|
בחיל האויר רצו בתחילה לרכוש את מטוס ה-J-29 תוצרת חברת סאאב השוודית.ח"א הוציא במרץ 54 משלחת לשוודיה כדי לבחון את המטוס.בני פלד ביצע במטוס 15 טיסות שלאחריהן החליט שהמטוס טוב ושכדאי לרכשו.חיל האויר החל בסדרת מגעים עם ממשלת שוודיה,אך לאחר פגישות מספר הודיעו השוודים שהמטוס אינו למכירה,כך שרכישתו ירדה מהפרק.
בו בזמן שמשלחת ח"א שהתה בשוודיה,החלו מגעים עם צרפת, שהסכימה למכור לישראל 24 מטוסי מיסטר II. משלחת ח"א עברה משוודיה לצרפת.בני פלד וחבריו ביצעו מספר טיסות על אוראגן כדי להתרגל למטוס צרפתי,ולאחר מכן על המיסטר II.גם על מטוס זה ביצע פלד 15 טיסות שלאחריהן העביר חוות דעת שלילית, והודיע שהמטוס אינו מתאים לחיל האויר.
פלד גם מסר לחברי המשלחת שלצרפתים ישנו מטוס טוב יותר,המיסטר IV,שאב הטיפוס שלו יצא ממפעלי דאסו רק חצי שנה אחר כך.חוות דעתו והידיעה על המיסטר IV,הועברה לשמעון פרס שהיה ראש משלחת משרד הביטחון בפאריז, וניהל את המגעים עם הצרפתים לאספקת נשק לצה"ל. בנובמבר 55 עלתה בצרפת לשלטון ממשלה חדשה,שלה היה אינטרס לחזק את ישראל מול מצרים,בגלל שיתוף הפעולה המצרי עם חזית השחרור באלג'יר, ובגלל השליטה המצרית בתעלת סואץ.הצרפתים הסכימו למכור לישראל 60 מטוסי מיסטר IV ובמרץ 56 נחתם חוזה ראשון למכירת 12 מטוסים ועוד תריסר אורגאנים .
ששת חברי משלחת ח"א,שכללו את בני פלד,דני שפירא,יאק נבו,דן גונן יעקב מורגן ודרור אבנרי,יצאה ביולי 55 לצרפת, והביאו את ששת האורגאנים הראשונים שהיו הגרעין לטייסת הצירעה בחצור.
|
|
| אורגאן 44 של טייסת הצרעה,חצור,1955 |
במרץ 56 הועבר הפיקוד על הטייסת למוטי הוד, וששת הטייסים נסעו שוב לצרפת כדי ללמוד על המיסטר IV. בצרפת הגיעו לבסיס ח"א הצרפתי קאמבריי וחברו לצוות הטכני ששלח ח"א. הטייסים הוסמכו להטיס את המיסטר, וטסו טיסות אימון רבות יחד עם טייסי ח"א הצרפתי שכללו טיסות מבנה, טיסות לטווח ארוך ומקלענות.
ששת המטוסים הראשונים יצאו ארצה מבסיס מונט דה מארסן בתאריך 11 באפריל 1956 בשעה 07:00. את השלישיה הראשונה במסגרת מבצע ההעברה שכונה "רז-יש", הוביל בני פלד ואת השלישיה השניה דני שפירא. טייס צרפתי ליווה אותם במטוס המיסטר שלו עד לאמצע הדרך.הנתיב עבר מעל קורסיקה,וכלל נחיתה באיטליה ולבסוף נחיתה בחצור. ב-23 באפריל 56 נחתם חוזה נוסף לאספקת תריסר מטוסים נוספים. תריסר המטוסים הנוספים הועברו במבצע "סיזר" . לאחר מכן הועברו עוד 36 מטוסים במבצע שכונה "שחרית".
