מיקום זה של מודול עליון ריק
powered_by.png, 1 kB
ראשי arrow מחקרים,מאמרים,כתבות arrow מאמרים arrow עדכון 2 מטוסי הקונסול / אוקספורד בחיל האויר
עדכון 2 מטוסי הקונסול / אוקספורד בחיל האויר - בשרות חיל האוויר הישראלי הדפס
נכתב על ידי אבינעם מיסניקוב   
רביעי, 21 מרץ 2007
מפתח מאמר
בשרות חיל האוויר הישראלי
מטוסי אוקספורד\קונסול בח"א

על המטוס

בשנת 1936 הוציא מיניסטריון האווירייה הבריטי "דרישה מבצעית" מס' 42 שהגדירה מטוס שיתאים לאימון דור חדש של צוותות אויר שהיו מיועדים לאייש את הצי החדש של מפציצים כבדים שתוכננו באותה תקופה לשימוש בפיקוד המפציצים ובפיקוד החופים של ח"א המלכותי הבריטי. כל זה במסגרת ההתעצמות המהירה של ח"א הבריטי  כדי לעמוד מול  האיום הנאצי. חברת איירספיד נענתה והציעה את דגם ה-A.S.10. התכנון של חברת איירספיד התבסס על מטוס ה-AS.6 אנבוי, ש-24 יחידות ממנו כבר היו בשירות חברות תעופה אזרחיות, ושצבר מוניטין של אמינות, שבודאי עזר למיניסטריון האווירייה הבריטי לתפור את מפרט T.23/36  מסביב להצעתה.

אב הטיפוס AS.10, שניתן לו השם אוקספורד, (שאומץ בינואר 1937) ואת המספר הסידורי L4534  טס לראשונה ב-19 ביוני 1937, ומשלוחים סמליים החלו בנובמבר של אותה שנה, כשארבעה מששת הראשונים נשלחו לביה"ס המרכזי לטיסה של ח"א הבריטי, והשניים האחרים לביה"ס לטיסה מס' 11 בתחילת 1938.

עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה, היו כ-400 מטוסי אוקספורד בשירות ח"א הבריטי. כשנוצר ביקוש גדול למטוסי אימון כאלה לשם אימון צוותי אויר, חברת איירספיד, שבנתה 4411 יחידות במפעל בפורתסמות', ועוד 550 יחידות במפעל "צללים" בבעלות הממשלה בקריסטצ'רץ' (משנת 1941 והלאה) לא עמדה בביקוש ונאלצה לפתוח קווי יצור נוספים בחברת דה הוילנד בהאטפילד, שם עזב המטוס הראשון את פס היצור בפברואר 1939, ובסך הכל יוצרו 1515 מטוסים עד שהמוסקיטו החליפם בקו היצור, בחברת פרסיבל איירקרפט בלוטון שם יוצרו 1360 יחידות, כשהמטוס הראשון סופק בנובמבר 1939, ובחברת סטנדרד מוטור קאר קומפני בקובנטרי, שם יוצרו 750 יחידות כשהראשון סופק ב-1940. נחתם גם חוזה גם עם חברת פיליפס ופואיס (יצרני מטוסי מיילס) ליצור 100 מטוסים אך בוטל. בסך הכל יוצרו מכל הדגמים 8582 יחידות. המטוס האחרון סופק  ב-14 ביולי 1945. האוקספורד שירת בח"א הבריטי עד שנת 1954.

המטוס הופעל לא רק ע"י ח"א הבריטי והזרוע האוירית של הצי המלכותי הבריטי, אלא על-ידי בתי הספר השונים לטיסה ולמקצועות הטייס של כל מדינות חבר העמים הבריטי של אותה תקופה במסגרת "תכנית האימון לצוותי אויר של האימפריה" (EATS).

חיל האויר האוסטרלי הפעיל 389  מטוסים מדגמי 1 ו-2, כשאת הראשון בהם קיבל ב-28 באוקטובר 1940 ואת האחרון ב-20 במרץ 1944. המטוס כונה שם OX BOX, והשתמשו בו לאימון (ראה לעיל) וכן לטיסות קישור. יצאו משירות סופית בשנת 1953.

81_1
אוקספורד של ח"א המלכותי האוסטרלי

819  מטוסים נשלחו לקנדה. 7 מדגם I ,606 מטוסים מדגם II , ו-188 מטוסים מדגם V.

