מיקום זה של מודול עליון ריק
powered_by.png, 1 kB
ראשי arrow מחקרים,מאמרים,כתבות arrow מטוסים אזרחיים arrow 4X-גילגוליו של סימן הלאום של כלי הטייס בישראל
4X-גילגוליו של סימן הלאום של כלי הטייס בישראל הדפס
נכתב על ידי נעם הרטוך   
שבת, 27 דצמבר 2008

מאמר זה ראה אור לראשונה במגזין "קנה מידה" של אגודת בוני הדגמים בישראל במאי 2001.תודתנו נתונה לאגודת בוני הדגמים על האישור להעלות את המאמר ל"מרחב אוירי". 

רקע

טיסתם ההיסטורית של האחים רייט בתחילת המאה הקודמת, הביאה בשנות ה-20 של אותה מאה, לפריחה במספריהם של משרדי התיכנון לכלי-טיס, הן בארה"ב והן באירופה. התחלת הייצור הסדיר של כלי-טיס, ובמיוחד תפוצתם במגזר האזרחי, הביאה לצורך לסמן כלי-טיס כדי לזהותם. בתחילה, לפני שהותקן בהם ציוד אלחוט דיבור, נועד הסימון להבחין בין מטוס למטוס בלבד,ואולם כשהחלו בהתקנת מכשירי רדיו במטוסים, הפך למעשה כל מטוס לתחנת אלחוט מעופפת, והצורך בזיהוי התחנה באות קריאה, הביאה לאימוצה של שיטה אוניברסלית לסימון כלי טיס, שבמסגרתה הוקצה לכל מטוס סימן לאום (המזהה את המדינה בה רשום המטוס), וסימן רישום אינדיבידואלי. אותיות הלאום מוקצות על ידי ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), ומתפרסמות בנספח ק לאמנת הארגון, שהתפרסמה לראשונה ב-1 ביולי 1949.

 600px-flag_of_icao

עד לאותו תאריך היקצו המדינות לעצמן את אותיות הלאום. כך בחרה בריטניה הגדולה באות G,גרמניה באות D, איטליה באות I,צרפת ב-F, וכן הלאה, נספח 7 מגדיר גם את מיקום סימני הלאום והרישום על כלי הטיס, את גודלן של האותיות וצורתן (למשל, אסור לסמן כלי טיס באותיות "מצועצעות",אלא באותיות לטיניות בעלות קוים ישרים,חדים וברורים,בצבע שיהיה קונטרסטי לצבע גוף המטוס אן זנבו), על אף הצורך להיצמד לתקני ICAO, ישנן מדינות שבחרו להשתמש באותיות לאום שלא הוקצו על ידי הארגון. בעניין זה, כאו גם בעניינים אחרים, אין אפשרות לאכוף את הוראות האמנה ונספחיה על מדינה ריבונית,ולכן יש מדינות (בודדות אמנם) שאינן משתמשות בסימן הלאום שהוקצה להן ע"י ICAO אלא בסימן שבחרו לעצמן.

מצב זה יצר אינספור מקרים מביכים, כמעט תמיד על רקע פוליטי. עם תום מלחמת העולם השנייה, ויצירתה של גרמניה המזרחית, התעקשו שלטונות אותה מדינה להשתמש באות D לזיהוי כלי טיס, למרות שאות זו הייתה בשימוש גרמניה המערבית. רק לאור שנים מספר אומצו האותיות הלא-מאושרות DDM (קיצור בגרמנית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית), שהומרו באותיות DM בשנות השמונים. גם הסכסוך המתמשך מאז 1949 בין סין הלאומנית (טאיון) לסין הקומוניסטית, הוליד מצב מטופש למדי (הקיים עד עצם היום הזה), לפיה שתי המדינות משתמשות באווה אות לאום (B).