מטוס המיסטר הראשון של טייסת הקרב הראשונה המריא מחצור ב 1 במאי 56 ולאחריו חמשת המטוסים האחרים,וההתלהבות בטייסת,בכנף ובח"א היתה עצומה,המטוסים ביצעו הרבה "בומים" על קוליים ומעברים נמוכים במהירות גבוהה.בטייסת החלו האימונים ונפתח קורס ההסבה הראשון.הטייסת הכינה עצמה למבצע סיני למרות שהיה אפשר להטיס רק 19 מטוסים מתוך ה-61 שנרכשו עקב בעיות שמישות ומחסור חמור בטייסים. עם פתיחת מבצע סיני המריאו תריסר מיסטרים וטסו אל עבר בסיסי ח"א המצרי שליד תעלת סואץ,כשההוראות היו להפיל כל מטוס מצרי שינסה להמריא. המצרים לא המריאו והמיסטרים שבו לבסיסם.
|
|
| מיסטר 63 של טייסת הקרב הראשונה בעת מבצע סיני |
למחרת,ב-30.10.56 המריאו המיסטרים כדי לחפות על רפול וצנחניו שהתחפרו במעבר המיתלה,לאחר שצנחו לשם יום קודם.לאחר כמה שעות ניתן האישור לתקוף כוחות מצריים שהיו בסביבה ואז הפציצו המיסטרים וצלפו על שיירות מצריות.לאחר הצהרים,הוזנקו שתי שלישיות לעבר בסיס ח"א המצרי כברית ועוד זוג למעבר המיתלה. המצרים,שגילו את המיסטרים חגים מעל לבסיס,הזניקו מבנה של מטוסי מיג 15,יוסי צוק במיסטר 62 הפיל מיג בתותחים.זו היתה ההפלה הראשונה של הטייסת בעידן הסילון!
|
|
| מיג 15 של ח"א המצרי,אוקטובר 56 (ACIG) |
לאחר זמן לא רב הגיעו כ-20 מיגים ליירט את המיסטרים.התחולל קרב אויר המוני שבו הצליח דרור אבנרי לפגוע בעוד מיג,דן גונן פגע בכנף של מיג ויוסי צוק נפגע.
בבוקר היום שלמחרת,הוזנקו שי אגוזי ויאלו שביט לחיפוי מעל למעבר המיתלה,שם נכנסו לקרב אויר עם ארבעה מטוסי ומפייר מצריים.יאלו במיסטר 33 הפיל שנים,ואגוזי במיסטר 30 הפיל את האחרים.בהמשך, הפיל יאק נבו שטס במיסטר 60 מטוס מיג 15 ולאחר מכן מיג 15 נוסף.
|
|
| מיסטר 44 בעת מבצע סיני (ACIG) |
זוג מיסטרים שהובל בידי שבתאי גלבוע נכנס לקרב עם מבנה גדול של מטוסי מיג 15.הם פגעו במיג שלא נפל.זוג נוסף,נדב מרגלית ודני שפירא, יירטו מבנה של ארבעה מיגים.מרגלית הפיל מיג,ומיג נוסף הפיל יאק נבו בקרב אויר מעל אל עריש.
ביום שלאחר מכן החל מבצע מוסקיטר ומטוסי חילות האויר של בריטניה וצרפת תקפו מטרות מצריות ובהן בסיסי ח"א המצרי. ראה מאמר על מבצע מוסקיטר כאן. טייסת הקרב הראשונה הוציאה שני מבנים .האחד,בהובלת מפקד הטייסת בני פלד המריאה לתקוף את מחנה הצבא המצרי בראס נצרני,והשניה,בהובלת דני שפירא,המריאה לתקוף את המצרים בשארם א-שייך.בתקיפת ראס נצרני נפגע מטוסו של בני פלד מכדור במנוע והוא נטש את מטוסו.על האירוע ועל חילוצו ההרואי של פלד ראה במאמר כאן.
ב-3 בנובמבר התקבל דיווח על אניה חשודה ששטה במיצרי טיראן.בטייסת הקרב הראשונה התקבל אישור המטכ"ל לתקיפתה מחשש שהיא אניה מצרית.בשעה 14:25 הוזנק זוג מטוסי מיסטר אל האניה.בשעה 16:20 המריאה מחצור רביעית מיסטרים בהובלת רס"ן מנחם בר ולאחריה שלישיה בהובלת סרן דני שפירא.טייסי הזוג הקודם שהיה בדרכו חזרה עם גמר הדלק דיווח שלא זיהה את האניה.רס"ן בר הגיע לאיזור,זיהה אנית משא ותקף אותה.מיד אחר כך זיהה משחתת גדולה.היתה זו המשחתת הבריטית "קריין" ששהתה באיזור לליווי מיכליות דלק,והיתה חלק מכח המשימה הבריטי ששהה באיזור עוד לפני מבצע מוסקיטר.דני שפירא תקף את האניה ושיגר עליה רקיטות, ויתר המטוסים במבנה שלו צלפו עליה.את התקיפה השלימו מטוסי מוסטנג של טייסת הכנף המעופפת.רק למחרת התבררה הטעות.
