ב-1 בדצמבר 67', חודשים ספורים אחרי מלחמת ששת הימים, הוזנק רס"ן יצחק (אקי) ארצי,סמ"ט טייסת אבירי הצפון (במקומו של סא"ל יעקב טרנר, מפקד הטייסת) למשימה  של בדיקת אתר טילים חדש מדרום לעיר סואץ,במטוס ווטור BR מס' 31 יחד עם הנווט סגן אלחנן רז שישב בחרטומו השקוף של המטוס.

מטוס ווטור נוסף יצא למשימה,מס' 33 שכונה "האח הגדול" (נמצא כיום במוזיאון ח"א) ובו הטייס יעקב גל והנווט מנחם עיני. שני המטוסים היו מצויידים במצלמות פנורמיות.באזור מפרץ סואץ, מעל לאי גרין , ולאחר שהמטרה זוהתה וצולמה,נפגע מטוסו של ארצי מאש מצרית. גל ועיני, במטוס השני, ראו את לשונות האש שאחזו במטוס וצעקו לארצי שינטוש את המטוס. אבל ארצי, טייס קרב מנוסה, נראה נחוש להגיע לקו הגבול הישראלי­ מצרי,אך המטוס צלל אל מימי מפרץ סואץ בשטח מצרים.גופותיהם של ארצי ורז לא נמצאו , והם הוכרזו כנעדרים-חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.

כל מאמציה של יעל,אישתו של ארצי,לארגן משלחת שתחפש את שריד המטוס ובו גופות הנעדרים,ולהביאן לקבר ישראל לא נשאו פרי מסיבות שונות עד היום.

יעל ארצי כתבה את הספר "נעדר-חלל" על נפילתו של בעלה,ואודות כל מאמציה לשחררה מעגינותה,ולמצוא את גופות הצוות.הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד בשנת 2001 והוא מומלץ מאד לקריאה.