שימוש אזרחי בישראל

לפני שנת 1937 לא היו כלי-טיס בבעלות ארצישראלית, ולכן לא הוקצו לארץ-ישראל סימני לאום לצורך רישום כלי-טיס. בשנת 1937 הוצאו תעודות רישום מס' 1 ו-2 לזוג מטוסי שורט סאיון עבור חברת התעופה "נתיבי אויר לארץ-ישראל בע"מ". היות וא"י הייתה תחת שלטון מנדטורי בריטי, נעשה שימוש בקבוצת אותיות (VQ) שהוקצו למושבותיה של בריטניה מעבר לים.כאות הראשונה של סימון הרישום הוקצתה האות הלטינית P  וכך סומנו שני המטוסים הראשונים VQ-PAA  ו-VQ-PAB בסה"כ נרשמו 21 כלי-טיס ממונעים ברישום המנדטורי של א"י. מטוס 22 היה בהליכי רישום, חודשיים לפני הכרזת העצמאות של מדינת  ישראל, אך מאחר ולא הספיק להשלים את והליכי הרישום, לא הוקצו לו אותיות אזרחיות. והוא סומן כמטוס צבאי במסגרת טייסת מס' 1 של חיל-האויר הישראלי.

 
wwwm0893
עם הקמת מדינת ישראל במאי 1948, הוקצו למדינה ע"י ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי  אותיות הלאום 4X (האות I הייתה כבר תפוסה ע"י איטליה). הייתה זו הפעם הראשונה שלרישום כלי-טיס הוקצו אות ומספר. היות והמדינה הייתה נתונה בקלחת מלחמת העצמאות, וכל כלי טיס שותף במאמץ המלחמתי, לא הוחל בהקצאת סימני רישום אזרחיים בפועל אלא לאחר ארבעה חודשים. ב-27 בספטמבר 1948 נרשם המטוס הראשון תחת הרישום 4X-ACA - היה זה מטוס מדגם DC-4 סקיימסטר שהועבר מחיל האויר ושימש כמטוס אחמי"ם, בין היתר להטסת הנשיא הראשון חיים ויצמן.

aca
 

להלן אותיות הרישום שהיו בשימוש מאז 1948 ועד  היום:

 סדרת הרישום 4X-

 בשימוש

הערות 

 A

 מטוסים קבועי כנף מסוגים שונים  הסדרה 4X-AZ בשימוש אז"מים ומטוסים מבניה עצמית

 B

 מסוקים ומטוסי סילון של ארקיע בעבר גם בשימוש מטוסי חברת מעוף 

 C

 מטוסים קבועי כנף מסוגים שונים  

 D

 מטוסים קבועי כנף מסוגים שונים  

 E

 מטוסי אל על  

 F

 חיל האויר  

 G

דאונים  סדרת המשנה 4X-GM מיועדת לדאונים ממונעים 

 H

מטוסי אולטראלייט   

 I

מטוסים מתוצרת התע"א   

 J

 חיל האויר  

 K

---------  סדרת מילואים-עדיין לא בשימוש 

 L

--------- סדרת מילואים-עדיין לא בשימוש 

 P

מצנחי רחיפה ובאקאיי  עד כה לא בשימוש 

 1XX

דאונים חד מושביים  בשימוש 1956-1962 

 2XX

דאונים דו מושביים  כנ"ל

 