25 המטוסים הראשונים סופקו לח"א הקנדי החל ב-8 במאי 1939 וכלה בנובמבר אותה שנה, לאחר מכן הגיעו עוד 2 מטוסים ששמשו להדרכת מכונאים, והמשלוח הגדול של 794 מטוסים החל להגיע באפריל 1941. המטוסים מדגם V החלו להכנס לשירות באוקטובר 1942, וטסו בששה מתוך 29 בתי ספר לטיסה שהיו בתקופת המלחמה בקנדה, כל השישה הופעלו ע"י ח"א המלכותי הבריטי. רוב המטוסים הוצאו משירות בשנים 1945-1946 והאחרון יצא משירות ב-19 בנובמבר 1947.

 

101_1
אוקספורד של ח"א המלכותי הקנדי

 

ניו זילנד קיבלה 299  מטוסים, בין השנים  1938-1944 ודרום אפריקה 700 (!) מטוסים ועוד "כמה מאות" לבתי הספר לטיסה של ח"א הבריטי ברודזיה הדרומית. מטוסים נוספים הופנו לחיל האוויר של צרפת החפשית, ותחת הסכם החכר-השאל ליחידות חיל האוויר האמריקאי באירופה.

דגמים שנבנו:

MK.1 - דגם לאימון כללי, אימון מטילנים ומקלענים. מנועי ארמסטרונג סידלי צ'יטה  IX בעלי 355 כ"ס ומדחפים מתכתיים תוצרת פיירי-ריד בעלי פסיעה קבועה או מנועי  צ'יטה  X  בעלי 375 כ"ס ומדחפי עץ  בעלי פסיעה קבועה.

MK.2  - דגם לאימון טייסים, מפעילי רדיו ונווטים. אותם מנועים ומדחפים.

MK.3 -  אב טיפוס לדגם לאימון נווטים ומפעילי רדיו. מנועי ארמסטרונג סידלי צ'יטה XV בעלי 425 כ"ס  ומדחפי רוטול בעלי מהירות קבועה. נבנה מטוס אחד בלבד

MK.4  -  אב טיפוס ששימש כמטוס ניסוי למנועי דה הוילנד ג'יפסי קווין IV (ג'יפסי סיקס IIIS )שהיו מנועים טוריים בעלי 6 צילינדרים בסידור הפוך מקוררי אויר.

MK.5  - דגם לאימון טייסים, מפעילי רדיו ונווטים. מנועי פרט אנד וויטני R-985-AN6 ווספ-ג'וניור 7 צילינדרים מקוררי אויר ומדחפי המילטון סטנדרד דו להביים  בעלי מהירות קבועה. ופסיעה משתנה. 

 

מבנה המטוס

 

כללי: המטוס דמה במראה הכללי, בקונפיגורציה ובמבנהו העשוי עץ למטוס ה-AS.6  אנבוי, וכמו כן משותפים היו מכלולי גלגל הזנב, כני הנסע והמבנה הבסיסי. השינויים היו במנוע, בסידור הפנימי, ובדגם אוקספורד 1 - בצריח גב תוצרת ארמסטרונג וויתוורת' שהכיל מקלע לאימון מקלענים.

הגוף בנוי מעץ משני מכלולים עיקריים והוא מסוג חצי קונכי. החלק הקדמי בנוי כיחידה אחת וכולל את תא הטייס ותא הנוסעים, ואילו בחלק האחורי בנוי מיצב הכיוון כיחידה אחת. האורכנים עשויים מעץ לבנה. כל הגוף היה מצופה בבד.

הזנב מסוג מונופליין, המסגרת בנויה מעץ ומכוסה בבד. הגה הכיוון בעל משקולת האיזון מחובר למיצב בצירים המוטים קדימה. לוחוני קיזוז עשויים דיקט מורכבים בהגאי הגבה.

הכנפיים הינן תחתיות, כשחלקן האמצעי בנוי בנפרד מהגוף וחלקן החיצוני, בעל מיתר ועובי קטנים לקראת הקצה, מחובר לחלק האמצעי בעזרת ארבעה ברגים ואומים מאובטחות, אחד לכל חיבור קורה. הברגים עוברים דרך תותבי פלדה בכל קצה כדי לעמוד במאמצי הגזירה. הכנף בנויה משתי קורות-תיבה העשויות 3 שכבות של עץ אשוח ולבנה. הצלעות מסוג קורה רגילה ובנויות משלושה חלקים. שיטה מיוחדת של הצמדה מיושמת בבניית חיזוקים אלכסוניים. כל הכנף מכוסה בדיקט תעופתי בציפוי מאומץ. המאזנות ממתכת, מטיפוס מחורץ, מאוזנות משקולת ומצופות בבד, והמדפים מסוג מפציל, בחמישה חלקים, היו גם הם ממתכת  ומופעלים הידראולית. פנס נחיתה היה בנוי בשפת ההתקפה של כנף שמאל.

