. שופץ ע"י חברת "אירונאוטיקה מאקי" בווארזה ונכנס לשירות בשדה צ'נטוסלה שברומא בתאריך 27.6.46.לאחר שירות בח"א האיטלקי נמכר לממשלת ישראל ושופץ בחברת "אמברוזיני" בפוג'יה. הגיע בטיסה ארצה בתאריך 25.4.52 כשהוא נושא עליו את המספר 0607 לצורך ההעברה.

המטוס הוכנס למכון הבדק לביקורת והתקנות, קיבל אות קריאה 4X-FOM לטיסות הניסוי שלאחריהן קיבל את המספר 20-67 והועבר לטייסת 105 בבסיס רמת דוד. יצא משירות בפברואר 56 והוענק כמתנה לקיבוץ. אספן המטוסים הבריטי רובס למפלו העביר את מה שנשאר מהמטוס לפאולמר באנגליה במאי 83. המטוס נמכר לחברת צ'ארלס צ'רץ' (ספיטפיירים) בע"מ ביולי 84. המטוס נרשם כ-G-CTIX בתאריך 9.4.85 שבו הוחל בפרויקט שיקום ושיחזור בחברת דיק מלטון אויאיישן שבפופהם. במטוס הורכבו כנפיים חדשות שיוצרו בחברת "טרנט איירו אנג'ינירינג" ויחידת זנב חדשה שיוצרה בחברת "אייר ריפייר" בביצ'סטר.

תוך כך גם הוסב המטוס לדגם TR.MK.9 דו-מושבי לאימון ע"י הזזת התא הקדמי 13 אינץ' קדימה והרכבת מושב נוסף מאחור. למטוס הורכב מנוע מרלין 66 משופץ והוא וביצע את טיסתו הראשונה לאחר השיקום וההסבה בתאריך 25.7.87 מהמנחת הפרטי של בעל המטוס ליד ווינצ'סטר ע"י הטייס ג'והן לואיס מ"אוסף שטלוורת'". בעת ביצוע טיסת הרישוי של מינהל התעופה האזרחית הבריטי, נחת המטוס כשגלגליו מכונסים בגלל מיקום לא נכון של ידית הגלגלים בתא האחורי. לאחר טיסת מבחן נוספת וקבלת הרישוי הוא נצבע בצבעי טייסת 253 עם הקוד SW-A. הוא הוטס בתצוגה האווירית לרגל היובל לספיטפייר שנערכה בשדה דקספורד בתאריך 10.7.88.

לאחר מותו של צ'רץ' בהתרסקות ספיטפייר EE606/G-MKVC ביולי 89, המטוס הוטס ע"י חברת "דיק מלטון אויאיישן" במשך 5 שנים, טיסות שבהן הוטסו אנשים שרצו לחוות את הטיסה במטוס, וכן בתצוגות אוויריות מעטות כמו מטס ההצדעה לקרב על בריטניה שנערך בבסיס בוסקומב-דאון ובאירוע האווירי בבסיס ביגין-היל בשנת 1990. בקיץ אותה שנה השתתף המטוס באירוע בבסיס נורת'הולט יחד עם עוד ספיטפיירים ששירתו בחיל האויר הישראלי:  MJ730ו-ML407, ובשנים שאחר כך בתצוגות האוויריות שנערכו בבסיסי מידל-וואלופ ובדמינטון.

בשלב מסוים החלו תקלות במנוע ועל כן הוא הוחלף במנוע משופץ מדגם מרלין דגם 224 שנלקח ממטוס תובלה עם מגדש חד דרגתי ו-2 מהירויות, וכן מדחף חדש.

המטוס נמכר בשנת 1994 להארי סטנגר, מייק אראלדי וביל גולדשטיין מחברת ג'טקאפ תעופה בע"מ מלייקלנד, פלורידה שרשמו אותו כ-N462JC. והוא הוטס עם אותיות הזיהוי SW-A.

המטוס חזר לאנגליה ב-28 באפריל 98 כשנמכר לאנתוני הודג'סון.הוא שוחרר מאוחר מידי מהמכס כדי להשתתף בתצוגת הספיטפיירים שנערכה בדקספורד בתחילת מאי 98, אך הוצג בתצוגה סטטית בהאנגר 5 כשהוא ממתין להרכבתו. הוא הורכב מחדש ונוסה ע"י ג'והן רומיין בחברת ARCO בשדה התעופה דקספורד. טיסתו הראשונה לאחר ההרכבה הייתה בתאריך 5.8.98 ע"י ג'והן רומיין, ואנתוני הודג'סון הטיס אותו לבסיס החורף שלו בקרנפרון שבדרום ווילס חודש אחרי כן מפני שמסלול הדשא בשדה ריהל היה מוצף במים.בתאריך 20.5.99 הוטס בתצוגת האביב בדקספורד במבנה יחד עם מטוס אימון מסוג "הוק" של ח"א המלכותי כשעל זנבו צבוע סמל של דרקון וולשי, ולאחר מכן השתתף בתצוגה בדקספורד ב-17.10.99, במפגן שנערכה בסליפ ב-20.8.2000 ובמפגן האווירי לרגל 60 שנה לקרב על בריטניה שנערכה בין ה-9-10 לספטמבר 2000 בדקספורד יחד עם עוד 21 מטוסי ספיטפייר ו-3 מטוסי הוריקן, בחציה השני של שנת 2001 הטיס בו הודג'סון את הטייס הפולני המפורסם מימי מלחה"ע ה-2 זבגינייב "אדם" ווג'ד, ב-5/6 ליולי 2002 המטוס השתתף במפגן האווירי בשדה ג'ורבי באי מאן, בתצוגה במפגן האווירי שנערך בבסיס וואלי ב-15.8.03 ובתצוגה באלווינגדון ב-24.8.2003.

