הקמת הטייסת - נשר

נוכח תחילת קליטת מטוסי הכפיר בחיל-האוויר במחצית שנות ה-70, הוחלט כי הטייסת תשנה פניה, ותוסב ממטוסי נשר לכפיר. ההחלטה על הסבת הטייסת, קבעה כי מטוסי הנשר של הטייסת, שהספיקו לשרת בה מאפריל 1973, יועברו לטייסת חדשה שתפתח לשם כך, ותקרא טייסת ה"נגב".

ב-27 ביולי 1976 פורסמה פקודת ארגון להקמת טייסת "הנגב" בבסיס חיל-האוויר חצור, במסגרת התשתיות והמבנים של טייסת "הצירעה". גרעין ההקמה של הטייסת החל להתארגן בטייסת "הצירעה" ב-1 באוגוסט 1976, תחת פיקודו של עמוס בר.

חונכים את 'איתם'

ב-10 בנובמבר 1976 החלה הטייסת להעביר את ציודה מחצור למשכן הקבע הייעודי שלה בבסיס חיל-האוויר החדש בפיתחת ימית שבסיני - "איתם". ב-1 בדצמבר 1976 נפתח הבסיס באופן רשמי במטס הצדעה של מטוסי הטייסת שהועברו מחצור.

מבצע ליטאני

ב-11 במרס 1978 נחתו 11 מחבלים בסירות גומי צפונית לקיבוץ מעגן מיכאל. תוך כדי התקדמותם לעבר הכביש המהיר, נתקלו בסמוך לחוף בתיירת, ורצחו אותה. לאחר השתלטות על מונית שנסעה בכביש המהיר, פתחו באש מנשק אוטומטי לעבר אוטובוס "אגד" שנסע לחיפה. האוטובוס נעצר, והמחבלים השתלטו עליו. בהמשך פנו לכיוון ת"א, תוך ירי לעבר מכוניות נוסעות, ולאחר מכן השתלטו על אוטובוס נוסף. המחבלים ריכזו את כל נוסעי שני האוטובוסים באוטובוס אחד, והמשיכו לעבר ת"א. סמוך לצומת ה"קאונטרי קלאב" נעצר האוטובוס מירי כוחות הביטחון. בחילופי האש שהתפתחו, אירעה התפוצצות, והאוטובוס החל לעלות באש. באירוע נהרגו 37 אזרחים, ו-78 נפצעו. 9 מחבלים נהרגו, ו-2 נלכדו.

בעקבות האירוע יצא צה"ל למבצע טיהור קיני מחבלים באיזור דרום לבנון בין התאריכים 21-15 במרס 1978. מטוסי חיל-האוויר נטלו חלק בתקיפות, וסיוע לכוחות הקרקעיים. במהלך המבצע ביצעה הטייסת 26 גיחות פטרול יירוט.

הסבה לשחק

ב-14 ביוני 1979 פורסמה פקודת ארגון להסבתה של הטייסת למטוסי שחק. ב-12 באוקטובר החלה הטייסת בקליטת המטוסים שהגיעו מטייסת "הסילון הראשונה", לאחר שזו נקבעה להיות טייסת הנץ הראשונה. במקביל לקליטת מטוסי השחק, החלה הטייסת להעביר את מטוסי הנשר שלה ל"תעשייה האווירית", לקראת מכירתם לארגנטינה.

טייסת מילואים

במהלך שנת 1980 הפכה הטייסת להיות טייסת מילואים, כשהיא מאוישת בוותיקי טייסי השחק של החיל.

נפרדים מהשחק, שלום ל'איתם'

בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים, במסגרתו התחייבה ישראל לסגת מסיני, נאלץ חיל-האוויר לפנות את בסיסיו במקום. ב-25 באפריל 1981 הושלם פינוי בסיס חיל-האוויר "איתם", ומטוסי השחק של הטייסת הועברו לטייסת מילואים ייעודית 254 (טייסת מרכז המדינה) - שנפתחה בחצור. עם העברת המטוסים הודממה הטייסת זמנית, לקראת תחילת הסבתה לטייסת הנץ השלישית של החיל.

נץ- העידן האמריקאי

ב-1 במאי 1981 החלה הטייסת להתארגן בבסיס חיל-האוויר רמת-דוד, במסגרת טייסת 'אבירי הצפון', בפיקודו של סא"ל גדעון ליבני (ג'בל). מועד פתיחתה של הטייסת בגלגולה החדש נקבע ל-1 באוגוסט 1981, אך נדחה בחודשיים, כתוצאה מהפסקה זמנית באספקת המטוסים מארה"ב, לאחר הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ע"י טייסות 'אבירי הצפון' ו-'הסילון הראשונה' במסגרת מבצע "אופרה".