כני הנסע הראשיים הופעלו הידראולית והתקפלו אחורה לתוך בתי המנועים כשהגלגלים בולטים החוצה. (סידור אופייני למטוסי אותה תקופה). גלגל הזנב היה קבוע, וכל היחידות היו מצוידות בבולמי זעזועים אולאו- פנאומטיים וצמיגי בלון תוצרת דנלופ. מפסק כני הנסע היה 4.08 מ'

המנועים היו כוכביים, בעלי 7 צילינדרים , וסובבו מדחפים מתכתיים תוצרת פיירי-ריד. דגם המנועים והמדחפים השתנה לפי דגם המטוס. הדלק במטוס אוחסן בכנפיים, שבהן היה מיכל מרכזי בכל כנף בקיבול 49 גלון אימפריאלי, ובמיכל משני בקצה הכנף בקיבול 29 גלון. השמן למנועים אוחסן במיכל בקיבול 5.7 גלון מאחורי כל מנוע.

צוות: הצוות הרגיל של המטוס מנה שלושה בכל מצב, ועוד מושבים לטייס/חניך, ולטייס משנה/נווט. במטוס היו עמדות לאימון מקלען, מטילן, צלם אווירי, נווט ומפעיל רדיו. למטוס היו מערכות הפעלת הגאים כפולות כסטנדרד, לשם אימון, הן הוסרו מעמדת טייס המשנה כדי לאפשר למטילן לשכב על גחונו בחרטום השקוף, ולהטיל פצצות עשן לאימון שנישאו בגחון המטוס. אפשרות נוספת הייתה להזיז את כסא טייס המשנה לאחור, ולפתוח שולחן מתקפל לשימושו של הנווט החניך. כסא נוסף שפנה לאחור מאחורי טייס המשנה, והיה מורכב על קורת הכנפיים האחורית בצד ימין של הגוף והיה לשימושו של מפעיל הרדיו, וכאמור, בדגם אוקספורד 1, נוסף הצריח לאימון מקלען. בתוך התא היה מורכב וילון לשם אימון בטיסת מכשירים. וכן פנל מיוחד לאימון זה.

אפשר היה להרכיב במטוס ציוד נוסף על הסטנדרטי למשימות האימון הבאות: ניווט לילי, פילוס נתיב למפציצים, הפצצה כולל מגבה רב עם שימוש בציוד חמצן, אימון להגדר דו מנועי ואמבולנס מעופף.

מפרט המטוס: (דגם I )

מנועים:2 מנועי בוכנה כוכביים מקוררי אויר תוצרת ארמסטרונג סידלי, קובנטרי, מדגם צ'יטה X - 375 כ"ס כל              אחד.

מדחפים:עשויים מעץ, 2 להבים, פסיעה קבועה

מידות:אורך:10.8 מטר

         גובה:3.3 מטר

         מוטת כנפיים:16.26 מטר

         שטח כנפיים:32.33 מ"ר

משקלים:ריק עם מטען צבאי קבוע:2440 ק"ג.

            מטען :(משתנה לפי סוג האימון)-דלק ושמן:592 ק"ג,צוות: (2-3 ) 182-272 ק"ג.

            מלא:3450 ק"ג

            מירבי  להמראה:3742 ק"ג

ביצועים:מהירות מירבית:306 קמ"ש בגבה 2530 מ'.

            מהירות שיוט:262 קמ"ש

            שיעור נסיקה: 325 מ/ד,293 מ/ד בגבה 1920 מ'.

            תקרת טיסה:5495 מ'

            טווח טיסה:1448 ק"מ

            זמן נסיקה לגבה 3050 מ'- 12 דקות

 

הקונסול

 

הצעה לבניית דגם אזרחי של האוקספורד הוגשה כבר בשנת 1940 אך רק כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה, יכלה חברת איירספיד לעבוד על פיתוח הדגם שהיה צפוי לו שוק משתלם, כמטוס נוסעים, מטוס פרטי וכמטוס מנהלים.

מטוס אוקספורד V3679 1 שנבנה ע"י חברת דה הוילנד (מס.יצרן 3204 ) הוסב כדי לענות על דרישות השוק האזרחי ביצע טיסות ניסוי, וקיבל את תעודת כושר הטיסה ב- 15.3.46 . המטוס סומן ע"י איירספיד כדגם A.S.65 קונסול. ונרשם בבריטניה כ- G-AGVY . המטוס נשלח כמעט מידית לחברת BATA SHOE CO.LTD.  כמטוס מנהלים.