כלי הטיס נרשמים מאו ועד היום ע"י רשם כלי הטיס במחלקת כושר,אווירי במינהל התעופה האזרחית (חלק ממשרד התחבורה), ורישומם נעשה בפנקס הכולל פרטים על סוג המטוס, מספר היצרן (מספר סידורי), שנת הייצור,תאריך הרישום ופרטי בעלות, רשם כלי הטיס היה/הינו בדרך כלל (בישראל) משפטן בהשכלתו, או מפקח כושר אווירי בעל רקע בתחום בדק כלי טיס ואחזקתם. עפ"י התקנות הרלוונטיות יסומנו אותיות הלאום והרישום בצידי גוף המטוס או זנבו (ומכאן גם הכינוי "מספר זנב" במקום "אותיות רישום"), וכמו כן מתחת לכנף שמאל ומעל כנף ימין. הקצאת האותיות נעשית בדר"כ לפי סוג המטוס או הבעלים הרשום, וזאת כדי להקל על זיהוי כלי הטיס ובעליו ככל האפשר, כך למשל היו כל מטוסי ההראלד של ארקיע רשומים בסדרה 4X-H (H-Herald) בעוד מטוסי הוייקאונט באופן טבעי בסדרה 4X-AV (V-Viscount). אך עם מכירתם של מטוסי ההראלד והוייקאונט, "ירשו" מטוסי הדור הבא, דאש-7 (4X-AH) ו- ATR-72 (4X-AV את סדרת האותיות של קודמיהם.

לעיתים נדירות נעשה שימוש חוזר באותיות הרישום, בדר"כ כאשר בעל המטוס מתעקש מסיבות השמורות עימו לקבל אותיות מסוימות, ורשם כלי הטיס אינו מתעקש באותה מידה להימנע מכך. אחת הדוגמאות היא של שלושה מטוסי בואינג 737 של חברת ארקיע שנשאו את האותיות 4X-BAA,4X-BAB,4X-BAC כעשרים שנה לאחר שאותן אותיות עצמן שימשו למסוקי אלואט II  של חברת הבת של ארקיע "עליזה" שהיתה בבעלות משותפת עם מפעל המנועים הצרפתי "טורבומקה". בשנות החמישים, כשאל-על הפעילה מטוסים שרכשה בארה"ב (סקיימסטר וקומנדו), אימצה לה את הנוהג האמריקאי דאז של צביעת סימני הרישום אנכית לאורך זנב המטוס.

 0005079

רישום דאונים

מאז תחילת הפעילות התעופתית בארץ ישראל, עוד בתקופת המנדט, היה לדאונים חלק נכבד בהתפתחות הדרכת הטיס, והקניית מושגים ראשונים בדאייה לחניכי קלוב תעופה. באורח מוזר לא בוצע רישום סדיר של דאונים אלה, ורק בשנת 1956 הוחל ברישום דאונים וגילשונים בישראל. בשיטה הראשונה, שהייתה בשימוש מיולי 1956 עד דצמבר 1962, סומנו הדאונים בשתי קבוצות. דאונים חד-מושביים סומנו מ- 4X-101 עד 4X-108,ודאונים דו.מושביים 4X-201 עד 4X-204.

 
כל הדאונים שסומנו במספרים, נרשמו מחדש בסדרה 4X-G בדצמבר 1962. הדאון פריפקט 4X-GFC היה הראשון שנרשם בסדרת האותיות.

 
al stacy  25.8.07-5

שימוש צבאי בישראל

החוק הבינלאומי, כפי שהוסכם ע"י המדינות החברות בארגון ICAO מחייב כלי טיס צבאיים הפועלים בנתיבי טיסה בינלאומיים, להשתמש באותיות רישום אזרחיות לצורך הזדהות. ההקפדה על סימון מטוסים הטסים מחוץ לגבולות המדינה בסימן הרישום האזרחי, לא הייתה  מלאה אלא החל בשנות החמישים ותחילת שנות השישים. מעניין לציין בהקשר זה, כי מטוסי הנוראטלס, שהיוו את שדרת מטוסי התובלה בין השנים 1960 ל-1975 היו מסומנים עד מלחמת יום-כיפור אך ורק בסימני הרישום האזרחיים, כשבמספרי הזנב הצבאיים שלהם לא נעשה כלל שימוש.

למעשה, לכל מטוס בשירות החיל, מפייפר ועד F-15 הוקצו אותיות רישום אזרחיות, אלה חרוטות על לוחית מתכת קטנה בתוך תא הטייס, אך רק מטוסי התובלה נשאו על גופם חיצונית את סימני הרישום האזרחיים בעת שירותם. חריג מעניין נוסף בהקשר זה הם שני מטוסי התצפית ואיסוף המודיעין מסוג מוהוק שפעלו בחיל משנת 1974 עד 1982 ושסומנו חיצונית ב-4X .