בסיס הבית של המטוס נמצא בשדה ריהל בווילס.

מס' זנב 2078 - ראה כאן

מס' זנב 2080

המטוס מדגם LF.MK.IXc. לוחית היצרן בתא הטייס מציינת מספר יצרן CBAF IX 3128 ולוחית היצרן על חציץ האש מציינת מספר יצרן CBAF 9662. המטוס יוצר ע"י חברת ויקרס-ארמסטרונג (קאסל-ברומביץ') בע"מ לפי חוזה יצור מס' B981687/39/C.23(c) הזמנה 12 מתאריך 6.6.43 ומנת יצור מס' 20 מתאריך 17.7.43.

המטוס נכנס לשירות ח"א המלכותי בתאריך 28.9.44, קיבל את המספר הסידורי PV270 והוטס ליחידת האחזקה מס' 9 בבסיס קוספורד להתקנת רדיו וציוד מבצעי.בתאריך 13.10.44 הועבר ליחידת האחזקה מס' 82 (כנף האחזקה מס' 53) בבסיס ליכפילד לשם פירוק ואריזה.

המטוס נארז בארגז עץ וזה הועבר ע"ג רכבת לנמל ליברפול שם הועמס יחד עם ארגזים אחרים בתאריך 21.10.44 על האוניה SSLS-2135 שיצאה לדרכה והגיעה לנמל קזבלנקה שבמרוקו ב-3 לנובמבר.

המטוס הורכב, שויך לפיקוד הים התיכון של ח"א המלכותי ונשלח לטייסת 111 שחנתה בשדה התעופה בעיר כימיני שבאיטליה. בטייסת נצבע על המטוס קוד הזיהוי JU-F והוא הוטס בזמן הקרבות באיטליה.

בשלב מסוים נשלח ליחידת האחזקה מס' 357 בג'סי לתיקונים ושם גם שודרג לדגם LF.MK.IXe .

ב-28 בינואר 1945, נשלח לטייסת שת"פ עם הצבא מס' 225 (חלק מכנף 285) שחנתה בעיר פרטולה במחוז פלורנס ונצבע עליו קוד הזיהוי WU-J. המטוס הוטס על-ידי טייסי הטייסת עד 15 במרץ 1945 ואז הועבר ליחידת האחזקה מס' 110 בבסיס ח"א המלכותי בעיר ברינדיזי, ובינואר 1947 הועבר יחד עם מטוסי ספיטפייר רבים שיצאו מהשירות לשדה התעופה בעיר טרוויסו סאן ג'יוזפה לאחסנה.

המטוס נמכר לחיל האויר האיטלקי, הועבר לידיו ב-16 בפברואר 1947, ושם קיבל את המספר הסידורי MM4014. הועבר בתובלה קרקעית למפעל חברת המטוסים "אירונאוטיקה מאקי" בעיר וארזה, שופץ שם ונכנס לשירות ח"א האיטלקי ב-26 ביוני 1947 שם הוטס על-ידי טייסת מס' 5 בבסיס וויסנצה וטייסות 51, 101, 102 מלהק 20 בבסיס טרוויסו.

מטוסי הספיטפייר הוצאו משירות ח"א האיטלקי בשנת 1950 עקב תאונות רבות. המטוס נמכר לממשלת ישראל, שופץ ע"י חברת אמברוזיני בעיר פוג'יה והגיע ארצה בטיסה כשהוא נושא עליו את המספר 0809 לשם ההעברה. הוכנס למתקני מכון הבדק לשם ביקורת והתקנות, נצבע עליו המספר 20-80 ואז נשלח לטייסת 105 בבסיס רמת דוד.

 

l-color-no80-silver

בפברואר 53 הועבר ליחידת האחזקה האווירית בתל נוף ביקורת ותיקונים ושם הוסב כמטוס צילום. דווח שהמטוס הוטס בטייסת 107 ברמת דוד בחודשים אפריל ומאי ודצמבר 1953.

המטוס יצא משירות ונבחר למכירה לבורמה באפריל 1954 כשנרשמו בספר המטוס 644 שעות מאז שיוצר ו-144 שעות מאז השיפוץ בחברת מאקי טרם מסירתו לח"א האיטלקי. הוא הוטס למכון הבדק בשדה התעופה בלוד ע"י סיי פלדמן ושם שופץ תוך השקעת 9239 ש"ע (במצע "אורז ב") ונצבע עליו הקוד הבורמזי UB424. את טיסת המבחן עשה המטוס ב-3 במרץ 1955 והוא הועבר בטיסה לאחד מאיי הים התיכון ע"י הטייס ליאו גרדנר שהמריא ב-29 ביוני 1955, ומשם העביר אותו, יחד עם עוד 6 מטוסים טייס בריטי של חברה שנשכרה להעביר את המטוסים.

לאחר שצבר 338 שעות טיסה בחיל האויר הבורמזי בהן הופעל מבסיס קדמי נגד מורדי ארגון הקומיטאנג ואנשי גרילה אחרים, ביצע המטוס את טיסתו האחרונה ב-12 בינואר 1956, הוצא משירות ואוחסן. יותר מאוחר הוצב בשער בסיס ח"א הבורמזי המוובי ובשנת 1995 הועבר למוזיאון ח"א הבורמזי במינגלדון.

המטוס נמכר לברנדון דיר מניו זילנד ב-12 במאי 2001 והועבר על ידו לשחזור למצב טיסה במוסך של סובריצקי בדאיירי פלאטס, ניו זילנד.

עידכון אחרון ( שבת, 09 יוני 2007 )
 
< קודם   הבא >
הוסב לעברית על ידי אתר ג'ומלה
© 2019 מרחב אווירי 2006
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.