עיקר השינויים שהוכנסו במטוס כדי להתאימו לשוק האזרחי היו התקנה של מחיצה כפולה עם חלונות בין תא הטייס לתא הנוסעים, והארכת החרטום שבו נבנה תא מטען עם דלת שנפתחה ע"ג צירים. כמו כן הוספו 2 חלונות מלבניים בתא הנוסעים, כשהחלון האחורי השמאלי נמצא בדלת הכניסה לתא. תא המזוודות העיקרי בנפח 6.09 מ'ק מוקם בין המושבים האחוריים והחציץ האחורי.

הסידור הפנימי היה תא טייס עם מושבים לטייס ולמפעיל הרדיו צד בצד, בתא הנוסעים זוג מושבים מלפנים, מושב בודד בצד ימין ועוד זוג מושבים מאחור ואפשר היה להוסיף עוד מושב בצד שמאל. המושבים הקדמיים והמושב האמצעי היו מורכבים מעל הקורה הקדמית והאחורית של הכנפיים.

בגירסת האמבולנס היו התקנים לנשיאת 2 אלונקות בצד ימין של הגוף האחת מעל לשניה, ודלת כניסה גדולה הנפתחת מעלה בצד שמאל. נבנה מטוס אחד בלבד (G-AJWR )

כתוצאה מניסויים ראשוניים של אב הטיפוס, בוצעו שינויים נוספים במטוס כדי להביא את תכונות הניהוג שלו לסטנדרט אזרחי. השינויים כללו הזזת הזנב כדי להזיז את מרכז הכובד עוד קדימה ובכך להגדיל את יציבות המטוס ואת השליטה עליו בעת טיסה בתנאי מכשירים. כן הוארך שוב תא המטען בחרטום כדי לספק מקום למטען במשקל 67.5 ק"ג.

הקונסול תוכנן להיות זול לקנייה ולהפעלה, ומחירו שעמד על 5500 לירות שטרלינג, נקבע מפני שאיירספיד היתה יכולה לקנות מטוסי אוקספורד על מנועיהם מעודפי המלחמה במחיר נמוך מאד. כל מטוסי הקונסול היו מטוסי אוקספורד כאלה, או מטוסי אוקספורד שהוסבו על קו היצור.

בסך הכל נמכרו 161 מטוסים, מהם נרשמו בבריטניה 120 יחידות בין השנים 46-51 ובנוסף 46 מטוסים הוסבו על קו היצור לסטנדרט אזרחי למשימות מיוחדות. 69 מטוסים נרכשו ע"י חברות תעופה והאחרים ע"י חברות שונות בבריטניה ובמדינות אחרות, וכן ע"י בעלים פרטיים.

דגם צבאי: בשנת 1949 הועלתה הצעה להגדיל את הוורסטיליות של הקונסול ובכך להגדיל את מכירותיו,זאת ע"י התקנת משגרים ל- 4 רקיטות אויר-קרקע MK.3 בכל כנף ומקלעי 0.303 אינץ'. מטוס אחד יוצר לממשלת בורמה ועבר ניסויים נרחבים במרכז הניסויים של ח"א הבריטי בבוסקומב-דאון בהצלחה מלאה. דגם זה הוצע למכירה בשנת 1949  אך לא נראה שיוצר.

 

מפרט המטוס (A.S.65)

 

מוטת כנפיים:16.25 מ'

אורך:10.77 מ'

גבה:3.09 מ'

משקל ריק:2743 ק'ג

מטען מתכלה:997 ק'ג

משקל מלא מירבי:3742 ק'ג

עומס כנפיים:112.7 ק'ג/מ'ר

עומס כח:4.7 ק'ג/כ'ס

מהירות שיוט בתערובת דלק ענייה:251 קמ'ש

שיעור נסיקה בגבה פני הים:354.6 מ/ד

שיעור נסיקה בגבה 975 מ':318.6 מ/ד

טווח מירבי:1448 ק'מ

מרחק המראה ברוח 0 לגבה 15.2 מ':439 מ'

מרחק נחיתה באויר שקט:251 מ'

תצרוכת דלק:59-68 ליטר לשעה לכל מנוע.



עידכון אחרון ( שבת, 08 דצמבר 2007 )
 
< קודם   הבא >
הוסב לעברית על ידי אתר ג'ומלה
© 2019 מרחב אווירי 2006
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.