בשנות החמישים והשישים, היה גם מקובל לסמן באותיות 4X מטוסים צבאיים שהועברו ארצה בטיסה,אך לא בהכרח באותיות, אלא לפעמים במספרי הזנב, בצירוף 4X, דוגמה לכך הוא אורגן מס' 5642 (מספר יצרן 378 ) הנראה כאן בבסיס חצור זמן קצר לאחר נחיתתו באפריל 1956,כשהוא נושא אותיות אזרחיות 4X-FRB (שימו לב לנקודות המפרידות בין ה-4 ל-X ולרווחים הגדולים, והמאוד בלתי שגרתיים בין האותיות).

4x-frb
 
לאורך השנים הרבה חיל האוויר לסמן את מטוסיו באורח לא סטנדרטי. כך למשל, על הדקוטה 4X-FAA (ראשון מטוסי התובלה הצבאיים שסומן ב-4X) הושמט סימן הלאום ומופיעות רק שלושת אותיות הרישום אגב. סדרה זו הייתה בשימוש טייסת הדקוטות עד מבצע "קדש", במהלכו סומנו כך מטוסי הנוראטלאס. ואולם לקראת סוף שנות החמישים וקליטת מטוסי נוראטלאס נוספים בטייסת, הועברה הסדרה כולה לשימוש מטוסי הנוראטלאס, ולמטוסי הדקוטה הוקצתה סדרה חדשה של אותיות.מעניין לציין בהקשר זה כי הפעם האחת והיחידה, בה נרשם מטוס צבאי בפנקס כלי הטיס האזרחיים הייתה בשנת 1957 כאשר דקוטה 4X-FAK שנרכשה מעודפי RAF בשנת 1950, נרשמה על שם חברת "אלשם" שהייתה שייכת למשרד הביטחון. מטוס זה הופעל באוגנדה בין השנים 1965 ל-1976 וחזר לשרת בחיל-האוויר,אלא שאז כבר סומן בסדרת האותיות החדשה של הדקוטות כ-4X-FNW.

 
robin_walker_blackbush
מסיבות שאינן ברורות, היו מטוסים שנשאו אותיות רישום שונות לאורך שנות שירותם בחיל-האוויר,לעיתים עד שלוש אותיות שונות לאותו מטוס!- אם בשנות החמישים והשישים הקפידו להקצות סדרות שלמות לסוגי מטוסים ספציפיים, הרי שמשנות השבעים,אם מסיבות של בטחון שדה, ואם מסיבות של חוסר תשומת לב, ההקצאה הייתה "מכל הבא ליד", וניתן היה למצוא למשל, את אותה סדרת אותיות בו ומנית בשימוש מטוסי דורניר, יסעור או בל 205 !

לעיתים הוקצו אותיות אזרחיות למטוסים שהיו מיועדים לחיל-האוויר, אך עברו קודם לכן בתעשייה האווירית לצרכי הדגמה, שיפוץ או הסבה. במקרה אחד, כפי שניתן לראות בצילום של פוגה 4X-FDA הוקצו אותיות אזרחיות מהסיבה הפשוטה, שגם אם נשא המטוס את סמלי חיל-האוויר, הרי לא היה כלל שייך לחיל, ולכן לא קיבל הקצאה של מספר זנב צבאי, הפוגה בה מדובר, הייתה מתוצרת צרפת (עם משקף אחורי מקורי)והגיעה לארץ באוקטובר 1958 להדגמה, לפני קבלת ההחלטה הסופית על רכישת המטוס ופתיחת קו ייצור בארץ. שימו לב לדגלונים הקטנים של ישראל מעל ומתחת למייצבי הכוון. המקרה השני הוא סיפור הבאתם של מטוסו ה"ענק" בואינג 377 סטרטוקרוזר, מארה"ב לישראל, המטוסים שהופעלו במקור ע"י חברת פאן-אמריקן, סומנו לצורך טיסת ההעברה בסימנים צבאיים. היות וחיל-האוויר היה הרוכש, ואולם חלפו שנתיים עד לקליטתם המבצעית בחיל, ובתקופה זו נדרשו לבצע טיסות ניסוי במסגרת התעשייה האווירית, לכן סומנו עם הגיעם ארצה באותיות אזרחיות למהדרין.