לאחר המלחמה,הגיעו יתר המטוסים.בדצמבר 56 נפתחה טייסת העמק עם מטוסי מיסטר שאותם הטיסו בזמן מבצע סיני טייסים צרפתיים.למפקדה מונה רס"ן מנחם בר והטייסת הוכרזה כמבצעית באפריל 57.ואז מונה למפקדה רס"ן שמואל שפר. מעתה ואילך היתה טייסת העמק אחראית על הגנת שמי המדינה בגזרה הצפונית,ואילו טייסת הקרב הראשונה על הגנת שמי המדינה בגזרה הדרומית.
מחודש מאי 57 נשלחו רוב טייסי המיסטר לאימוני אויר אויר בצרפת.כשחזרו,הועברו להדרכה בביה"ס לטיסה בתל נוף אבל היו הצ"ח בטייסות,כך שנוצר מחסור חמור בטייסי מיסטר סדירים ,ושיטת הכוננות בטייסות, שנקבעה לזוג בכוננות 5 דקות ועוד זוג בכוננות 15 דקות לא הצליחה,והיו צריכים להוריד את רמת הכוננות ל-15 דקות, שנכנסה לתוקף רק באפריל 59.
האימונים האינטנסיביים והתקלות הטכניות גבו את מחירם בתאונות: ב-4 בדצמבר 56 ,בעת תרגול קרב אויר במהירות נמוכה,נכנס סרן דן גונן במיסטר 61 לסיחרור והתרסק.על התאונה ראה כאן.
ב-21 בינואר 57 נפגע מיסטר 27 של סגן דרור אבנרי מפצצות שהטיל במטווח 32 וננטש בהצלחה.
ב-11 בפברואר 57 נחת סגן יעקב גרבר נחיתת אונס במיסטר 42,לאחר שכן הנסע לא ירד והדלק אזל.המטוס נהרס והטייס נפצע קשה.
תאריך היעד להכרזת מטוסי המיסטר כמבצעיים היה מרץ 57.תאריך זה חלף, ועדיין לא הוכרז המטוס ככשיר למשימות אויר אויר. לח"א היו אז בעיות קשות בתחזוקת מד טווח הטלמטר של המטוס וכן באיפוס תותחיו.כתוצאה מכך העדיפו הטייסים להשתמש בכוונת הג'יירוסקופית של המטוס, וגם כך השיגו תוצאות נמוכות מאד בירי אויר אויר.במשך הזמן הושג שיפור בתחזוקת הכוונת ובאיפוס התותחים, ואחוז ההצלחה הממוצע בירי עלה,מה גם שעדיין לא היה במיטבו.לפיכך הוחלט במפקדת החיל שאישור להיכנס לקרבות אויר עם מטוסי אוייב ינתן רק אם ינסו להפיל מטוסי צילום או במקרה ויתפתו לחדור למרחב האוירי הישראלי.
ב-26 במאי 57 חדרו מטוסי מיג סוריים לשטח ישראל,טייסת העמק הזניקה את סרן יוסף צוק ואת סרן אמנון הלבני לירטם אך אישור לחצות את הגבול כדי לירט את הסורים התמהמה, ולא נוצר מגע.
תאונה נוספת קרתה בתאריך 28 בפברואר 58 כשמיסטר 08 שהוטס ע"י סג"מ רמי איילי מטייסת העמק התנגש בעת תרגול אמנעה במיסטר 15 שאותו הטיס סגן יוסי צוק.מיסטר 08 התרסק מזרחית לרביבים וטייסו נספה.למיסטר של צוק נגרם נזק חמור בזנבו, אך טייסו הצליח להנחיתו בשלום. כמה ימים אחר כך,ב-3 במרץ, נכנס מטוס 86 של טייסת הקרב הראשונה ,שאותו הטיס סגן יצחק חפר לסחרור בלתי נשלט באימון קרב אויר מעל הים.המטוס התרסק לים מערבית לעתלית וטייסו נספה.
ב-5 ביוני פגע מטוס 74 מטייסת העמק בתורן של אניה בעת תרגיל תקיפת אניות מול נמל חיפה.טייסו סגן דוד הוכמן נטש מתחת לגובה המינימלי לנטישה , מצנחו לא נפתח והוא נהרג.