במהלך אוקטובר 1981 נפתחה הטייסת ברמת-דוד, ושהתה בו כ-4 חודשים עד להעברתה לבסיסה החדש בנגב - "רמון" - שנבנה כתחליף לשדה "איתם" שפונה.

תהליך העברתה הטייסת למקום משכנה החדש שהחל בינואר 1982, הסתיים ב-25 בפברואר במטס של 16 המטוסים הראשונים שהועברו מרמת-דוד. שבוע לאחר מכן החלה הטייסת לטוס באופן סדיר מבסיסה החדש.

מלחמת שלום הגליל

במהלך שנת 1981 ריכזו ארגוני המחבלים סוללות ארטילריה ומשגרי קטיושות בדרום לבנון, ופתחו באש לעבר מטרות אזרחיות בצפון ישראל. תגובת ישראל היתה בהפצצת מחנות המחבלים, ומפקדותיהם. במהלך חודש יולי הוכרזה הפסקת אש. במקביל הכניסו הסורים שתי חטיבות טילים שכללו סוללות 6-A.S -2/3-A.S, לאזור בקעת הלבנון, דבר שהגביל את חופש הטיסה של חיל-האוויר בשמי לבנון בכלל, ובמרכזה ומזרחה בפרט.

הסכם הפסקת האש מול אירגוני המחבלים, נתפרש על-ידם כהפסקת הלוחמה משטח לבנון בלבד. אי לכך המשיכו בפעילות חתרנית, ובפיגועי טרור בארץ וכנגד מטרות יהודיות בחו"ל. במקביל ניצלו את הפסקת האש להמשך תהליך התעצמות והתחמשות בדרום לבנון, ואיום על יישובי הצפון. ב-3 ביוני 1982 התנקשו מחבלים בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. בתגובה תקפו מטוסי חיל-האוויר מטרות מחבלים בבירות, יום לאחר מכן, ואילו המחבלים פתחו מצידם באש ארטילרית וקטיושות לעבר מטרות אזרחיות בצפון ישראל, והסבו נזקים רבים. ההסלמה הביאה את ממשלת ישראל לצאת לכיבוש דרום לבנון, וטיהור השטח מהמחבלים.

במהלך המלחמה, בתקופה שבין 4 ביוני לבין ה-12 באוגוסט 1982 ביצעה הטייסת 192 גיחות פטרול יירוט וליווי. בתקופה זו הפילו טייסיה 5 מטוסים סוריים, 2 מתוכם ע"י זקן טייסי הטייסת במלחמה, סא"ל אורי גיל.

מלחמת המפרץ

ב-2 באוגוסט 1990 פלש צבא עיראק לכווית, וכבש אותה. בעקבות הכיבוש התגבשה קואליציה של מדינות ובראשם ארה"ב שהציבו לנשיא עיראק, סאדאם חוסיין, אולטימטום לסגת מכווית. מאחר שעמד בסירובו, פתחו מדינות הקואליציה במלחמה נגד עיראק ב-17 בינואר 1991, בכדי לאלץ את העומד בראשה להסיג את כוחותיו.

בתגובה לתקיפתה, שיגרה עיראק טק"ק לעבר ישראל, במגמה לאלצה להצטרף למדינות הקואליציה, ומתוך כוונה שצעד זה יפורר אותה. החשש הישראלי היה מפני תקיפה אווירית עיראקית בלב המדינה, דבר שחייב כונננות הגנה אווירית מוגברת ממזרח. בין התאריכים 15 בינואר 1991 ועד 28 בפברואר - מועד הפסקת האש - ביצעה הטייסת 70 גיחות פטרול יירוט.

מבצע 'צירוף מקרים 2' - 25-31 ביולי 1993

בעקבות הסלמה בפעילות ארגון החיזבאללה כנגד רצועת הביטחון וגבול הצפון בשנת 1993, ביצע צה"ל מבצע לתקיפת מטרות מחבלים בדרום לבנון. במסגרת המבצע הידוע בכינויו "דין וחשבון", ביצעה הטייסת 20 גיחות, מתוכן 18 לתקיפה, ו-2 לפטרול יירוט.

זרעית בנץ

בתחילת שנת 1994 החלה הטייסת בקליטת כשירות חדשה של הטלת זרעיות על ציון לייזר הנקלט ב'מחוספס'. כשירות ה'מחוספס' - שהיתה נחלתם של מטוסי העייט והכפיר 7-C - החלה להיקלט בטייסת ביתר שאת, בעיקר נוכח סגירת טייסת הכפיר ביולי 1994, והעברת פודי ה'מחוספס' למטוסי הנץ.