חובבי התעופה בארץ שמו לב ודאי שבשמונה השנים האחרונות, הוסרו אותיות הרישום האזרחיות מזנבם של מטוסי חיל-האוויר. הדבר אינו נובע מחסכון בפחיות צבע, וגם לא מסיבות של "סודיות", אלא מסיבות הרבה יותר מעשיות. כפי שכבר ציינו, התעשייה האווירית היתה ועודנה שותפה בכירה וחשובה לחיל האוויר. טייסי אגף ניסויי טיסה שלה, כולם אזרחיים, מרבים להטיס מטוסים צבאיים,ברובם מטוסי חיל האוויר הישראלי, אך גם מטוסי חילות אוויר זרים הנמסרים לה לשיפוץ, השבחה או הסבה. ב-4 ביולי 1994, בעת ביצוע טיסת ניסוי במטוס בואינג 707 של חיל אוויר זר, נבחנה פעולת הורדה ידנית של כן הנסע הימני במטוס, על ידי מהנדס טיס של חיל האוויר הזר, במהלכה נתקע כן הנסע ללא יכולת לכנסו או להורידו. בעזרת טייס המשנה מנחם שמול, איש התעשייה האווירית (וטייס הניסוי הראשי של פרוייקט הלביא), הונחת הבואינג בשלום בנתב''ג על כן הנסע השמאלי וגלגל החרטום בלבד. בעת ביצוע הטיסה נשא המטוס סימני רישום אזרחיים מהסדרה שהוקעתה לטייסת הבואינג של חיל האוויר הישראלי. בעקבות התאונה נפתחה חקירה מטעם מינהל התעופה האזרחית, ובמהלכה התברר כי התעשייה האווירית נוהגת מזה שנים רבות לסמן מטוסים, הן אזרחיים והן צבאיים, בסימני רישום אזרחיים, מהסדרות שהוקצו לשימוש חיל האוויר הישראלי, בעת ביצוע טיסות ניסוי או העברה, היות ונעשה שימוש ברישום הישראלי על מטוס שאינו ישראלי כלל, ראה בכך מינהל התעופה פגם, ודרש מהתעשייה האווירית להימנע משימוש באותיות אזרחיות/צבאיות במטוסים שאינם מטוסי חיל האוויר הישראלי, כמו כן, נדרש חיל האוויר להפסיק את השימוש באותיות רישום אזרחיות למטוסיו, אלא אם יעברו הליך מסודר וחוקי של רישום, בדיקה ופיקוח, בפנקס כלי הטיס המנוהל ע"י מינהל התעופה.

הצילום של מטוס טורבו-טראקר בצבעי חיל הים של ארגנטינה, נושא אותיות רישום אזרחיות 4X-JYN ממחיש את הבעייתיות שעמד עליה מינהל התעופה האזרחית, שכן למטוס הטורבו-טראקר אין מצד אחד רישום אזרחי, ומצד שני אינו שייך לחיל-האוויר הישראלי, אך משתמש באותיות רישום שהוקצו לטייסת הבואינג של החיל.

 
541439973

 

 

 

 

 

 

עידכון אחרון ( שישי, 05 פברואר 2010 )
 
הבא >
הוסב לעברית על ידי אתר ג'ומלה
© 2019 מרחב אווירי 2006
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.