בחודש דצמבר 58,עלתה המתיחות בגבולות עם סוריה ומצרים.ח"א המצרי חדר שוב ושוב למרחב האוירי הישראלי וטייסות המיסטר הזניקו את מטוסיהן לירוט כל אימת שלא היה ברור האם מטרת החדירות אינה התקפית.בח"א ניסו למצוא דרך שתגרום למצרים להפסיק את החדירות והוחלט לפתות אותם להיכנס לקרב אויר בשטח ישראל ולהפילם.בקרבות אויר שנערכו ביום שבת,ה-20 בדצמבר 58 באיזור קציעות, ולאחר שח"א הזניק שישה זוגות מיסטר לירוט הפיל יאק נבו שטס במיסטר 44 מטוס מיג 17 מצרי.קרב אויר נוסף אירע ב-8 בינואר 59,כשרביעית מטוסי מיג 17 מצריים,כנראה עקב טעות בניווט חדרה לשטח ישראל והגיעה לבאר שבע.זוג מיסטרים של טייסת הקרב הראשונה,שאותם הטיסו סרן איתן ערב וסג"מ דן סבר, נכנסו לקרב עם המצרים אך ללא הפלות.
ב-22 בפברואר 1959 אירעה תאונה נוספת בה נכנס מטוס 12 של טייסת העמק,שאותו הטיס סג"מ יהודה כהן, לסחרור בעת אימון קרב אויר זוגות מעל הים צפונית לעכו. הטייס נטש אך נפצע בעת ההפלטה.
חודשיים אחר כך,ב-11 במרץ, התנגשו בעת תרגול קרב אויר זוגות מעל הים מול נהריה מטוס 65 שאותו הטיס סגן אליעזר פריגת מטייסת העמק במטוס 73 שאותו הטיס סרן שי אגוזי. הטייסים נטשו בשלום וחולצו.
האמריקאים ביצעו סיורי צילום במטוסי U-2 בתדירות של חודש עד חודש וחצי. מטוס ה-U-2 שנשא סימני זיהוי של משרד החקלאות האמריקאי, טס בגבהים שבין 60 ל-70,000 רגל,ומטוסי המיסטר והסופר מיסטר,שנכנסו זמן קצר קודם לכן לשירות, הוזנקו ליירטו ונסקו עד לרום הטיסה המירבי שלהם שהיה 40,000 רגל, ונאלצו לחזור לבסיסם.
המצרים המשיכו לחדור,וב-27 באפריל 59 חדרה רביעית מיג 17 וטסה לכיוון מכתש רמון.שוב הזניקה טייסת הקרב הראשונה זוג ליירוט.טייסיו, סגן עודד שגיא וסרן שבתאי גלבוע הגיעו אל מאחורי המיגים ,סגרו טווח ופתחו באש מטווח 650 מטר.הם לא פגעו וניתקו מגע.זה היה קרב האויר האחרון של מטוסי המיסטר.
|
|
| מיסטר 43 של טייסת הקרב הראשונה,סוף שנות ה-50 (ציור:עמוס דור) |
ב-14 באוגוסט תאונה נוספת. הפעם מטוס 49 של טייסת הקרב הראשונה, שאותו הטיס סגן דני שוהם, פגע בקרקע בעת טיסה נמוכה מזרחית לכביש ב"ש-רביבים.טייסו נספה.
ביום הראשון לשנת 1960 היה סגן אהרן מרקמן במטוס 13 של טייסת העמק באימון צילום בגובה 28,000 רגל.כתוצאה מתקלה במערכת הדיחוס לא פעל הדיחוס בתא הטייס,וגם מסיכת החמצן ניתקה.הטייס איבד את הכרתו והמטוס צלל בזוית חדה והתרסק למרגלות הר תבור.
ב-26 ביולי 60 נכנס סרן חיים ניב במטוס 28 של טייסת הקרב הראשונה ליעף הפצצה במטווח מטרד.בדיעבד הסתבר שהמטוס חומש בטעות בפצצות ש.כ. עם מרעומים לפיצוץ מיידי.עם הטלת הפצצות הן התפוצצו והמטוס נפגע.ניב נטש בשלום והמטוס התרסק.
ב-12 ביולי 61 המריא סגן יוסי חנקין במטוס 70 של טייסת העמק. לאחר ההמראה אירע דום מנוע. חנקין הצליח לבצע נחיתת אונס בעין שמר, אך המטוס נשרף.