במהלך תקופה 2/94 לאחר ביצוע ניסוי ראשון בטייסת של הטלת זרעית מנץ עם מחוספס, הוכשרה הטייסת להטיל זרעיות. פתיחת התחום המבצעית למערכת בטייסת בוצעה ב-3 באוגוסט 1995 במבצע "נשר הברזל", במהלכו הוטלו 2 זרעיות 82 על עמדת תצפית מאוישת במחבלים בג'בל צפי. התקיפה בוצעה בסיוע ציון והכוונה של חוליה קרקעית.

עיבוי הסד"כ - נץ II

בעקבות חתימת הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994, נאות הממשל האמריקאי לספק לישראל ציוד ואמל"ח מעודפי הצבא וחיל האוויר האמריקאי. במסגרת זו סופקו לישראל 50 מטוסי נץ מעודפי חיל-האוויר האמריקאי, מתוכם מספר מטוסים דו-מושביים. המטוסים הגיעו ארצה באוגוסט 1994. חלק מהמטוסים הדו-מושביים, נקלט גם בטייסת, והיווה תוספת חשובה מאוד לאימונים ולהכשרה.

מבצע 'ענבי זעם' 10 - 27 באפריל 1996

בעקבות הסלמה נוספת בפעילות אירגון החיזבאללה כנגד רצועת הביטחון וגבול הצפון בשנת 96, יצא צה"ל למבצע נוסף לתקיפת מטרות מחבלים בדרום לבנון. במהלך המבצע ביצעה הטייסת 80 גיחות תקיפה. במבצע זה בוצע לראשונה שת"פ בין ניצים עם זרעיות ומחוספס לפתנים מציינים.

נווטים בטייסת

במהלך שנת 1996 החלה הטייסת בקליטת נווטים. רעיון שילוב נווטים בטייסות הנץ עלה על רקע קליטת מספר מטוסי נץ דו-מושביים מעודפי חיל-האוויר האמריקאי, במסגרת "פריחת הדובדבן" באוגוסט 1994. צמצום סד"כ מטוסי הקרב נוכח הגידול במשימות שנוספו לחיל-האוויר, יצר מצוקות במספר תחומים, שאחד מהם הוא משימות הלילה. מאידך ניצבו טייסות הברק בפני מצב של עודף נווטים. אילוצי הסד"כ מחד ועודף נווטים בברק מאידך היו חלק מהשיקולים שעמדו בבסיס קבלת ההחלטה להעביר נווטים לנץ, שכן תרומתם המבצעית של הנווטים במטוסי נץ עשויה לבוא לידי ביטוי בתחום משימות הלילה וההובלה.

פינוי דרום לבנון

מכניסת צה"ל ללבנון במלחמת "שלום הגליל" בשנת 1982 פתחו מספר ארגוני מחבלים, במאבק לגירושו. במשך 18 שנה היה צה"ל נתון במלחמת התשה כנגד ארגוני טרור בדרום לבנון, ובראשם החיזבאללה, שמטרתה למנוע ממחבלים לחדור ליישובי הצפון ולצמצם את יכולתם להציב משגרי קטיושות בטווחים שעשויים לסכן יישובים רבים בצפון.

בתחילת שנת 2000 החליטה ממשלת ישראל לממש את החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם ולסגת מרצועת הביטחון בדרום לבנון לגבול הבינלאומי עד חודש יולי. ניסיונותיה של ישראל להשלים את המהלך במסגרת הסדר שלום כולל עם סוריה ולבנון נכשלו, וישראל נאלצה לממש את ההחלטה באורח חד-צדדי.

ב-21 במאי 2000 בלילה החל צד"ל לנטוש את מוצביו בגזרה המערבית במסגרת פקודת "דימדומי בוקר". פינוי דרום לבנון נמשך עד ה-24 במאי בשעות הבוקר, ולווה בניסיונות חיזבאללה לזנב בכוחות צה"ל וצד"ל, בכדי להציג את הנסיגה כניצחון צבאי. בכדי למנוע נפגעים בקרב חיילי צה"ל הנסוגים סייע חיל-האוויר בתקיפות והפגנת נוכחות בשמי לבנון לכל אורך הנסיגה על-פי פקודת "הנץ החמה". במסגרת פעילות זו ביצעה הטייסת 2 גיחות תקיפה להשמדת רכבים של צד"ל.

קליטת הסופה