טייסת הכנף המעופפת שהוקמה בשנת 56 ושהודממה בינואר 61 עם הוצאת מטוסי המוסטנג שלה משירות, קיבלה את מטוסי המיסטר של טייסת הקרב הראשונה ב-18 באוקטובר 61 בבסיס חצור.למפקד הטייסת מונה רס"ן רפי הרלב.ב-26 באוקטובר ספגה הטייסת אבידה ראשונה,כשבמטוס 51 שאותו הטיס סג"מ מלאכי אוליצקי אירע פיצוץ ביציאה מיעף במטווח 82 כתוצאה מנזילת דלק במיכלים הפנימיים.כנף שמאל התפרקה, המטוס נפל לים וטייסו נספה.חודש אחר כך עברה הטייסת על 16 מטוסיה לתל נוף.
|
|
| מיסטר 71 של טייסת הכנף המעופפת נוחת בתל נוף לאחר גיחת אימון (עמוס דור) |
ב-6 בנובמבר 61 נהרג סרן שי אגוזי מטייסת העמק כשבסיום הנמכה מבוקרת בלילה פגע מטוס 16 שהטיס בקרקע והתרסק,וב-24 בנובמבר נכנס סרן עזרא דותן במטוס 31 של טייסת העמק לסחרור בעת אימון קרב אויר והוא נאלץ לנטוש אותו.המטוס התרסק ליד קיבוץ ברקאי.
תאונה נוספת אירעה למטוס 48 של טייסת הכנף המעופפת ב-22 ביוני 62 עקב קט-מנוע לאחר ההמראה.הטייס סג"מ נחשון הלפרין נטש בהצלחה והמטוס פגע בקרקע והתפוצץ מזרחית לחרובית.
ב-5 בנובמבר 63 נטש סגן ישראל בר את מטוס 47 של טייסת העמק לאחר שאחד מתותחי המטוס התפוצץ בעת צליפה במטווח,ועשן שחור חדר לתא הטייס.
תאונה נוספת אירעה בתאריך 18 בפברואר 64 כשמטוס 95 של טייסת הכנף המעופפת נכנס לאוסילציה בעת הנמכה.הטייס סג"מ דן בלקין איבד את השליטה במטוס והתרסק.
ב-2 בנובמבר 64 נפגע בתאונה מטוס 50 של טייסת העמק.על התאונה אפשר לקרוא כאן.
ב-13 בנובמבר 64 הוזנקה רביעיה של טייסת העמק לתקיפת מוצבים סוריים שירו אל קיבוץ דן.זו היתה משימת התקיפה הראשונה של הטייסת.את המבנה הוביל מפקד הטייסת רס"ן אוהד שדמי ,ומטוסיו הטילו פצצות נפל"מ על המוצב הסורי בתל עזזיאת ועל המוצב בתל חמרה.רביעיה נוספת של הטייסת תקפה את המטרות בפצצות 250 ק"ג.
ב-14 ביולי 66 , במסגרת מבצע "רוח", תקפה רביעיה של טייסת העמק יחד עם מטוסי ווטור עמדות נ"מ סוריות בעין אל ספירה,שהוצבו שם להגנה על העבודות שביצעו הסורים להטיית מקורות הירדן.הושמד גם חלק מציוד ההטייה.
ב-26 בינואר 67 פרצה אש במנוע מטוס 72 של טייסת העמק בעת יעף צליפה במטווח חלוצה.הטייס סגן אקי ארצי נטש ונפצע, וב-7 במרץ 67 בעת המראה בטיסות לילה מתל נוף, החל מטוס 33 של טייסת הכנף המעופפת להתגלגל לשמאל והתרסק. הטייס סגן מרדכי יושפה נספה.
בתקרית האון, ב-7 באפריל 67, שוב תקפו 3 מבני מיסטרים של טייסת העמק את העמדות סוריות בעין אל ספירה , וביום קרב בתעלת סואץ בתאריך 15 ביולי 67 תקפו מטוסי טייסת העמק עמדות מצריות על התעלה.באותו יום הוזנק זוג מיסטרים לירוט מטוסי מיג 21 סוריים שנראו טסים לכיוון צפון המדינה.לא נוצר מגע אך במטוסו של סגן אורי קידר פרצה אש במנוע.קידר נטש באיזור קיבוץ שריד אך מצנחו לא נפתח והוא נהרג.
|